בית מאיר אורח חיים סה

ולבסוף הוקף ועיין סעיף ב' אמנם בזה יש תו לעיין באשר נמצא תוך היקף הנ"ל כמה וכמ' שדות כמה וכמ' גינות וכול' אינם גדורי' בגדר מחיצ' לעצמ' אם לא יהא רוב אותו כ"מ המוקף נזרע שאם כמו שפסקינן הכא ריש הסעיף דאם הוא יותר מסאתים לא יטלטל בה ובחצר אלא בד' אמות וה"ה בכל עיר זו בטל כל ההיקף וכולה דינה ככרמלית כמבואר נמי במהרי"ק שורש מ"ו ואף דעיקר דין זה דזרעים מבטלים דירת חצר אינו מבואר בגמרא אלא בקרפף ובחצר נסתפק המהר"מ וכבר ראיתי בספר נזירת שמשון שכתב שיש להקל בשעת הדחק מפני שהוא ספק דרבנן תמה אני עליו איך שבק לחסידותי' במקום זה דספק כזה לא מקרי אלא ספק חיסרון חכמה אחרי שהספק לא נזכר בש"ס כמבואר במחודשים דמנחת יעקב סעיף ח' והיינו טעמייהו דכל הפוסקים המהר"מ גופי' והרא"ש שהניח בצ"ע והטור שכתב וטוב להחמיר וכן המהרי"ק הנ"ל והש"ע סתמו לאיסור וכן הריטב"א הנ"ל כתב בפשיטות ואפילו בחצר עיין סעי' א' שם הבאתי אותו ומי יבא אחריהם להקל ואם אחר העיון ימצא שאך מיעוטו נזרע אכתי איני יודע שום היתר לפי הנ"ל לאותן המבואות שקורין גענג שפרוצים מאחוריהם במילואם למקום הנזרע בזרע גינה שהוא הרבה יותר מסאתים דהיינו מה שקורין קיפר דאם והוא כרמלית ומה שנפרץ אליו במילואו נמי אסור כמבואר הכא ומטעם זה ממילא יש להתיר נמי בכל עיר ש"ל דהיינו הרחוב אחר גדולה שאסורה נמי בטלטול מטעם המבואר סי' שס"ד סעיף ה' מבוי העשוי כנדל (ועיין סי' שס"ה סעי' ב' מה שכתבתי נידון חקירת המ"א אם מבואות שלנו דין חצר להם) וכמבואר שם במ"א בשם ריב"ש דאפילו ליכא שבילין אלא מצד אחד צריך תיקון זה ולכל הפחות מיבעי המבואות קטנים במקום פתיחתן מאחוריהם לכרמלית התיקון של צ"ה אם רחבים יותר מי' ולמה דמחמירין האחרונים בתיקון העקמימות ואפילו בפתוח לכרמלית אפשר אף זה לא מהני עד שיתוקן כמבואר בהש"ע עכ"פ באשר הוא כעת שמפולשין מאחוריהם במילואם. וביותר מי' הפשוט לענ"ד שאסור כל העיר בטלטול ולהכי תקנתי הגאנג שלי בצ"ה מאחוריו ומלפנים בלא זה גאנג שלי הוא גדור במחיצה וצ"ה ומחוץ להגאנג אני ובני ביתי נזהרים מלטלטל ואף לאחר שיתוקנו הגענג עדיין א"י היתר ברור לטלטל תוך הרחוב הגדולה מפני רשות העכו"ם ואף שקנו הרשות כנ"ל הרי הרחוב היא גדולה וחציה של אדונינו המלך ומכל צד הוא שדאט גרונד דהיינו ששייך למקום דנציג והרי אוסרים אלו העכו"ם את כל פני ר"ה של הרחוב ושמעתי מקצתם אומרים שאינם צריכים ליקנות רשות של דנציג מפני שהם מופלגים מהם ע"י שתמיד מכל צד רשות המלך חלוק מהם ע"י שלאק בום ומלבד שגוף מחיצות השלאק בום הוא הרבה רחב יותר מי' אמות ונמצא אין התירו ע"י ב' פסין כ"א ע"י צ"ה ולדעתי אין זה כלל בגדר צ"ה ובפרט ביום שהקורה העליון הוא פתוח ועומד ואינו מונח כלל על הקנים דלמטה שהוא עיקר ההכרח לצ"ה כמבואר סי' שס"ג ואפי' בלילה שהוא סגור ומונח על הקורות דלמטה עדיין הקנים דלמטה גבוהים ממנו וכל זה מזיק לתבנית צ"ה ומחיצה ודאי אינו מפני שגדיים בוקעין בו

אף גם לו יהא שהוא בגדר צ"ה מ"מ עיינתי בחד צד ויש בין גוף הקורה דלמטה לבין הבתים יותר מי' אמות ולו יהא כולו מחיצה אינו מועיל לפירצה כזו לכן לענ"ד אין היתר לטלטל בעיר זו אם לא קודם כל לתקן המבואות שקורין גענג ואח"כ ליקנות הרשות משרי עיר דנציג נמי (וזה עתה ת"ל כולו רשות אחד של אדונינו המלך יר"ה) ועיין בזה מה שכתבתי בסי' שצ"א או ביותר הגון לעשות צ"ה כתיקונו בין גבולי דנציג בין גבול המלך ועכ"ז עדיין א"י היתר ברור לאותן הדרים על הוכה זייט שהם חוץ לגבולי נהר רדין אלא א"כ הם כמו כן יעשו צ"ה לגבוליהם כנ"ל שאז הם גדורים משני הצדדים צד דרום בגידוד נהר רדין וצד צפון המחיצה של הבתים וצד מזרח ומערב ע"י הצ"ה זולת זה לדעתי הם אסורים בטלטול: אמנם באשר שמעתי הגאון המנוח שהיה למורה פה מלפני היה מתיר לאחרים הטלטול אלא שלעצמו היה מחמיר קצת לכן אין בידי למחות להם להדיא שיש להם אילן לסמוך עליו (ואף אחרי שגליתי להם דעתי ראיתי שלא יהיה דברי נשמעין) לכן אני מושך ידי ואומר שתיקתי יפה מדבורי אך הנלענ"ד כתבתי ועיין מה שכתבתי בסי' שע"ח דשייך להכא

סעיף יא ואפילו הם עמוקים הרבה יראה לענ"ד דע"כ איירי כשהם קוו וקיימו תוך הקרפף ועיין ריש סימן שנ"ו

סימן שנט הג"ה ומה שאין אנו נזהרין וכו' מזה מוכח ברור דלא כהמ"א סי' שנ"ח סק"ד דתלה דעת הג"א שמתיר קרפף סמוך לעיר דחשוב מוקף לדירה משום דס"ל פי' הראב"ד ברחבה דלדעה זו לא היה צריך הכא להיתר זה והנ"מ בדידעינן שלא הוקף אלא הברור כדכתבתי שם דרחבה שאני משום שאינם עשוי' לטייל בה

סימן שס סעיף א' כתב המ"א אבל מחיצות גמורות מותר אפי' יותר מסאתים דהוקפו לדירה שהרי הקיפום לדור בהם בשבת. וכן הוא לשון רש"י בגמרא ד"ה לא התירום ואע"ג שהוקף לדירה שהרי לדור בהן בלילי שבת הקיפום מע"ש. וכן דף צ"ג כתב ג' קרפיפות כגון שהיו מהלכין בדרך והקיפו ג' קרפיפות לדירה במחיצה של שתי ואל תאמר שבהיקף שלא לדירה ליתניהו להתירה אלו דשיירה כי זה לשון הריטב"א פ"ק וכל מה שנתנו כאן במחיצות גרועות אלו ה"ה לקרפף שלא הוקף לדירה דחד גונא הוא וכן מפורש בתוספתא ומה"ת נימא דפליג אלא די"ל שמפרש בדף צ"ג הדין במה שמבואר במתני' דפ"ק דאיירי במחיצות גרועות והרמב"ם פי"ו מה"ש הלכה י"ד באמת כתב הדין דסעיף ג' שהוא ע"פ המימרא דרב יהודה בדף צ"ג הנ"ל על מקומות שהוקפו שלא לשם דירה. אך תמהני שאף דין דמתני' דהיינו סעיף זה סתם וכתב ועשה מחיצה דמשמע אף מחיצה מעולה וע"כ היינו נמי באינה מוקף לדירה ולמה לא ביאר עיקר דינא דמתני' דע"כ איירי בהוקף לדירה דאל"כ איך ס"ד דחכמים ליתן ליחיד נמי כל צורכו א"ו כדפי' רש"י דאיירי בהוקפו לדירה ומ"מ מפני שהמחיצות גרועות אין נותנים ליחיד אלא ב"ס וזה השמיט וצ"ע

והנה מלשון המ"א שהוא לשון רש"י שהעתקתי לעיל משמע דכל שהקיפו מע"ש כדי לשבות בו בשבת חשוב היקף לדירה ואם הם מחיצות שלימות מותרים אפילו ביותר מסאתים ליחיד ואפילו שובת שם בלא אוהל אבל א"כ ודאי תמוה לי מה שבסעיף ג' כתב הש"ע ועירבו יחד וכן הוא בריטב"א והטור והוא מרש"י ז"ל שכתב דף צ"ג וכגון שעירבו והוא תימא דמה ענין עירוב לקרפיפות דרשות אחד הם לכלים ששבתו בתוכו כדאיתא סי' שע"ב ומוכח שם שאין שום הבדל בין הוקפו לדירה ללא הוקפו ובפרט מוכח הכי מפרש"י במס' שבת שמובא שם בב"י ובהרמב"ם והרא"ש באמת אינו ובע"כ להכי יראה לענ"ד ללמוד מזה דלא בשביל זה לחוד מה שמקיף כדי לשבות שם חשוב מוקף לדירה שהרי עיקר מוקף לדירה היינו בפתח ולבסוף הוקף אלא מ"ש רש"י ואע"ג שהוקף לדירה שהרי לדור בהן בלילי שבת הקיפום ר"ל דדיבר בהווה דכל ששובתים בשבת תוקעים אהליהם מע"ש וגם לא נקרא כלל לדור בלא אהל ואח"כ מקיפים המחיצות דהוי פתח ולבסוף הוקף. נמצא אלו לא עירבו היו אסורים לטלטל מן האהל לקרפף חבירו דהוי כלים ששבתו בבית וא"א לדונן כדרי כולם באמצעי ומוכרח לפרש ועירבו (אך עיין סי' שס"ו ס"ב בב"י דעת הר"ר יהונתן וע"כ רש"י ס"ל כדעתו ועיין נמי בהה"מ פ"א מה"ע ועל הש"ע שם קשה מה דסתם הכא ועירבו) משא"כ הרמב"ם שהציג הדין דר' יהודה דג' קרפיפות על קרפף שלא הוקף לדירה וכן הרא"ש סתמו ואפשר דנמי פירשו בלא הוקף לדירה נמצא שרוים בלא אהלים לכן לא הוצרכו לבאר שעירבו מפני הנ"ל שקרפיפות רשות אחד לכ"ע לכלים ששבתו בתוכם (ולמה שכתבתי לעיל בהג"ה להרמב"ם בל"ז ניחא דאיירי בשיירה) אך א"כ איכא למידק נהי דדחקתי לעיל שרש"י נמי סובר כהרמב"ם וריטב"א שאף בלא הוקף לדירה שייך דין שיירה והא דפי' דינא דר"י במחיצות גרועות משום שרוצה לפרשו בהמבואר