בית מאיר יורה דעה קכז

ודלא כדאיתא בס"ט דאפילו במשוך טהור דומי' דבדקה בעד שאינו בדוק. דז"א דשני ושני עד שאינו בדוק אף במקום בדיקה מספקינן במקצת דמעלמא. משא"כ חלוק הבדוק ולובשתו לא מספקינן אף במקצת במקום בדיקה למעלמא ולא נשאר אלא הספק דמאכולת לחוד. ולזה מבאר ההבדל דמשוך ועגול ודוק

סעיף הנ"ל הג"ה ודוקא בעד בינוני. עיין ט"ז מעתיק לשון הת"ה שכתב אבל כשלקחה חלוק מן השוק ואינה יודעת או שקנחה בעד המזדמן לה בבית בכי הא וכו'. ולפיכך הוקשה לו בס"ק כ"ט על הב"ח שאינו מוכרח לחלק בין בדיקה למציאת כתם שהרי הרשב"א מטהר אף בבדיקה עם חלוק מן השוק. אלא כתב דהש"ע בעד אינו בדוק איירי בעד בינוני שדיבר בו הרשב"א והיינו נמי חלוק של סעיף ל"ט דרישא. ולהכי מטמא הרא"ש אבל בחלוק מן השוק מטהר אף הרא"ש ואף ע"י בדיקה. וכ"ז גרם לו מה שלא ראה דברי הראב"ד בספר בעה"נ ואף מה שהבין בדעת הג"ה זו שהם אחדים עם דברי התה"ב שמעתיק. ולענ"ד אף שהאמת שדברי הריטב"א שבב"י שמקצת הג"ה זו נשמעין מיני' מורים שהם אחדים עם דעת הרשב"א בפי' עד שאינו בדוק שדיברו בו חכמים בבדיקה. מ"מ נלענ"ד ברור שדעת הטור וש"ע ורמ"א אינם מסכימים כלל עמהם אלא שסתמו דבריהם ע"פ דעת הבעה"נ. ותדע שהרי הטור בדין דעד שאינו בדוק סותם ואינו מבאר כלל מה הוא. ובתר הכי סתם כדעת הרשב"א דלא כהרמב"ן ותוס' דעד הבדוק מקרי מה שנבדק פעם אף שלא בדקתו קודם הבדיקה. ובדין מציאת כתם בחלוק סותם נמי כדעת הרשב"א דבחלוק מן השוק אין בו משום כתם ומשום דאינו בדוק מקרי מפני שלא הי' לו בשום פעם בדיקה ברורה. ואילו הי' נמי בזה דעתו כדעת הרשב"א והריטב"א דעד שאינו בדוק שדיברו בו חכמים היינו עד בינוני שהוא ממוצע בין עד בדוק לבין חלוק מן השוק איך הוא שתק א"ו דעתו כדעת בעה"נ ממש דחלוק מן השוק הוא עד שאינו בדוק מפני שלא הי' לו מעולם שום בדיקה ומ"מ יש בו פלוגתא דתנאי מפני שהי' ע"י בדיקה ואף אנן מחמירין בו מההוא טעמא לטמא בכגריס ועוד וכדכתב הב"ח. וזה נמי דעת הש"ע שסתם ממש בלשונו. ולהכי השמיטו נמי בהעתקתם ללשון התה"ב בדין חלוק שלשונו הכי הוא חלוק זה וכו'. אבל חלוק שאינו בדוק או שלקחתו מן השוק וכו' והיינו משום דלשיטתו יש אופן הנקרא אינו בדוק מלבד חלוק מן השוק שמטהר אפילו בבדיקה ומכ"ש במציאת כתם. משא"כ הטור לא העתיק אלא. אבל אם לקחה חלוק מן השוק וכו' והיינו משום דלשיטתו זה גופי' עד שאינו בדוק. וזה נמי דעת הרמ"א אלא שמבאר דלא נימא דבמקו' בדיקה אף עד שחזקתו מלוכלך נמי תהא טמאה להכי מבאר ודוקא בעד בינוני דהיינו שאין חזקתו בדוק ולא מלוכלך והוא גופי' חלוק מן השוק אבל אם בדקה בעד שחזקה מלוכלך כגון שלקחה עד ממקום שדמים מצוין וכו'. הרי שדייק דוקא ממקום שדמים מצוים שחזקתו שיש בו כתמים שבזה, סובר:

דודאי אף הראב"ד מודה דאפילו ע"י בדיקה טהורה דהא חזקת זה ליותר מכגריס כמו בעד בינוני לפחות מכגריס כמו דזה חזקת מלוכלך מדם כנים כן זה חזקתו מלוכלך בכתמים. אבל מן האשפה או מקום התורפה שדיבר בו הריטב"א משמיט מפני שזה דומה לחלוק מן השוק שאינו טהור בבדיקה כי אם במציאת כתם. וכל זה ברור לענ"ד וטעם פלוגתתן היינו כמבואר בחידושי רמב"ן ור"ן מדמסתבר להו דאף בבדיקה מדמצריך אף רבי כגריס ועוד מהראוי שאין להחמיר בו יותר מבמציאת כתם בחלוק. ולהכי הוכרחו לומר דזה עד שאינו בדוק שדיברו בו חכמים לאו היינו חלוק שדיברו בו חכמים לענין כתם אלא שהוא בחזקת בדוק אך שלא בדקתו בשעת בדיקה ועד הבדוק היינו שבדקתו בשעת בדיקה. והרשב"א בת"ה בהסברא ראה להסכים עם הרמב"ן דבחלוק מן השוק מהראוי דאפילו ע"י בדיקה תהא טהור לכ"ע. ועד הבדוק הכריח מכח קושי' דהיינו מה שפעם נבדק ונשאר בחזקתו כל שלא הוליכתו במקום כתמים הוכרח להמציא עד בינוני שדיברו בו חכמים בלשון עד שאינו בדוק היינו ממוצע בין חזקת בדוק לחלוק מן השוק אמנם להראב"ד מסתבר לחלק בין בדיקה למציאת כתם בחלוק מן השוק וכותי' תפסו הטור וש"ע. וממילא נשארים דברי הרשב"א שעד הבדוק היינו מה שחזקתו בדוק ועד שאינו בדוק היינו מה שלא הי' לו חזקת בדוק מעולם והוא חלוק מן השוק והוא עד בינוני שמדבר בו הרמ"א ולאפוקי מחזקתו מלוכלך שזה לכ"ע אף בבדיקה טהור כמו בסעיף ל"ד בהג"ה והוא הפשוט. ודלא נמי כס"ט שהמציא לחלק בין חלוק מן השוק ישן לחלוק מן השוק חדש דברים שאינם לענ"ד. וכל זה גרם להם מה שסוברים בדעת הרמ"א לשונו לבאר ע"פ דברי הרשב"א וריטב"א מפני שתפס לשונו עד בינוני שהוא לשון הריטב"א. אבל האמת יורה דרכו שאין זה כלל המכוון בלשונו ודוק. ועיין תו בס"ט במה שכתב על שאלה דתשו' פ"מ בס"ק ס"א כי לענ"ד עדיין צ"ע כי רואה אני נמי דאף שבגוף הסברא קמי הרשב"א וריטב"א כחדא דהיינו שאין חומר בבדיקה מבמציאת כתם לענין החלוק. ולהכי הוכרח נמי למצוא עד שאינו בדוק ממוצע גדול במדריגה מחלוק מן השוק ופירשו שנטלה עד שהי' בדוק לה פעם ממקום בינוני שאינו משומר לגמרי וגם אינו מקום תורף שבזה יצא מחזקת בדוק ונשמע מיני' הא מונח במקום תורפה ודאי אבד חזקתו והרשב"א כנראה מלשונו כל שהי' בדוק מתחילה לעולם בחזקת בדוק עד שתדע שיצא מחזקתו שאין תולין במקרה שאינו ידוע אלא א"כ שנודע שנכתם בו כתם או שהעבירתו בשוק של טבחים. וא"כ אף בשהי' מונח במקום התורפה משמע לדידי' עדיין בדוק מקרי. ולהכי הוכרח להמציא עד שאינו בדוק באופן אחר. וא"כ לדידן שפסקינן כהרשב"א בסעיף ל"ח עדיין צ"ע

סעיף ל"ז עיין ש"ך. ואף שבאמת אין דבריו מוכרחים כאשר השיגו כל האחרונים מ"מ רואה אני שהראב"ד בספר בעה"נ חולק בהדיא. שהרי ז"ל והשלישי אם בדקה בעד שאינו בדוק לה והניחתו תחת הכר או תחת הכסת ואפילו בקופסא צריכה כגריס ועוד בין עגול ובין' משוך. הרי להדיא דאפי' בהניחתו תחת הכר או כסת מטמא בכגריס ועוד ומכ"ש בטחתו בירכה. ואף הרז"ה לא פליג בזה. ומפני שמהש"י ותוס' אין הכרח נמי כי אפשר לא כתבו דבריהם. כ"א לבאר שבאופן זה ליכא למ"ד לטמא משום נדה. מהראוי להחמיר כדעתו. ועיין בתה"ב תמצא שאף משמעותו שהוציא הש"ך מיני' נמי אפשר לפרש עד"ז. עיין ודוק

סעיף ל"ט אין האשה טמאה וכו'. אבל אם אינו בדוק וכו' הברור כדפי' הב"ח ולא כט"ז דהוא ממש העד שאינו בדוק דסעיף ל"ו. (והיא דעת הרמ"א בשם הריטב"א דאף שם אינו טהור אלא בלקחתו ממקום שחזקתו מלוכלך אבל מן השוק טמאה. ובאמת לא ראה ליפסוק בזה כהרשב"א שמביא הט"ז ס"ק כ"ה וכדהארכתי כבר) אלא דשם מדקינחה בו לא מספקינן בעלמא אלא במאכולת וצריך כגריס ועוד. אבל הכא שלא במקום בדיקה אפילו ביותר מכגריס טהורה ותלינן במעלמא כל זמן שלא לבשה חלוק שהי' פעם טרם לבישה בחזקת בדוק ששוב אף שלבשתה לא יצא מחזקתו ולא מספקינן במעלמא כיון שבשוק של טבחים לא עברה זולת במאכולת הוא דתלינן, וביתר מכגריס טמאה. אך לפ"ז צ"ע כל הנשים דידן ידוע שבשעה שלובשות לבנים אינם בודקין חלוקיהן. וגם בידוע שפעם לבשו אותן בימי נדותן. ואחרי דקי"ל סעיף מ"ו דחלוק המתכבס אין חזקתו מכובס אלא רק חזקתו בדוק. ודוקא ע"י ישראלית. לפ"ז אין לנו לטמא משום כתם. אבל לענ"ד זה ליתא אלא כל המכובסים שלנו עינינו רואות שהם בדוקים ומכובסים ובודאי חזקתו מכובס. והטעם נלענ"ד דע"כ לא פליגי בגמרא ואנן פסקינן דאין חזקתו מכובס אלא בכיבוס דידהו משא"כ בכיבוס דידן שהוא ע"י מים ואפר ודמי' לגיהוץ דידהו כמבואר בהלכות תשעה באב כ"ע מודים שחזקתו מכובס והוא חלוק שהי' בדוק קודם שלבשתו וק"ל. וכן מצאתי ת"ל להדיא בתוס' דף נ"ו ע"ב ד"ה בודקות חלוקיהן כתבו אי נמי ע"י כיבוס סתם לא אזיל ובודקות חלוקיהן היינו לפני הכיבוס ואי מצאה הכתם תעשה כבוס גמור וטוב דהא חזינן דע"י