בית מאיר אורח חיים נט

כרמלית ומותר לטלטל מתוכה לים ומן הים לתוכה רש"י (והוא בשבת דף ק"א) כיון שעומד בכרמלית והת"ש סק"ה פירש דבריו שר"ל בזה אף שאין כרמלית בכלים הכא כיון שעומד בכרמלית הוי כרמלית והוא תימא לפרש רש"י בהכי שהרי רש"י אפי' במ"פ מפני שאינו רחב ד' סובר דל"א מצא מין את מינו והוא היש חולקין שבס"ס שמ"ו ומכ"ש מה שהמ"פ הוא מצד שהוא כלי די"ל דכע"מ דלא שייך גבו לומר מצא וכו' וזה נראה מן הא"ע שבסי' שמ"ה סעיף ו' ע"ש אף שכתבתי שם שא"י משום מה הקפיד שלא בר"ה מ"מ זה נשמע מיני' דסובר שבכגון זה ל"ש כלל מצא וכו' ותו קשה עיין דף הנ"ל דאמר רב הונא הני ביציאתה דמישן אין מטלטלין בהן אלא בד' משום דהוי כרמלית ולדבריהם הא קשה מזה על כל החולקין בס"ס שמ"ו דנימא אין כרמלית בכלים וביותר תימא על התוספ' שם שמקשו על פרש"י דכמו שבטלו מרה"י משום שאין להם מחיצות ד' ככה נמי ליבטל מההוא טעמא מתורת כרמלית וע"כ דנמי אזלו בשטת הי"ח דל"א מצא וכו' וא"כ מה פעלו בתירוצם דמצד שהיא פרוצה הוא דהוי כרמלית הא אכתי קשה הא אין כרמלית בכלים להכי נלענ"ד דמעיקרא שגו בדמיונם דאף דלא חזו חכמים לבטל כלי תשמיש למיעבדיה כרמלית היינו בכלי תשמיש שאינם עשוים לדירה משא"כ ספינה שעשוין לדירת אדם ודאי דהוי כרמלית כל שרחב ד' ותדע שהרי חזינן דשני חדרים השייכים לשני בני אדם צריכים עירוב לטלטל מזה לזה או לטלטל מאחד לרשו' המשותף בין שניהם כדאיתא להדיא בהרמב"ם פ"א מה"ע הלכה ה' וכה"ג שתי ספינות של ב' בני אדם אין מטלטלין מזו לזו בלא עירוב ואילו שני בני אדם הדרים בחדר אחד ויש להם לכל אחד תיבה מיוחדת אף שגבוה י"ט ורחבה ד' שהיא רה"י ד"ת אם עומדת בר"ה הנשמע מעולם דצריכים עירוב כדי לטלטל מזו לזו או מן התיבה המיוחד לא' להחדר המשותף ביניהם הא זה לא נשמע משום אדם והיינו משום דכמו שלא ביטלו שם כלי מיניה לשוי' רשות כרמלית כן ה"נ לא ביטלו שם כלי מיני' לשוי' רשות מיוחד לענין עירוב וממילא ספינה דחשובה רשות מיוחד לענין עירוב דרבנן ה"ה לענין כרמלית והכל מפני שהוא דירת אדם וזה ברור לענ"ד ועיין לקמן מה שהבאתי בשם הראב"ד דאפילו דין בתים יש להן לדון בם שם אבל אם דופני הספינה כו' מוציא זיז כו' צ"ע בגזוזטרא לעיל סעיף א' נמי נימא דאם הוא גבוה משטח המים למעלה מי' דליסגי בזיז כ"ש והד"מ ס"ק ב' מביא דברי תוס' דפ' כיצד ומשיגו הת"ש תוך ס"ק י"ב שאין דבריהם ענין אלא למ"ד מארעא משחינן וע"ש. כי גם דבריו שמסיים וכיון שלא גזרו בספינה ה"ה נמי בגזוזטרא א"י מה קאמר דאטו מי איכא למ"ד דאם הגזוזטרא למעלה משטח המים י' דסגי בזיז כ"ש. ואולם להש"ע שפוסק כהרמב"ם דאף שאינה גבוה י' דשרי' בדף בלא מחיצות ומשום שהקילו בספינה ה"נ י"ל שהקילו בגבוה י' בכ"ש אך על הטור ק"ק מ"ש ספינה גבוה י' ומ"ש גזוזטרא ובע"כ מ"מ לומר שבזה נראה לי להקל משום שא"י לעשות שם מה שעושה בביתו ויהיה איך שיהיה קשיא לי דעת הי"א דלקמן בהג"ה וי"א שאף בה"כ למעלה מי' וכו' והת"ש ריש סי' שנ"ג ביאר דעת זו דס"ל דלמ"ד שמותר להחליף ברשויות דרבנן שרי אפילו בלא נח וכר' יודא ריש דף ק' והא דאיתא דף צ"ז דבעינן עירבו דוקא משום דאתיא כרבנן:

מלבד שפסק זה תמוה כר"י נגד רבנן וסתם ברייתא אף גם תמוה דאטו נימא דאף סתמא דמתני' דגזוזטרא דמצריכה מחיצות נמי דלא כהלכתא כי לענ"ד אף מסתביר דסתם גזוזטרא היא גבוה משטח המים יותר מי' ולכל הפחות לא היה להתנא לסתום אלא לפרש גזוזטרא שהיא למעלה מן הים בפחות מי' א"ו דכרבנן אתי'

ובאמת בהמרדכי גופיה לא נזכר מזה דבר אם יש להבדיל בין נח ללא נח רק תלה הכל בהפלוגתא דאמוראי אי שרי להחליף ברשויות דרבנן וצ"ע ולהכי עיין לקמן

שם והנ"מ כשהוא בתוך י"ט אבל אם דופני הספינה גבוהים עשרה מעל המים מוציא זיז כ"ש כתב לי בזה ידידי הגאון מוה' עקיבא אב"ד דק"ק פ"ל קושי' עצומה בלשון זה הדברים שבש"ע הנ"ל הם מדברי הרמב"ם פט"ו מה"ש וכתב הה"מ הטעם דס"ל להחליף ברשויות דרבנן דרך מ"פ מותר אבל לדעת הרשב"א דס"ל להחליף ברשויות דרבנן אסור גם בכה"ג בעינן זיז ד' אולם הטור שפסק דלהחליף כנ"ל אסור ומ"מ פסק בכאן כהרמב"ם דמהני זיז כ"ש צ"ל כמ"ש הב"י דס"ל כיון דיש היכר משרי שרי ומאוד תמוה לי על הרמב"ם והטור האיך מצינן ידינו ורגלינו בפירכת הש"ס בסוגין דף ק' ע"ב ולר"ה דאמר מוציא זיז כ"ש זמנין דליכא י' וקמטלטל מכרמלית לרה"י ע"ש הא מ"מ בממ"נ אם דפני הספינה לא יהי' עשרה בלא"ה שרי דהוי מכרמלית לכרמלית ואם הדפני עשרה א"כ מה בכך דהמים אינם עמוקים י' ומטלטל מכרמלית הא מ"מ כשמגביה המים להביאם לספינה ומעבירם דרך למעלה מי' מקרקע הים דהוי מ"פ לר"ה דס"ל מארעא משחינן והוי מחליף ברשויות דרבנן דרך מ"פ דשרי אע"כ מוכח כדעת הה"מ אליבא דהרשב"א דגם בכה"ג צריך זיז ד' ולדידי צ"ל הא דלר"ה מהני זיז כ"ש היינו כיון דממקום פטור ממלא משא"כ בממלא מכרמלית לרה"י דרך מ"פ וא"כ שפיר פריך הש"ס זמנין דליכא י' וממלא מכרמלית אבל להרמב"ם והטור צלע"ג עכ"ל

וז"ל מה שהשבתי לכבודו מה שהקשה לי מר ומסיים אבל להרמב"ם והטור צלע"ג. זה בודאי אמת שצריכה ע"ג והקושי' ראוי' למי שאמרה ואולם למה שמביא מר אך דברי הב"י בשם הה"מ בקיצור שדין הרמב"ם נתלה בהפלוגתא דאמוראי אם מותר להחליף ברשויות דרבנן דמשמע בפשוט מדסבר הרמב"ן דמותר להחליף ברשויות דרבנן ממילא הוי למעלה מי' לדידן כמו לרה"ר בתוך י' וא"צ אלא היכר כ"ש אין קשה כלל על הרמב"ם די"ל בפשוט הסוגי' האמת משני ולא רצה למוקים דר"ה בפלוגתא אך על הטור ודאי צ"ע רב

אמנם כדי לישא וליתן אקדים להעתיק לכבודו את אשר כבר כתוב אצלי בלשון זה תי' הב"י על הטור מה שכתב ואפשר וכו' לענ"ד א"א שהרי עד כאן לא התיר ר"ה ע"י זיז כ"ש אלא משום דאמר בדין הוא וכו' משא"כ למעלה מי' למאן דאסר להחליף הא לא שייך לומר בדין הוא ולכן דחקתי ליישב הטור ע"פ לשון הה"מ גופי' דהוא נמי צ"ע שכתוב ומתוך דברים אלו אתה למד שלא אמרו להחליף דרך מ"פ וכו' אבל מרה"י לכרמלית דרך מ"פ מותר לכתחילה כמבואר בסוגי' זו לדעת ר"ה וקשה היכא מבואר זה בדעת ר"ה הרי רש"י מפרש בדר"ה הילכך בהתירא קשקיל לכתחילה ומה ענין זה לחילוף ותו קשה מה שהרגיש בו ספר ת"ש שהרי הרמב"ם פוסק פרק זה דט"ו בב' בתים דאם הוא של שנים צריך עירוב והיינו כרבנן דפליגי על ר"י וקאסרי החילוף עכ"פ בדלא נח אף ברשויות דרבנן ובמה שכתב הת"ש ולפי דברי הה"מ צ"ל דמיירי שמניח ע"ג הזיז לא ניחא לי חדא דא"כ שההנחה תחשב הנחתו במ"פ מה אירי' שהספינה למעלה מי' אפילו למטה מי' נמי דהא זיז כ"ש שאינו רחב ד' בכל מקום מ"פ הוא ותו דא"כ איך מסיים הרמב"ם וא"צ לזיז זה אלא משום היכר לדבריו הא עיקר ההיתר היא הזיז לכן נלענ"ד דהה"מ סובר בדעת הרמב"ם דלמד מדר"ה גופי' דקשה לו קושי' הרשב"א שכתב תמיה לי כיון דאית לי' לר"ה דמארעא משחינן מי דחקו להצריך אפילו זיז דהא מ"פ היא וכו' ולהכי סובר דלא כתוס' בד"ה גמרו דאיירי כשאף הדלי אינו שוקע למטה מי' אלא אדרבא דיש לחוש לשמא הדלי ישאב מן למטה מי' ואך כל התירו דר"ה אינו אלא משום דמארעא משחינן א"א דלא אזיל הדלי אלא דרך אויר מ"פ ואף דלהחליף בלא הנחה אפילו ברשיות דרבנן פסקינן דאסור מ"מ בספינה מפני הדוחק שא"א למיעבד כדעביד בביתו כע"מ לר"י דמדינא שרי להחליף והזיז אינו אלא להיכר בעלמא שלא נלמד ממנו להחליף דרך אויר במקום אחר אפילו ברשויות דרבנן וא"כ דברי הה"מ והטור נכונים אבל לפ"ז קושייתו דמר אף על הרמב"ם קשה אמנם האמת מוכרחנו להודות לדברי הת"ש שהרי ז"ל תשובת הרמב"ם מה שמצאתי בספר הנקרא איגרת הרמב"ם ואסור לדלות ממי הים וכו' אלא בתנאי שבאר התלמוד