בית מאיר אורח חיים רו

מחזיר ספר תורה למקומו אלא יושב ואוחז בידיו עד שקראו את המגילה היינו משום דיתר הפוסקים משמיטו מנהג זה ש"מ דלא סבירא לי' ויראה דהטעם משום דהאוחז הא חייב לכוין לצאת שמיעת קריאת המגילה כדאיתא סי' תר"צ סעי' י"ד ואם יאחז ס"ת בידו יהא לבו על הס"ת כדאיתא בסי' צ"ו לענין תפילה וק"ל:

העתק תשובת הגאון בעהמ"ח ס' בית מאיר ז"ל קבלתי איגרת היום ך"ב טבת שנת בשלום מק"ק הוראדנא מכבוד הרב מו"צ ובית דינו ואלופי מקהל יצ"ו וז"ל על עתה באנו במידי דאית בי' שאלה על אודות אתרוגים אשר זה חדשים מקרוב הובאו למדינתינו הנקראים קרפיעע אתרוגים אשר רבים יצא ידי חובתם בחג הסוכות העבר. והי' חביב' להו מצוה בשעתא כי תואר והדר להם. ויש אשר משכו ידיהם ממנו ומענה בפיהם אין זה הדר האמור בתורה וסימנא מלתא שאין להם כ"כ בליטות כמו באתרוגים דמאז ועד עתה ומקצתן לא ניכר להם שום בליטה כי אם מעט מזעיר ואף גם שחזותא מוכיח עליהם שאינם משוכים וארוכים ואף שאינם עגולים ככדור ועל כל זה אין להם חזקה דמשוכה כמו באתרוגים דמאז אמנם כשבדקנום מבפנים ולא מצאנו בהם שום שינוי ואין אתנו יודע מאיכות גידולי של האתרוגים הנ"ל כי ממדינה למדינה איכא בינייהו והנה ע"פ דין ודת תוה"ק לא עלתה בידינו דבר ברור אם להתיר וכן להיפך והנה שמוע שמענו שכבר לעלמא מן רבי נשאל שאילתא דא. ומסתמא השיב לשואלו דבר כאשר העלה מרגניתא כאשר אור לו בציון המצויין בהלכה ומידו קרנים לו:

ואף גם שבקהילתם הרמה שם נקבצו באו לה כי ארץ מסחר הוא ובודאי עלו לפני כסא כבודו החקירה ודרישה איכות גידולי' של האתרוגים הנ"ל ע"כ באנו לשחר פני המאור הגדול מו"צ דקהילתינו הישישה פה ק"ק הנ"ל הק' וכו' אחר כך כתבו כדי שלא תהא שאלתינו מבלי נותן טעם לכן אמרנו להציג פה לפני רבינו וכו' נ"י מקצת הספיקות ספק הא' הוא אחר שאנו רואים בהם קצת שינוים כמו שנתבאר מע"ל א"כ ראוי להסתפק בהם אולי הם מורכבים באילן אחר והנה בדין אתרוג המורכב כבר גמגמו בזה הראשונים אשר הי' לפנינו בתשובת רמ"א וב"ח וגם האחרונים הט"ז ומ"א הסכימו לפוסלו ע"כ לא נכניס ראשינו כעת בדין זה אמנם אף אנו נאמר דאכתי מנין לנו להחזיק ריעותא באלו האתרוגים לחוש להרכבה בשביל שינוי מועט שהרי עינינו הרואות בכמה מיני פירות שמין אחד משתנה בטעם במראה וריח ובתואר וקומה כמו האגסים והלוזיס וכדומה כמ"ש הרמב"ם פרק ג' מה' כלאים וא"כ דבר פשוט שגם שינוי אילן האתרוג כאחד מהם ודרכו לשנות הפרי לפעמים לפי שינוי המקום וטבע הארצות וכיון שכן מאין לנו להחזיק ריעותא באלו האתרוגים בשביל שינוי מועט כיון דאיכא למיתלי השינוי בדבר אחר רעותא דלא חזינן לא מחזיקינן כמו שכתב רש"י ז"ל חולין מ"ח ע"ב ד"ה לחבירו ופשוט הוא בש"ס ופוסקים בדוכתי טובא ביור"ד סי' ל"ג בט"ז ס"ק ח' דאם נמצא אדמימות בושט או בחלל הגוף תלינן בדבר אחר ואין חוששין לדריסה אע"ג דדריסה שכיח וספיקו אסור דלא מוקמינן אחזקת היתר מ"מ היכא דאיכא למיתלי בדבר אחר לא מיקרי ספק כלל משום דלא מחזיקינן ריעותא דלא חזינן וכמ"ש התב"ש שם דלקולא תלינן וא"ל דשאני דריסה דמלתא אחרית' הוא הלא גם הרכבה מילתא אחריתא הוא שיש להאילן או הגרעין שנטעו בו האילן חזקת הגוף שלא נשתנה האילן ולא נעשה בו מעשה כלל ואם כן ודאי אתרוג הן וכן משמע ביור"ד סי' נ"ב סעי' ד' דאין ירקות פוסל בכבד של עוף במינו שיש במין מדברי מטעמא כיון דהמדברי כבידן ירוק תלינן שגם בבייתות נמצא לפעמים כן כמו בעינוניתא דוורדא בפא"ט ואף שהט"ז השיג ע"ז שם היינו בידוע שנפלה אבל בלא נפלה לאור שא"צ בדיקה מודה דהירקות לא הוי ריעותא כיון שנמצא כן במדברי אף שידוע שאינו כן בעוף בייתות וכ"ש באתרוג דאנן סהדי שבודאי ימצא כן בשאר אתרוגים באלו השינוים שאין לחוש להרכבה ותלינן שדרך גידולו הוא כן ובאותו הארץ אין זה שינוי כלל וכ"מ עוד בסי' נ"א ס"ג גבי קוץ תלינן בחיכוך ובסי' נ"ז גבי נמצאת צפורן וכו' ובסי' ק"ץ ס"ח בנתקלקל החותם תלינן שאולי מעצמו נתקלקל, ובתשו' הח"צ סי' מ"ו בכתם שנתייבש ונמצא אדמומות בקצוותיי' תלינן שמחמת שינוי האויר וכדומה וכהנה טובא דלא מחזיקינן ריעותא כל היכא דאיכא. למיתלי בדבר אחר שנית דאף שנאמר דמדי ספיקא לא יצאנו מ"מ יש להקל שהרי כתב הט"ז סי' תרמ"ט שאף בודאי מורכב אין איסור ברור מן התלמוד וגם בתשו' רמ"א סי' קי"ז סיים שאין להוציא לעז על הראשונים שהיו נוהגים לברך עליהם אלמא שהראשונים היו מכשירים המורכב לגמרי וגם הרמ"א לא פסיקא לי' לפוסלו לגמרי דכל ראיותיו אינו אלא שלא להכשירו בודאי מטעמים האמורים שם אבל מכל מקום אין שם ראי' לאיסור ודאי גם הב"ח בתשו' גם שבסי' קל"ה צודד לאיסור מ"מ בסי' קל"ו מסקנתו להכשיר וא"כ בנ"ד שאין באתרוגים אלו אלא חשש הרכבה יש להכשיר מכח ס"ס דשמא אין מורכבים כלל דמנלן להחזיק ריעותא כיון דאיכא למיתלי שינוי בדבר אחר ואת"ל מורכבים הם שמא מרכב כשר ואין לומר דלא סמכינן בהא אס"ס וכן הוסכם הש"כ והפרי תואר וכש"כ בנ"ד שכמעט א"א להעמיד על הבירור מפני ריחוק מקום. וגם אין לומר שהספק הב' הוא ס' חסרון חכמה דלא חשוב ס' ז"א דספק כה"ג שהס' הוא לכל העולם הוא כמו ספק תיקו ואף שפר"ח ביו"ד ל' ובכללי ס"ס אות ה' וכן הב"ש באהע"ז סס"י קנ"ה חפשו בפשיטות דס' תיקו (היא ס"ס גמור וכן דעת התב"ש ביור"ד סי') לא חשוב ס' לענין ס"ס וגם מדברי הש"ך ביו"ד סי' ק"ד סק"ד נראה דמספקא לי' בהא מ"מ הא הב"י ביור"ד סי' מ"א ונ"ט סובר בפשיטות דס' תיקו הוא מס' גמור וכן דעת התב"ש ביור"ד סי' ל"ו דבכה"ג מיקרי ס"ס ועי' בתשו' מ"ב סי' נ' ותו כיון דהראשונים הי' מברכים עליהם אלמא דפשיטא להם בודאי דכשרים הם וגם הב"ח בתשו' סס"י קל"ו מסיק הכי א"כ הוא ספק פלוגתא דרבוותא דחשיב ס"ס ודאי כמ"ש הש"ך ביו"ד סוף סי' נ"ז וכאן עדיפא טובא שהראשונים פשוט להו דכשרים הם והאחרונים מספקא להו וא"כ אין ספק מוציא מידי ודאי ובתשו' רמ"א שם מיירי באתרוג שקורים גרצו שהם מורכבים ודאי לפי שהמנהג הוא שם להרכיבם משא"כ באלו האתרוגים שלפנינו שאין אנו יודעים מה טובם ופשיטא שאין לחוש שאלו הן מאילן אחר המורכב באילן האתרוג דא"כ לא היו דומין מכל וכל לאתרוג כמ"ש רש"י סוטה מ"ג ע"ב דלעולם המורכב נושא פרי ממין הנרכב ואף לפי מה שצידד הב"ח בתשו' קל"ה דר"ל ממין הנרכב