בית מאיר אורח חיים עב

משמע וכו' אף זה לא זכיתי להבין הא בריש סי' שס"ד שמביא בעצמו בתר הכי לעיין שם מבואר כהריב"ש דמפולש אפילו ב' צדדים לכרמלית צריך צה"פ מחד צד וא"י אם יש אדם חולק בזה אלא כנראה מתוך תשובתו כאילו הכת אחת מהשואלים הי' רוצה ללמוד היתר למפולש לכרמלית לא יצטרך לצה"פ וביאר להם ממש כדפי' רש"י דמבוי סתומה היתה בג' רוחותיה מערב במחיצה וצפון ודרום בחד צד ים ובחד צד אשפה ולא שהיתה מפולשת כדסברי הכת הלזו: אלא שביאר פי' רש"י על דרך צחות שמרש"י משמע שצפון ודרום כל מחיצותי' לא הי' אלא של אשפה וים ואיהו מייפה הענין שאף צפון ודרום היו במחיצות שלימות אלא שהיה בהם פרצות יותר מעשר ולפני הפרצות הי' אשפה וים וזה ברור שאין בזה שום מחלוקת תו כתב וא"כ בנהרות שלנו שדרכן ע"כ ההוא א"כ אינו סובב על הסמוך אלא על פירושו בהה"מ שאף כשיש גידוד אם נתייבש מ"מ יש שיטלטלו במקום היובש וכבר כתבתי שהם דברים מותמהים לענ"ד וכן מצאתי שהשיגו על פירושו בהה"מ בהתשו' כ"י הנ"ל וע"ש

סעיף לא אבל אם עשו באמצע שני פסים או פס ד' או צ"פ וכו' היינו מבוי סתום דאיירי בו בסי' זה שאז אין להחצונים כלל להשתמש כלפי הפנימים ורשאים הפנימים לסתום בפניהם כדאיתא בח"מ סי' קס"ב סעיף ז' שפיר אז הם ממש כשתי חצירות זה לפנים מזה שמאחר שנחלקו בתיקוני חצר הם בדומים להם וקים לן רגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה אבל מבוי מפולש שבסי' שאחר זה שאז ר"ה [כלומר רשות שרבים דורסים בו] עובר ביניהם אם המבוי מתוקנת כראוי בצ"פ ולחי או קורה אם רוצים לחלוק שיתופס תלי' בפלוגת' שבסי' שצ"ב סעיף ד' דלהש"ע שם שפוסק כהרמב"ם כלישנא בתרא דר"פ שאין מערבין חצי עיר אפילו לרחבה וע"ש במה שכתבתי בסעי' ו' ה"נ ודאי לא מהני כל זה אלא שהרמ"א פסק שם בהג"ה כהרא"ש וטור דהיינו כלישנא קמא ואף בזה שרי וכן אנו נוהגין כל יום לעשות צ"פ לחלוק רשות העכו"ם אף כי היא מפולשת ועיין במ"א סי' שס"ד סק"ג שם תמצא מבואר דמבוי מפולש שייך לפלוגתא הנ"ל

אמנם מה שמשיג שם על הב"י הוא שלא בעיון כי אדרבא במה שהניח בצ"ע על הב"י שפסק שם דסילוק לא מהני זה גוף הטעם שסתם בש"ע ולא הביא כלל דברי הר"ר יונתן כי לשיטתי' אף עם כל הסילוק לא מהני וצריכים לשתף המבוי כולה יחד אבל הר"ר יונתן ע"כ דסובר כשטת הרא"ש דמערבין לחצאין לרחבה כלישנא קמא (אבל תימא דבפ' כיצד פוסק כהרי"ף) ולדעתו של הרר"י כתב הב"י כיון דהסוגיא שם דף נ"ט לל"ק מדמה לרגל המותרת במקומה שאינו אוסר שלא במקומו ואפילו לר"ע כיון דיש לו פתחא אחרינא ממילא כמו דשם תפסינן שטת התוס' שמבארין אף פרש"י דהדריסת רגל אינו מזיק ה"ה במערבין לרחבה נמי מותרים בהדריסת הרגל (וכדדקו תוס' להלישנא קמא וכתבו ולרחבה דמערבין וכו' ואין צריכים להשתמש בני פתח זה וכו' הרי דלא כתבו ואין צריכים לעבור ודו"ק] ומ"ש שכ"כ תוס' ור"ל שם ע"א ד"ה כמאן זה ליתא שלא חילקו כן התוס' אלא ללישנא בתרא שלהכי א"א כלל לערב לחצאין אבל ללישנא קמא שע"כ הרר"י כותיה פוסק פשיטא דאין חילוק. ודו"ק כי זה ברור: סעיף לד עוד אפשר לעשות תיקון אחר למבוי כו' ויעשה פס רחב שלש. ז"ל הריטב"א פי' ואח"כ נותן קורה מן הפס לכותל או נותן שם לחי להכשירו ודברים מוכרחים שהקורה יהא מונח מן הפס לכותל ולא כדכתב המ"א בסי' שס"ה סק"ג ליישב הטור דהכא דוקא איירי שמתוקן בלחי בצד הבתים כדכתב הריטב"א בעמוד ב' בלשון זה וא"ת ומה האי דפרכינן דניחש דעיילו בפתחא זוטא ומה בכך כיון ששתיהם בתחלת המבוי וקורה על גביהן הרי המבוי מוכשר שהרי יש בשתי אמות שיעור פתח י"ל שאילו הניחו קורה מכותל לכותל ה"נ אבל מיירי שלא הניח קורה אלא מן הפס של ג' אמות ונשתיירו ב' אמות אלו פרוצי' בלא הכשר קורה ולא לחי עכ"ל

סעיף לו מבוי ששוה כו' ובזה התל הוי כמחיצה כתב המ"א ולפי מ"ש בשם התוס' צ"ל דלא בקעי בו רבים וא"י לדבריו איך הבין מתחילה ועד סוף דברי התוס' האלו בעצמם ראשית הדברים כתבו אבל לרבנן אפילו בח"ל פטור דלא אתו רבים ומבטלי מחיצה ולבסוף מסקי דמחיצה שאינה בידי אדם אפי' רבנן מודו דאתו רבים ומבטלי מחיצה והרי אף המעלות ומורדות שבח"ל הם מחיצה בידי שמים וגם קשה קושייתו בעינה להתוס' על הסוגיא דהתם דבעי רחבה תל המתלקט י' מתוך ד' ורבים בוקעים בו חייבים עליו משום ר"ה או לא אליבא דרבנן לא תיבעי לך השתא ומה התם דניחא תשמישתיה וכו' ות"ל דתל דבידי שמים הוא הא מודו רבנן וכן קשה סוף הסוגיא בשבילי בית גלגל וכבר הניח הת"ח קושי' זו בצ"ע אבל העיקר דל"ק דדוקא במעלות ומורדת דלא ניחא תשמישייהו כמבואר ברש"י הוא דהחליטו התוס' דלרבנן אפילו בח"ל פטור והיינו ע"פ דברי הסוגיא דנקטה למושכל ראשון גבי תל ושבילי בית גלגל דסברי רבנן דאפילו בניחא תשמישייהו לא מבטלי מחיצה דבידי אדם ק"ו בדלא ניחא תשמישייהו דסברי דלא מבטלי אפילו מחיצה שבידיו שמים אבל מה דתמו מן א"י ובבל וכה"ג מכל עולם בזה כתבא מדאינה עשויה בידי אדם מודו חכמים והיינו דוקא בדניחא תשמישייהו כדמשמע מלשון רש"י דאמר דילמא מעלות וכו' דלר ניחא דריסה דידהו מבואר הא מה שמקיף לא"י ובבל ניחא שפיין הדריסה דידהו יהיה באיזה אופן שיהיה וא"כ א"צ כלל לדבריו הכא גבי תל דלא ניחא תשמישתיה ומ"ש המ"א ואפשר וכו' הן אמת דהריטב"א כתב הכי על האיבעי' דת"ל המתלקט ורבים בוקעים בו פי' והוא רחב ט"ז אמה ועשוי לדריסת ס' רבוא מ"מ תימא בעיני לומר דלענין בקיעת רבים יהא צריך אף לשטת רש"י ס' רבוא חדא דמאין יבא זה בשלמא לענין למהוי רה"ר י"ל דילפינן ממדבר אבל בקיעת הרבים דליבטל המחיצה מה"ת ותדע שהרי הסוגיא תולה ג"כ שם חצר שרבים נכנסים בזו ויוצאים בזו בזה דאתו רבים ומבטלי מחיצות והרי שם נאמר ר"ה לטומאה ורה"י לשבת ור"ה לטומאה הא ודאי דאין לו ענין לס"ר ומה חדושו דבאופן שהוא ר"ה לטומאה דמ"מ הוא רה"י לשבת ומשום דלא אתו רבים ומבטלי מחיצות הא אפי' אתי רבים ומבטלי מחיצות מ"מ באופן רבים דטומאה הא לא מבטלי א"ו דזה לא ס"ד דשום אדם שתהא צריך לבקיעת הרבים ס"ר. והריטב"א מוכרח לפירושו משום דהאיבעי' אם חייב עליו משום ר"ה ואם לא עברו שם ס"ר אין למיבעי' לחייב עליו על גבו משום ר"ה אף כי אתי רבים ומבטלי המחיצות וזה הברור לענ"ד ותו מה יענה לשטת החולקים על רש"י א"ו כדכתיבנא. אמנם עכ"ז ע"כ כדכתב דצ"ל דלא בקעי בו רבים דא"י מה תלה כלל דבריו לפי מ"ש בשם התוס' הא בל"ז קשה דהא הש"ע סותם דעה סעיף ב' דצריך נ"ד דהיינו שטת הרי"ף הפוסק כר"ו דאתו רבים ומבטלי מחיצות ואליבי' דר"י הא פשט בעירובין דף כ"ב ע"ב דאפילו בלא ניחא תשמישתיה אתו רבים ומבטלי מחיצה אע"כ דאיירי בלא בקעו בו רבים וכ"ת למה דהוכחתי דאין ענין בקיעת רבים לס"ר א"כ מה גבול יש דלקרי בקיעת רבים והכא הרי ע"כ כל בני המבוי עוברים ובוקעים בו זה ל"ק דבקיעת הרבים אינו נקרא אלא המיוחד הדרך לכל מי שירצה משא"כ דרך שאינו אלא לבני מבוי או בני חצר זה ודאי לא מקרי בקיעת הרבים ליבטל המחיצות וזה ברור

סימן שסד סעיף א' אבל וכו' וצדו השני לחצר שאינה מעורבת וכו' עיין פה בב"י מביא תשו' הר"ן והוא בסי' ע"ב כתא על עיר מוקפת חומה ודלתותי' ננעלות וחריץ עמוק כמו ה' אמות ברוחב ד' חולק חצי העיר מראשה לסופה אמנם הכל תוך ההיקף ועוברים בגשרים מחצי העיר לחצי' והמבוי שבו דרים היהודים ראשו האחד כלה עד לחומה בדרך עקום וראשו האחד כלה לחריץ בדרך עקום ג"כ וערבו המבוי בלחי וקורה והניחו מקצתם בלא שתוף חוץ לקורה וחוץ ללחי ע"ז כתב לא יפה עשיתם כשהכשרתם את המבוי בלחי וקורה בלבד שאע"פ שעירכם דין רה"י עליה כיון שיש לה חומה ודלתותי' ננעלות בלילה