בית מאיר אורח חיים צז

אבל יש לתמוה על זה הפלא ופלא שאיך ס"ד עיר פרזי אין חומה יהיו כל מבואותיה מוכשרים בלי שום תיקון ויהיו כחצר אחת. במה נעשתה חצר שהיא מוכשר בד' מחיצותיה ועיר זו כל מבואותיה המפולשות המה מפולש לכרמלית שהרי כל המקומות שחוץ למבואות לכל הפחות הם כרמלית והעקומות נמי דינן כמפולשות וצריכים צ"פ מכאן ולחי או קורה מכאן ואפילו המבואות סתומות שבתוכה בצד פתחה צריכה לחי או קורה וגדולה מזה מבואר בהריב"ש סי' ת"ה שאפילו עיר מוקפת כל שנפרצה החומה בפירצה האוסרה שוב כל מבואותיה המפולשות והעקומות בפילוש צריכים צ"פ מכאן ולחי או קורה מכאן ואף דאיירי שם בעיר שאין בה ר"ה ולא מבואות המפולשים לר"ה ע"ש ודוק והנאמר בתשוב' מור"ם לובלין סוף סי' מ"ט הוא ט"ס ובמקום מלת שהוא צ"ל שאין] והאמת שראיתי בתשוב' מהר"י טראני חלק א' סי' צ"ד הבין כונת רש"י על דרך זה אבל במח"כ אף כי חכם גדול הוא בתשוב' זו רוב דבריו מגומגמין לא נהירן ולא ברירן תחילה כתב הילכך תיקונה כאותה ששנינן בפרק כיצד מעברין עיר של יחיד וכו' מוערבין את כולה וכו' ומדברי רש"י שם ובהברייתא מוכח דמיירי בסתם עיירות שאינם מוקפות אלא שפרוצים לשדה ומייתי עלה דברי הרא"ש והגה"מ. והבין מדבריהם שמה שהכשירו לערב מבואות ע"י פסין או צ"פ היינו שזה יעלה להיכשר מחיצות ולהכי נתקשה שהרי במבואות המפולשים צריך דוקא צ"פ ופסין לא מהני דאל"ה קנה על גביהן למה לי ולהכי מסיק שהגדולים לא הכשירו אלא במבוי סתום ולא במפולש וכל דבריו ליתניהו בזה אלא שהם איירי בעיר שהכשירו במחיצות דהיינו הראשי ר"ה כהלכתא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה באופן שכל מבואותיהם לא היו צריכים לתיקון כלל עיין בהג"מ ורא"ש וטור וש"ע הכא תמצא כדברי ואזי פשיטא כיון דהפסין אינם באים להכשיר המחיצות אלא לחלק הדיורין אף אם המבוי מפולשת רשאין להשתתף במבוי זו בפני עצמה ע"י ב' פסין לכל צד (ולשיטתם שפסקו כלישנא בתרא דר"פ עיין ודוק) באופן שלדינה בזה יפה כיון דעיר שאינה מוכשרת בראשי פילושיה כל המבואות המפולשת שבתוכה שפתוחים לכרמלית צריכים דוקא צ"פ מחד צד

תו כתב שם ומיהו דוקא במבוי בפנה עצמה אמרו כן אבל בעיר אחת שבאו להכשיר את כולה או להכשיר בה מקצת לא דנו בה דין מבוי מפולש ולא מבוי עקום שהרי כל המבואות שבעיר אין צריכים תיקון. ותימא מה יענה לההוא מבוי עקום דהוי בנהרדעי דף ו' ע"ב) כמו שכתב רש"י ז"ל ופשיטא דאית בה כמה מבואות מפולשות או עקומות שדינם כמפולש וכו' א"כ למה לא צריך תיקון למבואות העיר וכו'. אלא כך נראה עיקרו של דבר שהכשרה של עיר אינה כדין מבוי אלא כולה כחצר אחת הוא כדאמרינן בפרק המוצא תפלין גבי ירושלים וכו' השתא דדלתותיה ננעלות דינה ככרמלית וכתב רש"י שהרי היא כולה כחצר של רבים שלא עירבו וה"ה בעיר שיש לה מחיצה או שיש לה אגר גבוה י' (וא"י מה בין מחיצה או חגר גבוה י' לחומה ובזה סותר דבריו הראשונים דמשמעותו שבא לפרש לרש"י בעיר פרזי כסתם עיירות שאינם מוקפות חומה אלא שפרוצים לשדה) אף על פי שאין בה דלתות שלא הצריכו דלתות אלא להכשיר רשות הרבים וכן מוכח שם מדברי רש"י ז"ל וכיצד מערבין גבי עיר של יחיד ונעשה של רבים כתב רש"י בלשון זה ואין מבואותיה צריכים תיקון שהרי היא כחצר אחד אף על פי שהוא מפרשה בעיר אינה מוקפת חומה ואי אפשר כלל לעמוד על דבריו שאם רש"י ז"ל נמי איירי בעיר מוקפות גדר או אגר מ"ש הוא או חומה ואם הכונה בלא דלתות זה היה אפשר לפרש אף בחומה בלא דלתות

שוב כתב משיירא שחנתה ונראה כאילו צ"ל תו ראיה משיירא והוא ראיה כאוכלא לדנא ולבסוף מסיק ובאמת דלא נוכל כלל לומר שיהא ניתר מבוי מפולש כהך (ר"ל בב' פסין וזה אמת) אבל כשאנו באין להכשיר עיר אחת שהיא נדונית כחצר אחת ואין מבואותיה צריכין תיקון מסתביר לדינא בכל עניניה כחצר שהכשירה בפסין וכמו שהעיד הוא ז"ל שהיו עושים בשאלונקי ולא שאני לן בין מוקפות חומה לשאינה מוקפות חומה כדכתיבנא ולענ"ד כל דבריו בזה תמוהים ומופלאים ובודאי עיר אין מוקפות צריכים תיקוניה כמבואר לעיל צ"פ מכאן ולחי או קורה מכאן היכי שאפי' אינה מפולשת אלא לכרמלית כמבואר סי' שס"ד ובהריב"ש הנ"ל ולאחר כל זה א"י טורח פלפול זה למה היה לו אחרי שמסיק שם על מקומו שהים הוי שפיר מחיצה מזה נראה שהיתה עכ"פ מוקפת בגדר או אגר רק מצד אחד היה הים חומתה ומסיק נמי לשכור רשות הגוים א"כ הא אדרבה מוכרחים לערב כולה יחד ע"י שכירות רשות גוים כמבואר נמי בריב"ש הנ"ל בלשון זה וא"כ בעירכם זו אם היתה ניתרת כולם בהיקף חומתה הייתם צריכים לערב כולה יחד ולשכור רשות הגוים כולה הכלל כי לא עמדתי על דעתו הרמה בכל דברי תשו' זו:

ואולם דברי רש"י ז"ל באמת צריכים ביאור בהמתני' פי' עיר של יחיד מערבין את כולה כבתחילה ואין מבואותיה צריכים תיקון שהרי היא כחצר אחת וכגון שאין בה ר"ה גמורה של י"ו אמה ואם יש בה בגמרא מפרש תקנתא ובהברייתא מפורש התקנה איירי בלא חומה וא"כ אף המתני' בהכי איירי בלא חומה ומה זה א"כ שכתב שאם אין ר"ה של י"ו אמה עוברת שאין מבואותיה צריכים תיקון וכנ"ל שזה אי אפשר וגם מה זה תו שכתב בפי' הברייתא ובשל הרבים והרי היא של רבים לא שרי רבנן להא תקנתא כלומר דיועיל לחי מכאן ומכאן לראשי רה"ר והמבואות בלי תיקון אלא המבואות בפ"ע צריכים תיקון ומסיים אבל בעיר של יחיד מוכחא מילתא ולהכי די בתיקון לחי לראשי ר"ה והמבואות פטורים. מזה נשמע נמי דהא כל שאין ר"ה של י"ו אמה עוברת אף תיקון זה של ראשי רה"ר לא צריך וכן בדף ס' בד"ה פירי דבי תורא פי' ע"ד זה ע"ש וכל זה תימא בעיני לכן לענ"ד הכי פירושו בהמתני' פי' דעיר של יחיד וכו' מערבין את כולה כבתחילה ר"ל הלשון מערבין כולל כל הכשר העיר (כדאיתא שבת דף ה' ומבואות שאינן מפולשין ערבו מותרים ובודאי שצריכים לחי או קורה וכן רבנן דפליגי על ר' יודא אמרי אין מערבין ר"ה בכך) הן לענין מחיצותיה והן לענין שיתופה ומערבין את כולה דהיינו ע"י צ"פ בחד צד מוצאי העיר ובלחי או קורה מצד השני ושוב כל ראשי מבואותיה אין צריכים תיקון בפני עצמם משום דהוי כל העיר כחצר אחד אינו מעורב ולא חסר לה אלא השתוף יחד וכתב וכגון שאין בה ר"ה גמורה של י"ו אמה ואם יש בה בגמרא מפרש תקנתא. אין ר"ל הברייתא אלא ר"ל מה שבגמ' מבואר דלרבנן דפליגי על ר"י צריך דלתות תחילה להכשיר רה"ר שבתוכו ועשיות דלתות בודאי אינו נכלל בשם מערבין ובין בזה שאין ר"ה בתוכה שנתקנת ע"י צ"פ ולחי או קורה ובין בזה שנתקן הראשי ר"ה ע"י דלתות שוב הוי כל העיר כחצר אחת כמו מוקפות חומה דמ"ש וכן מבואר בהריטב"א בשם הרמב"ן שכתב דהתם שמכיון שהכשירו כל הר"ה ועשאוהו כחצר שאינו מעורב בשנתנו בשני ראשיו ההכשר הצריך לר"י או לרבנן אף כל העיר נכשר בכך ונעשה החצר אחד שאינו מעורב וה"ה לרבנן במפולשת לכרמלית דהיינו בצ"פ ולחי וכן מבואר בהריב"ש הנ"ל עיין וק"ל ושוב פי' הברייתא שנשנית לר"י דאף שר"ה עובר תוכה מערבין אותה כולה ע"י לחי מכאן ומכאן ותו אין צריכים המבואות שום תיקון ובודאי צריך לפרש ובעיירות שאין להם חומה עסקינן דאל"ה תיקון דלתיים למה לי

וכתב תו ובשל הרבים והרי הוא של רבים לא שרי רבנן להא תקנתא דהיינו לעירובה כולה כחדא וע"י שתוף חד דכל מבואותיה המפולשים הוי כר"ה ובעי תקנתא מדרבנן כלומר דשל רבים והיא של רבים אין מערבין את כולה אלא מבוי מבוי בפני עצמו ואז צריך לכל מבוי לחי או קורה בפני עצמו משום דמחלפי בר"ה כמבואר בהריטב"א אלא א"כ עשו לה