בית מאיר ש"ס י

אי' מ"ש י"ט משבת. הא בי"ט נמי הוקצה מחמת איסור כבוי אלא אפילו לר"ש הא בי"ט נמי שייך המוקצה דמצוה. דהרי בהלכו' שבת מבואר בשם הירושלמי דהנשים מברכות על הדלקת נר בי"ט כמו בשבת. ואף אי נימא דהתוס' חולקים על הירושלמי מכח קושיא הנ"ל דמוכח מתלמודן מדקאמר אין מוקצה לר"ש אלא שמן שבנר בשעה שהוא דולק. וקשה תינח בשבת וכו'. אלא מזה הוכיחו דלא שייך בי"ט כלל מוקצה דמצוה מפני שבאמת בי"ט אין מצוה כלל בהדלקת נרות. מלבד דלא מסתבר. אף גם קשה ניהו דהתוס' פירשו בהמתני' דמה דתנן ואין ניאותין היינו אף לר"ש. מ"מ הא ודאי דכר"י נמי אתיא. ואדרבה לר"ש לא הוי לי' למיתני סתמא אין ניאותין דמשמע כל השבת. ולר"י הא ודאי אף בי"ט שייך מחמת איסור כבוי. הגם שבתוס' הי' אפשר לדחוק דכוונתם ולא שייך לרבות י"ט היינו משום דאין חידוש בי"ט יותר מבשבת כמו בנבילה. אבל כבר כתבתי דבהשטה מבואר פירושם פשוט דלא שייך אלא דוקא בשבת. הן אמת אילו נימא דלא שייך מוקצה דאכילה לבד בלא טלטול. שפיר צדקו תוס' בדבריהם דהא כל איסור טלטול נר בעוד שדולק אינו אלא מטעם דהכל נעשה בסיס לדבר האיסור דהיינו השלהבת כמבואר ד' מ"ז. וא"כ פשיטא דלא שייך איסור מוקצה דטלטול אף לר"י. דהא השלהבת גופא שרי לטלטולי בי"ט. ומדלא שייך מוקצה דטלטול. אף מאכילה לא מקצה דעתו ושפיר. אמנם רואה אני שהתוס' גופייהו כנראה נסתפקו בזה. שהרי בדף מ"ו ע"ב בד"ה מי יימר כתבו ואע"ג דפירות שנדרה מהן אינם מוקצים לענין טילטול דהא חזו לשאר בני אדם. מ"מ אית לן למימר מגו דאתקצאו ביה"ש מאכילתם אתקצאי לכולי יומא. א"נ מיירי כו'. משמע דבקושייתם ובהתי' א"נ סברי דלא אמרינן מוקצה לאכילה בלא טילטול. אבל לענ"ד התירוץ א"נ תמוה דמנ"ל להקשות מכח דמיירי. ויש לדחוק ע"פ הסתם נדרה דמשמע בכל אופן. עכ"פ מסתביר יותר תירוצם א'. וכן החליטו בדף מ"ג תוך ד"ה בעודן עליו לפרש יש מוקצה לחצי שבת היינו לאכילה ולא לטלטולי. עכ"פ צ"ע תמיהתם בביצה בהחלט. וגם לדינא לענ"ד צ"ע. אם דין זה דואין ניאותין משמן המטפטף שייך בי"ט כמו בשבת. כי בהל' י"ט לא מצאתי אותו מבואר. ואפשר דמ"מ סוברים בהחלט דכל דלא שייך מוקצה דטלטול אף מוקצה דאכילה אין בו. כמשמעות דבריהם ד' מ"ו בהתירוץ א"נ. ומה שכתבו תחלה מ"מ אית לן למימר מגו וכו'. היינו המקשן הזה דע"כ לא מקשה אלא למ"ד בביצה דף כ"ו יש מוקצה לחצי שבת. דאל"ה מה הקושי' דילמא איירי בנדרה בשבת. (הא האשה הזו ע"כ נדרה אחר כניסת ליל שבת דאלו מבע"י הא שוב אין הבעל מיפר בליל שבת דלא הוי ביום שמעו כמבואר בי"ד סי' רל"ד סעי' כ"א) וא"כ הא לא שייך מגו דאתקצאי בה"ש. א"ו דאך הקושי' למ"ד יש מוקצה לחצי שבת. ואליבי' כבר הוכיחו תוס' בדף מ"ג הנ"ל דכל עיקר יש מוקצה לחצי שבת לא ס"ל אלא לענין אכילה. והתירוץ א"נ כתבו נמי אליבי' לאידך תירוצם שם עיין ודוק. ועיין מ"א סי' ר"ע וסי' תקי"ד:

ע"ב מי אמר ר"י הכי וכו' אמר לי' כלום עשוי'. אף דמבואר בב"י סי' ש"י דבכלי שמלאכתו לאיסור מודה ר"ש דאסור לטלטל מחמה לצל כ"א לצורך גופו ומקומו. מ"מ מדבעי מה לטלטולי סתם ופשט לי' לאיסור. ש"מ דאפילו לצורך גופו ומקומו אסר לי' כדין חצוצרות לר"י הכי יש להבין מדברי תוס' פ' ב"מ בסופו ד"ה הא ר' יהודא ע"ש ודוק:

והא אמר ר"נ מאן דאית לי' וכו'. זה לשון הרשב"א בחידושיו. איכא למידק והא ר"י הוא דל"ל כר"נ בההוא אוקימתא בריש פ"ק דביצה. דאיהו סבר דטעמא דביצה שנולדה בי"ט משום משקין שזבו ע"כ. ודחק עצמו ע"ש. ור"ל בהקושי' דהא ר'נרלא אמר הכי דמאן דא"ל וכו' אית לי' נולד. כי אם ליישב טעמי' דב"ש דאמרו תאכל. משא"כ לטעמי' דר"י פשיטא די"ל דסובר כס"ד דאף דמאן דל"ל מוקצה אית לי' נולד. ומה דשרי ב"ש היינו בעומדת לאכילה. ונראה לענ"ד ליישב דהא התוס' שם ד"ה קס"ד. מתמיה על הס"ד ודחקו עצמם לחלק וע"ש. וע"כ ודאי צ"ע מי דחקו לס"ד הכי ולהקשות קושי'. לימא בפשוט דטעמי' דב"ש דל"ל מוקצה ולי"ל נולד. ולא מחלקינן בין נולד לנולד. וע"כ היינו משום דקשי' לי' אי בתרנגולת העומדת לגדל בצים. וטעמייהו דב"ש וב"ה במוקצה פליגי א"כ לפלגו נמי בתרנגולת א"ו דאף ב"ה ל"ל מוקצה ומתיר התרנגולת. וביצה אך משום נולד אסרו. וכמבואר בהר"ן. ולכך ס"ד לדחוקי דלב"ה אף דל"ל מוקצה אית להו נולד. ולכך סביר' בפשיטות דבנולד כי האי ודאי כ"ע מודים אף מאן דל"ל מוקצה ודרך זה על דרך המבואר במהר"ם שיף. אך דרכו קצת רחוק מן השקלא וטריא דסוגי'. ור"נ בי' משני דנולד זה אינו משונה מכל נולד ואף הוא במוקצה תליא. ולא חש לאתקפתא דא"ה לפלגו בתרנגולת נמצא ממילא לאידך האמוראים דנדו מכח קושי' זו לתירוצים אחרינא. ולדידהו הקושי' מעיקרא ליתא דליפלגו בתרנגולת. כיון דאיירי בעומדת לאכילה. פשיטא דמה"ת לפלוגי בנולדים ולומר מאן דל"ל מוקצה אית לי' נולד. כדמתמיה התוס' שם בד"ה קס"ד. ושפיר מקשה הגמ' והאמר ר"נ כו' אף דלדידי' קשיא א"ה לפלגו בתרנגולת. מכ"ש דר"י וכל האמוראים דל"ק לדידהו הכי דמודה בזה לדבריו ולא מחלקי בנולד. וק"ל:

דף מ"ו ע"ב תוס' ד"ה והתנן הקשו קושי' ודחקו עצמם דלתירוצם קשה היכי דמי. דהא זה מוקצה ודאי דהאיך יעלה בדעתו שיזדקק לו חכם בעבירה. משא"כ כל הנהו דמייתי. וגם בתירוץ הגמ' דחקו עצמם במאוד בד"ה מי יימר. ובד"ה התם ע"ש ודוק. וכה"ג דחק עצמו הר"ן במס' ביצה ע"ש שכתב שכל הנהו מי יימר הם לאו דוקא והרמב"ם ז"ל פ"ב מהל' י"ט. משום קושי' אלו כתב. דעיקר טעמי' דר"ש דאין רואין הוא משום גזירה דלמא ישחטן. וגוף האיסור שחיטה הוא אך משום מוקצה. כמבואר בגמ' הכא. אך דאעפ"כ קשיא לשיטתו. תינח נולד בו מום בי"ט. נולד בעי"ט מה איכא למימר יהא מותר לראות ולשחוט. וע"ש בהה"מ ובלח"מ. ודוק. והנראה לענ"ד חוץ מכבודם. כי בודאי בטלה דעתי נגדם. דודאי טעמי' דר"ש דאין רואין היינו משום דמחזי כמתקן. כמבואר ברש"י מס' ביצה. אך הא איתא במס' ביצה דף י"ח כלי שנטמא בי"ט מותר לטובלו ואף לטעמא דרבא דמחזי כמתקן. הרי דאפילו בכלים דהוי מכשירי א"נ ממש לא חיישינן למחזי כמתקן. מכ"ש באוכל נפש עצמו [וכמבואר ביצה ט' דע"כ לא פליגו כ"א () עיסה מעי"ט. אבל בי"ט בכל יום מפרשינן חלה]. וא"כ איפכא קשיא תינח נולד בו מום מעי"ט. נולד בי"ט מה איכא למימר. דהא לא הי' אפשר לעשותו מעי"ט. ומבואר דמה דקתני במתני' בכור שנפל לבור דאיירי בו ר' יודא היינו בנפל במומו כדהוכיחו התוס'. מ"מ דברי ר"ש שאומר כל שאין מומו ניכר. ודאי כללא כייל בין בנולד מעי"ט ולא ראהו חכם. ומכ"ש בנולד בי"ט דודאי לא הי' ניכר מעי"ט. וכדדייק לישנא דגמ' מס' ביצה כ"ו ע"ב. דלולא קושי' הגמ' פשיטא צריכא למימר הי' מפרש דברי ר"ש אך בנולד בי"ט ע"ש ודוק. וא"כ קאי קושי' הגמ' מדר"ש בנולד בי"ט. דבזה ע"כ טעמא דר"ש אך משום מוקצה ומשום דהוי תלתא מי יימר. ולולא כן הי' באמת מותר לראות לחכם. כיון דלא הי' אפשר לעשותן מעי"ט. ובשנולד בעי"ט טעמי' משום דאין רואין משום דמחזי כמתקן והי' אפשר לעשותו. ומשום כך אפילו עבר ובקרו אסור משום מוקצה כיון דהאי מוקצה ע"י ודאי איסור ואפילו לא הוי אלא חד דלא יזדקק לי' חכם אך דא"כ אכתי ק"ק בנולד בי"ט הוא ומומו עמו. דמשמע שם בגמ' ביצה ובכל הפוסקים דס"ל לר"ש דאין רואין אותו לכתחלה והכי פסקינן. וקשיא למה ואפשר משום גזירה דנולד בו מום בי"ט דדומה לו. וזה ודאי אין רואין משום דהוי תיקון דלא צריך לו. כי דבאמת אעפ"כ אסור משום מוקצה דג' מי יימר. ודוק. ואין להקשות לדברי א"כ מה מקשה הגמ'