בית מאיר אורח חיים סח

לכן אין בדבריו שם שום ממש ומכח דבריו המציא שאף צה"פ הרחוק יותר משלשה פסול: ובהדיא מבואר בהד"מ סק"ב בשם הא"ז דאם עבדו לי' צה"פ לא אמרינן בהו אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא מבטלינן לי' וכן כתב הריטב"א דף י' ע"ב סוף ד"ה עושה פס ומיהו מסתברא דכל היכא דאיכא צה"פ לא אתו אוירא ומבטלין לי' וכו' ומ"ש בספר הנ"ל שם ולא פליג אתוס' תדע דהא בהדיא כתב כן והביאו מ"א דאפילו בלחי רחב הרבה כל שהרחיקו ג"ט צריך קורה או לחי אחר כבר מבואר לעיל שאין שום סתירה בדבריו עיין ודו"ק

ומה שכתב הוכחה מקושי' תוס' דאם איתא דהקנים יכולים להיות מרוחק ג"ט מהכותל לא הקשה ר"ת מידי דהא לחי בעינן פחות מג"ט לכותל וקמבעי' לי' היכא דעביד צ"ה רחוק מהכתלים אי מהני זה ודאי אינו כדאי להמציא דינין ומחלוקת בין הפוסקים דא"כ איך סתם ואמר איפכא מאי הא בצה"פ פשוטה אין ספק דהא ניתר מטעם לחי והי' מוכרח לומר צה"פ המרוחק ג' מאי וזה הפשוט הכלל דכל הפוסקים תופסים טעם דהר"ר יונתן ללחי המרוחק רק משום דאתא אוירא והיינו משום דבאמת הטעם דבקיעת גדיים וטעמי דתרווייהו צריכי אהדדי וחד טעמא הוא ודלא כספר הנ"ל שעשה מזה ב' טעמים וליתא ודוק

סעיף ח לחי שעשאו כו' כשר ולשון הגמרא ר"ח בר אשי אמר עושין לחי אשירה ומשמע אפילו לכתחילה וא"ל נהי דלחי אין בו משום כתותי מ"מ הא אסור בהנאה די"ל כדפרש"י ז"ל דף ע"ח ע"ב על דברי הסוגי' או דילמא אפילו לרבנן פיתחא הוא וארי' הוא דרביע עלי' ופי' א"ד אע"ג דאסור בהנאה הא לא משתמש בה מידי ופתחא שמי' וכו' ע"ש ה"ה הכא הא ודאי לא נחשב הנאה כיון דלא משתמש בה מידי ועד כאן לא מיבעי שם אליבא דר' יודא אלא משום דבעינן דליהוי חשוב פתח לאשתמושי בי' וזה יהי' באיסור הנאה אבל הכא דאינו אלא לצורך מחיצה ובה גופא לא משתמש במידי לכ"ע לא חשוב הנאה מה שנהנה על ידה היתר טלטול

סעיף י"א ובלבד שיסמכו עליו מע"ש כתב לי הגאון מוה' עקיבא איגר אבדק"ק פ"ל נסתפקתי אם מהני שסמכו על זה הלחי להתיר הטלטול אף שלא הי' ההיתר מדין לחי או דבעינן שסמכו עליו מדין לחי והיינו בענין דמע"ש הי' כותל רביעית סתום ובשבת נפרץ הכותל ונשאר בו מצדו שראוי לידן משום לחי אם נימא כיון דההיתר טלטול הי' ע"י סתימת כותל שבכללו גם המעט שנשאר שמתיר עתה משום לחי או דמ"מ לא מהני כיון דלא סמכו עליו בהיתר לחי זולת מדין מחיצה ואמרתי להביא ראי' מסוגי' דעירובין דף צ"ג ע"ב אמר רבא אימר מבע"י נפרצה א"ל אביי וכו' ולכאורה יקשה הא בלא"ה מוכח דמיירי בנפרצה מבע"י דאל"כ במה הותרה הגדולה ע"י פסין הא לא סמכו עלי' מאתמול אע"כ כיון דהם היו בכלל המחיצה שסמכו עלי' מקרי סמכו עליו זולת שנאמר דבפסי החצר לא בעי כלל סמכו עליו מאתמול כאשר לא נזכר מזה דבר בש"ע ואחרונים ומסוגי' דעירובין דף ה' ע"ב לכאורה לא משמע לחלק דא"כ איכא למיפרך מה לחצר דמהני בעומד מאליו אף בלא סמכו וצ"ע לדינא עכ"ל

והשבתי לו בודאי שאלת חכם הוא זו ואף לדידי קצת בספק אך מסתביר לי בלא ראי' מוכרחת דאין ליסמוך על הנותר מהכותל שנפל בשבת משום לחי כיון דלחי עכ"פ צריך היכר מבע"י וזה לא הי' מבע"י להיכר וקצת אפשר לדייק הכי מפרש"י על הסוגי' דף ה' לחי הבולט מדופני המבוי פחות מד"א נידן משום לחי ופי' וסמכינן עלה ואיכא למידק מה מלמד לנו במה שכתב וסמכינן עלי' יותר מהמבואר נידן משום לחי ופשיטא כיון דנידן משום לחי דמותר לטלטל בגוה. וא"ל דרוצה ללמד שיכוין מבע"י ליסמוך עליו שהרי הב"י דייק מרש"י וכל הפוסקים דלא צריך כונה אלא כל שלא הי' שם לחי אחר ממילא מותר אלא אפשר שבא למעט נידן ספיקו דמר דזה נמי מקרי לחי הבולט מדופני מבוי אלא שנעשה בשבת ומבע"י הי' ההיתר ע"י מחיצה דזה מקרי לא סמכינן עליו מבע"י דהא מבע"י לא היינו צריכים כלל להלחי זו שהי' התירו משום מחיצה והוי כאילו הי' שם לחי אחר ונפלה בשבת אבל באופן שביאר רש"י הענין דלחי הבולט באמת לא בעינן הסמיכה בכיון מבע"י ומה שרצה מר לפשוט להיתר מדף צ"א ודאי דשפיר דחה לנפשו דפסי חצר שאני דלא בעינן כלל סמכו עליו מבע"י דהא פסי חצר המה משום מחיצה גמורה ומחיצה הנעשה מאלי' אפילו בשבת נמי מהני כמבואר סי' שס"ב. ובזה תו לא קשיא מה שהקשה מדף ה' ע"ב דליעבד זה לפירכא כי ע"ש בתוס' ד"ה אינו דין וכמו שאין לומר פס ד' אמות יוכיח ה"ה נמי שא"ל פסים העומדים מאליהם יוכיחו ע"כ לשונו על זה חזר וכתב לי מה שכתב מר נ"י להסכים בדחייתי על ראייתי דבפסי חצר בודאי לא בעי סמכו עליו דהם כמחיצה גמורה לענ"ד לאו מילתא דפשיטא כ"כ הוא דאולי תלי במחלוקת רש"י ותוס' פ"ק דעירובין אם בפסי החצר ג"כ הדין דד"א יוצא מתורת פס ונידן משום חצר דלא מינכרא מילתא א"כ י"ל דגם בעינן סמכו עליו דבלא"ה לא מינכרא כ"כ וא"כ ישאר הוכחתי קיימת לשטת רש"י דנידן דידי מקרי סמכו עליו ובזה לא מצינן חולק על שטת רש"י

והשבתי לו מה שכתב מר דיש מחלוקת בין רש"י ותוס' אם בפסי חצר ג"כ הדין דד"א יצא מתורת פס ונידן משום חצר דלא מינכרא מילתא לענ"ד מעולם לא כיון רש"י להכי ובודאי מודה דבחצר לא שייך כלל נידן משום חצר כמו במבוי שהכשר מבוי בד"א ובחצר שהוא משום מחיצה משום דרובה במחיצה לא גרע. אלא דהכי פרש"י דבמבוי כיון דלאו לשם לחי הוקבע שם ולא לשם תיקון פס הוקבע כן היכי דבמבוי יוצא מתורת לחי יצא נמי מתורת פס ולא מינכרא מילתא ונידון משום מבוי ואמרינן זהו פתחא ולא נעשה בו תיקון להתירו שוב עיינתי בהריטב"א ות"ל פי' להדיא הכי וק"ל: סעיף יב לחי העומד מאליו ר"ל שיוצא מדופן המבוי אם המבוי רחב יותר כו' הטעם שכיון שרחב ד"א יוצא מתורת לחי ומדפרוץ מרובה אינו ניתר מבואר מזה דגם מבוי א"צ להתנאי שבריש הסימן לגבי חצר דאם אינו במילואו והוא פחות מי' דא"צ תיקון אלא דבמבוי מ"מ צריך תיקון ואינו ניתר אלא או בעומד מרובה או ע"י מה שנידן משום לחי או ע"י קורה וכן מוכח נמי סעי' ל"ד מכל הפוסקים ועיין לעיל סעי' ו' וא"כ ע"כ לשון הרב ר' יהונתן ריש המס' לאו דוקא שכתב דכיון שנפרץ במילואו וכו' ותנאי זה לענ"ד אינו במבוי וק"ל

סעיף כד אבל אם הונח קורה רחבה וכו' ז"ל הרא"ש כתב הרשב"א דקורה שהוא משוכה למטה מי"ט פסולה דכיון שיש שיעור מחיצה נפקא מתורת קורה ומחיצה אין כאן דהוי מחיצה שהגדיים בוקעין בו וליתא דהכא דוקא אמרינן קורה אין כאן משום דמכסי' אבל כשהקורה נראית בשביל גדלה לא נפקא מתורת קורה וכל האחרונים נבוכו פה מחמת שבאמת גוף לשון הרשב"א אינו מובן נתן טעם דכיון דיש שיעור מחיצה נפק מתורת קורה ואם זה הריעותא מה אירי' שנמשך למטה מי' אפי' כולו למעלה מי' נמי כל שרחב י' שהוא שעור מחיצה ונפיק מתורת קורה ומתורת מחיצה הוי מחיצה שהגדיים בוקעין בו ואם הריעותא מדנמשך עד למטה מי' מן הקרקע נמצא אין בחלל שתחת הקורה י' ואנן בעינן חלל למטה דוקא י' כמשמעות הסוגי' דף ג' ע"ב ועיין ספר א"ע א"כ מה שנתן טעם דכיון דיש שעור מחיצה הא אפילו הקורה רחב טפח וחציו תוך י' נמי פסול ואף די"ל דזה פשיטא דפסול מדקורה אין כאן משא"כ השתא אשמעינן דאף דיש שעור מחיצה פסול מטעם מחיצה אין כאן מפני הגדיים מ"מ אין הלשון סובל לומר על הנמשך למטה מי' טעם פיסול הקורה מדיש שיעור מחיצה נפיק וכו' דהא ת"ל דפסול מדאין תחתיו חלל י' הגם למה שמגיה הב"ח בלשון הרא"ש דצ"ל ונמשך למטה י' אילו גם בלשון הרשב"א נגיה הכי שפיר די"ל דאף הרשב"א איירי דכולה למעלה מי' מהארץ ועיקר הקפידתו מדיש בו שעור מחיצה אבל בשקצת ממנו תוך י' לארץ בל"ז לכ"ע פסול: