בית מאיר אורח חיים רז

אבל לא שדומה ממש להנרכב מכל מקום מודה הוא דיותר הוא דומה למין הנרכב ממין המורכב והטבע יעיד ע"ז וא"כ באתרוג בנ"ד שדומין מכו"כ למין האתרוג זולת בקצת שינויים דקים פשוט דאין לחוש שהוא מאילן אחר המורכב באתרוג וא"כ הוי ס"ס שפיר:

ורב אחד מפורסם במדינתינו כ' ע"ז וז"ל ואפי' תהא שום הרכבה שאינו ניכרת וכו' לכ"ע ויש לומר דשרי ולא מיקרי הרכבה כדמשמע בירושלמי פ"ק דכלאים דבזיתים הרכבתו לשבח לא מיקרי הרכבה כלל ע"כ ותשב באיתן קשתו שכ"כ בשו"ת' האזרחי והנה הת"מ ההוא לא נמצא אתנו אבל תוכן כוונתו הוא למאי דגרסינן בירושלמי שם תנא אין מרכיבין זיתים ברכב של תמרי מפני שהוא אילן באילן רבי יודן בעי וליתו הדא פלוגתא על ד' לוי דאמר כ' אשתך כגפן פורי' בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים וכו' מה זיתים אין בהם הרכבה אף בנין אין בהם פסולת הא מכלל שיש בו פסולת שניא הכא שהוא עתיד למתקה כהדא וכו' ופירש המפרש אין בהם הרכבה לפי שכל אילנות אם מרכיבין באילן אחר יוצא פרי משונה אבל הזית לא כן בד"ו שאם ירכביהו על כל האילנות שבעולם לא יוציא אלא זיתים אף בניך לא יהי' בהם פסול ממזרות הא מכלל וכו' מדמרכיבין אותו משמע שמוציא פירות משונים ומשני שהוא עתיד למתקה ר"ל בשביל כך אסרה התנא אבל בעולם אין בזה שינוי והוציא הרב הנזכר מזה מדקאמר זיתים אין בהם הרכבה דהיינו שהמורכב אינו מוציא אלא זיתים ומסיק דאפ"ה משונה הוא בטעם שהיא ממתקת אותו ממרירתו הרי לפנינו דאף שהטעם משתנה ע"י הרכבה אפ"ה כל שאין להם שינוי גמור בתואר וקומה עדיין שמו עלי' כבראשונה ומש"ה אמרו דאין בהם הרכבה דהפרי שמוציא זית שמו וזית קרי ליה א"כ הכא באתרוג אם הוא שוה בתואר וקומה אעפ"י שאפשר שהטעם משונה מ"מ אתרוג הוא עדיין ואתרוג קרי ליה ומזה קשה לכאורה למ"ש הרמ"א בתשו' שם דאף שיהיה במורכב כל הסימנים שבאתרוג עכ"ז יש לומר דהמורכב לאו אתרוג הוא עי"ש בירושלמי הנ"ל מבואר דשפיר מיקרי אתרוג אבל אין דבריו נכונים חדא דאפשר שהזיתים אין בהם שום שינוי כלל בטעם לבד משא"כ באלו האתרוגים יש להם קצת שינוי בתואר מפני הבליטות שאין להם כ"כ ואף שנאמר דלא מיסתביר דבשביל שינוי מעט כזה ישתנה השם ממנו אחר שזכינו לדין דלא איכפת לן בטעמא כלל ולאלו ודאי יש להם כל תואר האתרוג זולת קצת שינוי מ"מ כונת הרמ"א במ"ש דאין זה אתרוג ומ"ש הט"ז דכיון שיונק מאילן אחר הרי הוא חסר משיעורו דפרי אחר המעורב בו כמאן דליתא דמי ולא אזלינן בתר שמא אלא בתר טעמא ומה בכך ששמו אתרוג אטו. אתרוג כתב בתורה ודומה הוא לאתרוג הכבוש דאע"ג דודאי שמו עלי' מ"מ פסול הוא לפי שבלוע הוא מדבר אחר. אלא שצ"ע לכאורה במאי שכ' הרע"ב בפ"ד דכלאים משנה ד' ד"ה השזיפים הרכיב זיתים על רמון נפיק מנהון שזופים והוא ג"כ מירושלמי שם ומבואר במשנה שדומה לרימון אלמא גם הזית משתנה במראה וקומה אם כן הא דאמר ר' לוי אין בהם הרכבה ר"ל דאין הרכבה פועל בהם דבר פסולת אלא לשבח וכמו שסיים הרב הנזכר בתשובת איתן האזרחי דזיתים הרכבתן לשבח וכו' לא מיקרי הרכבה אבל זה דוחק דא"כ מ"ש זיתים דכמה מיני הרכבות יש מהם לשבח וכי מפני זה לא מיקרי הרכבה אבל בטויו"ד סי' רצ"ה כתב ז"ל השרפים מפורש בירושלמי הנוטע זיתים ורימונים יחד נפקא מנהון שרפים ע"כ משמע דלאו על ידי הרכבה מיירי אלא בנוטע אותם יחד בתוך גומא אחת ובכה"ג שפיר מתאחי' זע"ז ורבי לוי מיירי ע"י הרכבה דוקא וכה"ג מחלק הירושלמי לענין ירק באילן דע"י הרכבה אין מתאחים והיכא שנותן זה בצד זה בתוך גומא אחת הם מתאחים זע"ז והביא התוי"ט שם במשנה ד' ולשון הירושלמי מוכיח כן דלפני זה אמר הרכיב וכו' אף על פי שאינו רשאי וכו' וגבי זיתים ורימונים לא אמר הרכיב וכו' אעפ"י שאינו רשאי אלמא דלא מיירי בהרכבה ומש"ה שרי כמ"ש הב"י בסי' נ"א ודברי הרע"ב צ"ע ואין לדקדק מלשון התוס' פ"ג דסוכה דף ל"ג ד"ה ואימא שכתבו גבי הדס דאפי' הורדף היו מכשירין אי לאו משום דכתיב דרכיה דרכי נועם וכו' והיינו משום דלא נכתב הדס במקרא אלא ענף עץ עבות משמע דלא בעינן אלא עץ עבות לחוד א"כ ה"ה גבי אתרוג נמי יש להכשיר דהא לא כתיב אתרוג במקרא וכו' אבל ז"א דודאי אולי היה עוד עץ פרי שיש לו כל הסימנין שבמקרא היה לנו להכשיר כדפרכנו שם אימא פלפלין וכו' דמ"ש מאתרוג והי מינייהו מפקת משא"כ לבתר דקי"ל דהיא אתרוג דוקא א"כ המורכב במין פרי אחר אפילו בפלפלין שג"כ טעם עצו ופריו שוה כיון שנתברר לנו שאין במין שצוותה התורה בו וזה פשוט:

ספק הג' אחר שאנו רואין באתרוגים אלו קצת שינויים אף שנאמר שמס' מין האתרוג הוא אכתי יש לחוש שאולי אין טעם עצו ופריו שוה או שאין בו משאר הסימנים שהקפידו התורה עלי' שהרי גם בהדס מצינו שהדס שוטה פסול משום שאינו עבות אע"ג דודאי מינו דהדס הוא כמ"ש הרא"ש בפ"ג דסוכה סימן י"ד בשם הגאון שגם בערוגה אחת הם גדלים אלא דא"כ אמאי לא ביאר הש"ס כמו"כ באתרוג דשאין עצו ופריו שוה פסול כמו בהדס בברייתא תנא עבות כשר שאינו עבות פסול וא"כ ע"כ אחד משתי אלה או דלא נמצא כן במין האתרוג שאין עצו ופריו שוה דכל מיני אתרוגים שוים הם במינם או דבאמת לא בעינן טעם עצו ופריו שוה כל שהוא מין אתרוג וכמו שמצינו בערבה שאמה"כ ערבי נחל ואפ"ה קיי"ל דשל בעל ושל הרים כשר כדאי' בש"ע והיינו כמו שפי' הרא"ש דערבי נחל רצ"ל ממין זה הגדל על נחל והה"ד של בעל והרים אלא מפני שרוב מין מהגדל על הנחל קראו התורה ערבי נחל וא"כ הה"ד באתרוג י"ל כן דר"ל מין פרי עץ הדר שטעמו ופריו שוה ולפי שרוב מינו טעם עצו ופריו מאותו נמי כשר דהא דכתיב פרי עץ הדר לסימנא בעלמא כתבו לפי שרוב מינו נקרא כן והא דפסלינן בהדס שאינו עבות אפשר דקים ליה להש"ס דרוב מיני הדס אינו עבות א"כ ע"כ הא דכתב רחמנא עבות הוא לעיכוב דאל"כ למה קראו הכתוב עבות משא"כ באתרוג י"ל דרוב מינו טעם עצו ופריו שוה וכיוצא בזה מצינו ביור"ד סי' י"ג גבי שליל דפרסה הכתוב בתורה ר"ל מין שיש לו פרסה אלא דלע"ד לא דמי כלל לערבה דשם שם העצם שלהם ערבי נחל כמ"ש התוס' שמין הידוע נקרא ערבי נחל ומשמע שם דר"ל דגם של הרים נקראו כן דזה שמו אשר יקרא כן משא"כ פע"ה שבאתרוג אינו שם העצם ודפריך ואימא פלפלין וכו' וכמ"ש התוס' גבי הדס בד' ל"ג א"כ ע"כ לסימנא כתב ודוקא הוא דבעינן קרא כדכתיב ולכן לא הוצרך הש"ס לבאר זה דבאין סימנים האמורים במקרא דפסול לפי שפשוט הוא ומה שהצריך התנא לאשמועינן הכא גבי הדס י"ל לפי שהדס שוטה הוא גדל בערוגה אחת עם הדס גמור אלא שזה הענף יוצא עלי' עבות והענף שבביצה אינו עבות א"כ היה ס"ד דעבות ודאי לאו דוקא שהרי ודאי מין אחד לגמרי ומש"ה איצטרך לאשמועינן דמ"מ פסול משא"כ אתרוג שלא נמצא שיהיה גדל במקום אחד מה שטעם עצו ופריו שוה עם אילן אחר שאינו שוה פשיטא דמין אחר גבי שליל דדרשינן ממין פרסה שם איכא טעם אחרינא כמ"ש התוס' והרא"ש חולין דס"ט וא"כ אף שהם מין אתרוג אם טעם עצו ופריו שוה אפשר דאפ"ה פסול כנ"ל ותו יש להסתפק בהם אולי הם מין אחר הדומין לאתרוג אחר שאנו רואין בהם מקצת שינוי מהמחזיקים ומאן קמסהיד עלייהו שמין אתרוג הם דאפי' בסימני בצים קיי"ל דלאו דאורייתא ואין לוקחין וכו' אלא היכי דשייך דמירתת שא"כ במין פרי שמשתנה לא מירתת דמצי