בית מאיר אורח חיים נז

רה"ר והיינו טעמא דהריטב"א בקושייתו וכהנ"ל דלא כמ"א שכתב שעומד בשטת הגהות אשר"י כי אדרבא בשטת הרשב"א אלא הכא טעמא אחרינא וזה ברור וכמסקנת הא"ע להלכה: אך עיין בפי' ר' יונתן משמע שמפרש הקושי' והא לא נח דאך הקושי' משום שאז לא ישתנה דינו מאסקופה אבל שבות שייך בגוי' אבל פירושו צ"ע דהא לאוקימתות רבה אסקופה שנו מפני שרבים דורסים עליה א"ו פרש"י עיקר דבלא נח אפילו שבות ליכא ובודאי לפירושו ה"ה כל מילי והיינו נמי טעמא דהרשב"א והה"מ בדין דס"ס שנ"ג דלא גזר בכרמלית אפילו בכלים שאינם נשברין ויותר מזה מביא הא"ר בסי' שנ"ד בשם הרשב"א בעה"ק בלשון זה ואפי' ברחוק ד' נ"ל שמותר לפי שמוציא מרה"י לרה"י דרך רה"ר ואגודו בידו ולא נח אפילו משום שבות אין בו וכו' ע"ש וכתב הא"ר ואפשר דס"ל דר"י פליג אתי' ראשון ודו"ק ור"ל מדקאמר ר"י אפילו תימא בסמוכה משמע לו דפליג דאל"ה קשה הלשון דהוי ליה למימר דוקא בסמוכה עכ"פ נשמע מזה דלא החמיר בסי' שנ"ב אלא מטעם הריטב"א דלא פליג תוך ד"א אטו חוץ לד"א ובחנם דחק עצמו הא"ר שם ע' וק"ל

סעיף ב אם הכותל משופע בענין שנח המ"א מביא בשם תוס' ודוקא שרבים מכתפים עליו ואלו כן הא צ"ע על הדעה שבסי' שמ"ה סעיף ט' דס"ל דוקא ט' מצומצמים דא"כ הכי הוה ליה למימר עד שלא הגיע לתשעה אבל ז"ל הריטב"א אמר רבה בכותל משופע וכו' וש"מ דהאי כותל משופע לאו כרמלית חשבינן ליה וכדפי' הרב ר' ישעי' ז"ל כיון שעל פני רה"ר עומד וכזורק דבילה שמנה בכותל למטה מי' שהוא חייב שלא אמרו פחות מי' שהוא פטור אלא כשזרק ונח על גביו ואפילו לרבא דאית לי' חורי ר"ה לאו כר"ה מפני שהחור מקום עומד לעצמו ואינו באויר רה"ר אבל כותל משופע זה מה שנח בו באויר ר"ה עומד דומיא כזורק ונח על פני הכתלים עכ"ל

סימן שנג סעיף ב' זיז כו' למעלה מי' ויש בו ד' וחלון הבית פתוח לו וכן נמי לשון הטור והב"י מעתיק עליו לשון המשנה וגמרא מסיים ומשתמש בכל הכותל עד י' התחתונים וכתב כלומר שאם הוא בתוך י"ט של ר"ה אסור להשתמש בו ומשמע דאפילו אין בו ד' (ר"ל ל"מ שיש בו ד' דכרמלית הוי) אע"ג דמ"פ הוא אסור דכיון שהוא בתוך ר"ה זכו בו רבים ואסור להשתמש בו בעל הבית וא"נ מטעמא דמפרש בגמרא בסמוך דאין משתמשין בזיז שאין בו ד' אפי' הוא למעלה מי' והתירוץ א"נ לא אזיל לפ"ר לפי' התוס' והרא"ש דלא כרש"י אלא דבכלים הנשברים משתמשין אפילו באינם רחב ד' ומפרשים רישא דברייתא בסתם זיז שאינו רחב ד' וקשה ולמה דוקא עד י' התחתונים הא בכלים הנשברים והזיז אינו רחב ד' שהוא מ"פ למה לא ישתמש אף למטה מי'. ועל תי' הראשון מפני שזכו בו רבים יש לתמוה מה שייך לומר על מ"פ זכו בו רבים ומי גרע מעמוד גבוה ג' ופחות מט' דכל שאינו רחב ד' מותר לבני רה"י ובני ר"ה לכתף עליו ולא אמרינן דזכו בו רבים ולהכי נראה דדחק הריטב"א וכתב אבל לפי שטת התוס' שמשתמשין בכלים הנשברים אפילו בזיז שאין בו ד' ושמשתמשין בזיז שיש בו ד' אפילו בכלים שאינם נשברים יש לנו לפרש הברייתא כך תנ"ה זיז שאין בו ד': ופעמים שמשתמשין בכותל עד י' התחתונים כלומר תשמיש שלם ואפילו בכלים שאינם נשברים ולהכי נקיט ההוא לישנא מאי דלא נקיט ברישא כנראה מפרש לשטת התו' דברים אלו שבברייתא ומשתמש בכל הכותל עד י' התחתונים ברחב ד' ותשמיש שלם ואז שפיר י"ל דאם הוא למטה מי' ורחב ד' הוי כרמלית כיון דזכו בו רבים וכמו שאכתוב להלן בשם הא"ר בשם הנ"ץ. א"נ מטעם הא"ע דלקמן משא"כ למעלה מי' אפילו לשטת הרא"ש דס"ל בסי' שמ"ה סעיף י"ו דזיז רחב ד' אפילו למעלה מי' הוי כרמלית מ"מ י"ל דנקט ומשתמש בכל הכותל עד למטה מי' היינו בכל מקום שחלון הבית פתוח לו ואפילו עד י' התחתונים והכל סובב על זיז שלפני החלון דהיינו חלון פתוח לו דהוי חורי רה"י וא"כ י"ל דלזה נמי מכוין הב"י מ"ש בתי' הא"נ מטעמא דמפרש הגמרא דאין משתמשין בזיז שאין בו ד' אפילו הוא למעלה מי' ר"ל כלים שאינם נשברים ומפרש בזה לשון הטור נמי דנקט משתמשין עליו בכל הכלים להכי הקפיד על למעלה מי'

אמנם התירוץ ראשון דהב"י אף שתמהתי עליו מוכרח הוא מלשון הרמב"ם שבש"ע אין בעליון ד' ואין בתחתון ד' משתמש בשניהן וכן בכל הכותל עד י' התחתונים וקשה כיון דשניהם שלו ואין רחבים ד' שהוא מ"פ אפילו למטה מי' נמי וע"כ מטעם דהב"י כיון שזכו בו רבים וכן כתב הת"ש בלשון זה בדעת הרמב"ם אבל בי"ט התחתונים אסורים להשתמש בהם מן הבית בין שיש בהם ד' בין שאין בהם ד' וכו' מ"מ כיון שהם בתוך י"ט התחתונים כבר זכו בהם בני ר"ה וכו' וע"כ לומר דהיינו טעמא דגרוע מעמוד בר"ה דשם לשניהם תשמישו בנחת להכי אינם דוחים הרבים את היחיד משא"כ זיז שלפני החלון דלהיחיד תשמישו מן הבית בקשה ולהרבים בנחת אף שהוא מ"פ אסור להיחיד להשתמש מפני שזכו בו רבים וכן הרא"ש שכתב נמי פי' התוס' וכתב הלכך רישא דברייתא דאיירי בזיז כ"ש נקט קערות וכוסות דמשברין וסיפא דחלון משלימו לד' איירי בכל הכלים משמע מיניה דלא מפרש בכל הכלים אלא הסיפא מן ואם יש זיז אחר וכו' אבל ומשתמשין כו' עד י' התחתונים שייך להרישא ואיירי בכלים הנשברים ובאינו רחב ד' דלא כהריטב"א וע"כ נמי מטעם הב"י דזכו בו רבים והנה המ"א כתב צ"ע כיון דחלון הבית פתוח לו תוך ג' א"כ אפילו למטה מי' הוי רה"י דהוי חורי רה"י ואי מיירי שאין החלון סמוך לו אפילו למעלה מי' הוי כרמלית כמ"ש סעיף י"ו וכתב הא"ר וז"ל הנ"ץ מזה נ"ל בחורי כותל ולמטה מי' ומשתמשין בו בני בית וגם בני ר"ה הוי כר"ה וא"כ לק"מ ובסי' שמ"ה סק"ח כתבתי כן בשם ר"י עכ"ל. ואולם המ"א לשיטתיה אזיל דכתב שם בסי' שמ"ה דאף להתירוץ בהמסקנא אפילו למטה מי' הוי חורי רה"י ואפילו לר"י עדיין קשה לשטת העה"ק שבא"ר שם להכי הת"ש אף שהוא נמי בסי' שמ"ה העתיק לשון המ"א מ"מ כתב הכא אבל אם הוא למטה מי' אם כבר זכו בו רבים ואוסרים עליו ואפשר הוא כמו שדחקתי לעיל בזיז שאני מעמוד לענין מ"פ כן י"ל נמי דשאני זיז מחור מההוא טעמא והוא דוחק אבל יותר מחוור תי' הא"ע שכתב ולק"מ דודאי לענין ליזרק מרה"ר עליו הוי חורי רה"י לחייב עליו אבל ודאי פשיטא דלא עדיף מחצר שנפרצה מצד אחד לרה"ר דנעשה כרמלית הואיל ונפרצה במילואו [אך עיין ברש"י דף פ"ה ד"ה זה משתמש כתב הואיל ואין לו בה תשמיש גמור בחול שאין לו פתח פתוח לה אלא חלון אין פרצת המחיצה אוסרה ולהכי נראה דאין ודאי אלא עדיין צ"ע אם לא יהא בדומה להתם] מצד אחד למקום האוסר דהוא ר"ה וק"ו האי זיז אי הוי למטה מי' הוי כנפרץ לר"ה מג' צדדים דאסור ודאי לטלטל מזיז זה אל חלון הבית לכך צריך למעלה מי' דאז הוי נפרץ למ"פ והנה כולם עכ"פ תפשו במושלם דברי המ"א שכתב בפשיטות ואי מיירי שאין החלון סמוך לו אפילו למעלה מי' הוי כרמלית כמ"ש סעיף י"ו וזה אמת שהש"ע פסק שם כדעת הרא"ש אבל תמהני הא רש"י בפי' הסוגי' דהכא הא ע"כ לא סביר הכי שהרי מפרש להדי' עד י' התחתונים כלומר כל מקום שהיא בין סמוך לחלון מיד בין מופלג ממנו הרבה ובודאי הכי משמעות הגמרא מדנקיט עד י' התחתונים דאל"כ אם החלון גבוה כמה הא אין ההיתר אלא בסמוך להחלון תוך ג' דדוחק גדול לפרש הגמרא על דרך שפירשתי לעיל בשטת הריטב"א לדעת הרא"ש א"ו כדמפרש רש"י אפילו במופלג והרי לפי' רש"י איירי ברחב ד' וכן מתבאר מהרמב"ם והה"מ שהרי ז"ל הרמב"ם זיז שלפני החלון יוצא באויר רה"ר אם היה למעלה מי"ט מותר להשתמש עליו שאין ר"ה תופסת אלא י"ט וכתב הה"מ ולמעלה מי' דוקא וכמו שאמרה הברייתא לפי שאויר ר"ה למעלה מי' מ"פ והרי זה קאי על רחב ד' דאילו באינו רחב ד' אפילו למטה מי' הוי מ"פ ולא מפני שהוא סמוך לחלון מטעם חורי רה"י דא"כ אינו מ"פ אלא רה"י א"ו מפרש להרמב"ם אפי' באינו סמוך להחלון ומטעם דמ"פ הוא וכן באמת משמעות