בית מאיר אורח חיים פ

ובהטור כתב אבל אם אמר ערב לי קנה שהרי עשאו שליח לערב לו בענין שיועיל וכיון שא"א להיות לו עירוב אלא א"כ יזכה לו כמו לאחרים וא"י מה תיקן בזה הא האחרים גופייהו כשקונים הככר ממנו לערב בו ע"כ או שמשכו בעצמם או שמזכה להם ע"י אחרים או שקנו בק"ס וא"כ ממ"נ אם הי' הזכוי ע"י אחר מ"ש איהו מהאחרינא ואף אם אמר זכה לי ליקני נמי לשיטתם ואם בק"ס או במשיכה מה יהני משיכה וקנין דידהו לזה

ובע"כ לדחוק מאוד דודאי האחרים קנו או במשיכה או בזכוי ע"י אחר ואילו איהו כיון בהמשכתו שאילו המושכים או זה הזוכה יזכו נמי לזה הנותן המעה שפיר הוי לזה נמי זכוי ע"י אחר אבל מן הסתם כשאמר זכה לי אינו מכוין החנוני להקנות לזה ע"י המושכים או הזוכה לכולן בכלל אא"כ אמר ערב לי שאז הוי כאילו אמר שיזכה לו כמו להאחרים אבל אם זיכה לו לבד ע"י אחר אז נמי קנה אף כי אמר זכה לי

אמנם לשון הרמב"ם לענ"ד מתוקן יותר הרבה כי ז"ל אבל אם נתן לחנוני ואמר לו זכה לי במעה זו אינו עירב ואם אמר לו ערב לי ה"ז לוקח ומערב עליו וע"ש בהה"מ ונשמע נמי מיני' כפרש"י דאם אמר זכה לי אף זה לא יוכל לעשות ליקנות לו ממקום אחר ולערבו בו כיון שלא עשאו שליח לדבר זה ואני תמה איך לא הביא כלל הש"ע דעתו וצ"ע סימן שע סעיף ג' ה' חביות וכו' אין צריכים ליתן בעירוב אלא ב' הפנימים פירש הב"ח דהיינו כשהמחיצות מגיעים לתקרה שאז כל אחד מהב' פנימיים צריך לערב אבל באין מגיעות הם כמשותפים ודי בעירוב של אחד וכדכתב הב"י גבי ה' שאוכלים במקום אחד שאינו חלוק במחיצות חשיבו כולם כאנשי בית אחד שאין אוסרים זה על זה וה"ה לגבי החצר אחד מהן נותן סירב ודי וזה הפשוט אמנם הט"ז פה ובסק"ט פירש דב' הפנימיים מדאין להם אלא פתח אחד שניהם נותנים עירוב אחד בשותפות ובזה האריך להשיג הב"ח ואין בידי לפרשו דמה זה שכתב שני הפנימיות נותנים עירוב אחד דממ"נ אם כ"א נותן פת הרי כבר שניהם נתנו עירוב ואם אחד נותן מפתו שוב אין לשני חלק בו וכבר מבואר בהסוגי' בלישנא דר' יונתן דאפילו החיצון צריך ליתן פת הרי דשניהן צריכים ליתן פת. לכן העיקר כהב"ח וכדבריו מבואר להדיא בהר"י נתיב י"ב חלק ט"ו. שם הג"ה או שאין עוברים זה על זה רק כל אחד יש לו פתח פתוח לבית שער שלפניהם והבית שער פתוח לחצר וכתב המ"א ומ"ט וכו' וא"י מה חידשו בזה ופשיטא דצריכים לערב מפני רשות הבית שער גופי' שהוא הרשות המשותף והבתים רשות כל יחיד דאטו חצר דוקא אמרו והרי ז"ל הרמב"ם ריש ה"ע לפיכך תיקן שכל רה"י שתחלק בדיורין ויאחז כל אחד ואחד בהרשות לעצמו וישאר ממנה מקום ברשות כולן שוין בו כגון חצר לבתים שנחשב אותו מקום שיד כולן שוה בו כאילו הוא רה"ר ונחשוב כל מקום ומקום שאחז כל אחד מן השכנים וחלקו לעצמו שהוא בלבד ר"ה ע"ש

והנה תורף דברי הג"ה זו נובעים מן הב"י שכתב בם לפרש לשון הסמ"ק שמביא והוא בלשון זה פסק ר"י על הבחורים והמלמדים בחדרים לבדם וכו' והשר מקוצי הי' מצריך תפיסת יד או עירוב בלא ברכה וצ"ע אי מצריך אפילו בפתח אחד לר"ה ור"ל דרק פתוחי' זה לזה דהא משמע דלא מהני פתח אחד כי אם לא חשובים החיצונה בית שער (ור"ל ובית שער גופי' אין לו היתרון אלא שדירתו אינה חשובה בית דירה לאסור החצר ולהכי אין צריך ליתן פת לערב החצר אבל מ"מ הפנימיים אסורים להשתמש עם הבית שער מדהוא מכל מקום רשות של אחר עד שיערבו) וכן נהגו בבירה גדולה שמשכירים בני אדם הרבה כל אחד ואחד בחדר לבדו ואין כי אם פתח אחד לר"ה אפ"ה נהגו לערב כלומר נמי מש"ה נהגו לערב להתיר הטלטול מחדר לחדר וכ"ת א"כ איך אמר סוף פרק הדר בעשרה בתים זה לפנים מזה פנימית נותנין את עירובן ודי הא מה מהני להפנימית אף לטלטל בהחצר אחרי שמ"מ הם אסורים בהחיצוניות ומכיון שאין להם דרך להחצר אלא על החיצוניות הרי ממילא אף החצר אסור להם זה ל"ק דלא איירי מזה אך איירי בשאין הפנימיים משגיחים לא בטלטול בתי החיצונים ולא בהחצר ולא דברו אלא שאין החיצונים אוסרים על יתר הבתים שבחצר שלזה אין צריך ליתן אלא הפנימים ואדרבה לזה מדויק לשון רש"י שם שכתב כולן נעשין בית שער לו ואינן אוסרין על בני חצר אלא הפנימי לבד כדאמרן והדר שם אינו אוסר הלכך כשבאין שאר הדיורין הפתוחים לחצר לערב את חצרן פנימי נותן את פת והשאר אינן צריכים ולמה לא כתב הלכך כשבאין לערב חצרן עם האחרים פנימי נותן ולמה דייק כשבאין שאר הדיורין א"ו משמע כדכתבתי דלהפנימי' לא מהני עירוב זה

אמנם ראיתי להריטב"א שם דף פ"ה כתב ויש מקשים על דברי רש"י מדאמרינן בשלהי פרק הדר י' בתים אינו נותן את ערובו אלא הפנימי בלבד ואידך הוי להו כבית שער שאינן אוסרי' וע"י עירוב הפנימי משתמשין בשאר הבתים דאלמא כשם שאין בית שער אוסר כך אינו אסור להם ולא קשיא הוא כלל דשאני התם שנתנו כולם בעירובן של פנימי כיון שהם לו כבית שער ובודאי לדברי הריטב"א פירושו בהסמ"ק סתור אבל קשיא לי שלתירוצו דמפני שהם אך בית שער להפנימי' חשוב נתינת העירוב דפנימי כאילו גם הם נתנו א"כ מה צורך כלל לרש"י להביא המתני' דוהדר שם אינו אוסר הא זה לבד אינו מספיק אלא מפני שחשוב כאילו גם הם נתנו עירובן ולימא בקיצור שמההוא טעמא אין צריכים ליתן א"ו כדקתני מלשון רש"י כן הבינו הסמ"ק ופירושי לענ"ד הוא עיקר כל כמה שלא ימצא סתירה בהסמ"ק גופי' שאינו בידי ודו"ק וזה דלא כדברי הא"ע שכתב בסי' שמ"ו סעי' ג' באמצע הדבור אחר לשון הרוקח שמביא ור"ל דלא תקשה מ"ש בית שער דקי"ל דיכולין לטלטל מחצר אחרת אל תוך בית השער על כן מתרץ דבית שער לא חזי לדירה כלל וליתא דאין זה כלל כונת הרוקח כדנראה מהריטב"א נמי דאין סברה לחלק בזה ודו"ק

(סעיף הנ"ל) אם המחיצות מגיעות לתקרה וכו' אבל אם נתנו העירוב בזה הטרקלין אין צריכים ליתן עירוב כלל וכו' וכן אם אין דיורין אחרים בחצר אינם צריכים לעירוב כל זה הוא שטת תוס' והרא"ש וטור דלא כהרמב"ם כדמבואר בב"י ובשטת תוס' זו ראיתי שערורי' כי הנה בתוס' לא נאמר אלא שאם העירוב בא אצלם אין צריכין ליתן כלום להעירוב והטור מוסיף לבאר וכתב וכן אם אין דיורין אחרים בחצר אינם צריכים עירוב וברבינו ירוחם דף צ"ג ע"ב מבואר איפכא דז"ל אבל מחיצות מגיעות לתקרה אפילו רעועה צריך עירוב לכל חבורה וכמו כן צריכים עירוב ביניהם אם ירצו החבורות לטלטל מזו לזו ודוקא כשמוליכין עירובן למקום אחר אבל אם היה העירוב בא אצלן עירוב אחד לכולן סגי עכ"ל ועיין בהסוגי' ודו"ק היטב כי על שני השטות תמוה לי לשטת הטור קשה דא"כ דאף במגיעות לתקרה אינם צריכים עירוב בינייהו א"כ הרי הם ממש כחמשה שגבו עירובן ומ"ש דיודו ב"ה בזה שאם נתנו עירובן במקום אחר שצריכים עירוב לכל אחד ומ"ש באינם מגיעות דנחלקו משום דהוי כה' שגבו ואי משום שהמחיצות מגיעות לתקרה הא בה' שגבו נחלקו במחיצות ביתם ממש ומ"מ אחד מוליך ע"י כולם ואין לומר מפני שבאמת לא עירבו אלא שבכף הדמיון הוא דהוי כערבו להכי מודו ב"ה אף דס"ל דאין צריכים עירוב בינייהו מ"מ כשמוליכין עירובן צריך עירוב לכל אחד א"כ מנ"ל להש"ס דהברייתא דה' שגבו דלא כב"ש הא י"ל דלב"ש אף במחיצות שאינם מגיעות אף דס"ל דאין צריכין עירוב בינייהו מ"מ ס"ל מדלא הוי ה' שגבו ממש אלא בדמיון כי מוליכין עירובן צריכים עירוב לכל אחד כדס"ל לב"ה במחיצות המגיעות ולעולם הברייתא כב"ש נמי אתיא גם אין לדחוק דלהכי דייק הטור וכתב וכן אם אין דיורין עמהם בחצר אין צריכים לערב ולא כתב נמי דאפילו יש דיורין בחצר רשאין לטלטל תוך הטרקלין בלא עירוב משום דאינו סובר בזה כסברת תוס' בד"ה כמאן אלא דגם בטרקלין יש הבדל בין יש דיורין