בית מאיר אורח חיים קנו

אדם על המוקצה והזמנה מועלת לו כגון אחזי ולא אחזי והשתא תקשי לרש"י דהא אמרינן התם אחזי ולא אחזי דאיכא אינשי דאכלי ואיכא אינשי דלא אכלי אזמין גלי דעתי' לא אזמין לא גלי דעתי' אלמא דבגלוי דעת כל דהו דהוי מאינשי דאכלי סגי בהכי וא"כ למה לי טעמא דברירה אלא הכא מיירי בסתם מוקצה כגרוגרות וצמוקין ואין כולם שוים דיש שממהרין להתבשל ויש מתאחרין או הכא מיירי במוקצה כה"ג ולפיכך אם אנן אומרים דבאומר מכאן אני נוטל סגי מטלטל ושביק וקמטלטל מידי דלא חזי לו אבל כל שרשם ואמר מכאן עד כאן אני נוטל ע"ד שיהיה מה שיהיה זימון ובא ונוטלין למחר ועפ"ז מצינן למיפסק כחכמים ולפי דבריו אלו שפיר אין ראיה מסי' ש"י הנ"ל דשם בגלוי דעת בעלמא סגי ליה ואין לו שייכות לפלוגתא דהכא אבל כל דבריו תמוהים ואינם חדא שמסיים ועפ"ז וכו' כנ"ל ורוצה להציל בזה הרמב"ם מקושי' הב"י ממה דקי"ל בדרבנן יש ברירה והרי הרמב"ם פוסק בי"ט כר"י בכל מוקצה ואפילו מוקצה דאוצר והרי סותם ואומר העומד על המוקצה צריך שירשום ומה יענה במוקצה דאוצר שכולם שוים לטובה וכי בזה נמי שייך דמטלטל ושביק ותו כל עיקר דבריו א"י כלל לפרש תחילה כתב דהכא מיירי בסתם מוקצה כגרוגרות וצמוקין ואין כולם שוים דיש שממהרין להתבשל ויש מתאחרין ואם ר"ל דלא אחזו ב"ה כלל אם לא ימהרו להתבשל א"כ קושי' הגמרא במקומה כי אזמין להו מאי הוי ואם להכי הדר ביה וכתב או הכא מיירי כה"ג ור"ל דאחזו ולא אחזו א"כ מה קאמר שטעמייהו דרבנן מחששא דגוזלות מה בכך הא מ"מ כיון שגילה דעתו דהוא מאינשי דאכלי להו הרי כולם ראוים לו ולא צריך זימון יותר ומה בכך שיטלטל חדא ויראה שעדיין לא נגמר כל בישולה ויחזירנה ויקח אחרת הא מ"מ היא גופה נמי חזי ליה כיון שכבר גילה דעתו שהוא מאינשי דאכלו להו והיא נמי כבר היה ב"ה איחזו ולא איחזי:

ועיין סי' תצ"ז סעי' ה' מה שהבאתי בשם רש"ל. ולכן אף שהמ"א כתב נמי כעין סברה זו בנראה לי דבפירות דחזי ולא חזי לכ"ע צריך שירשום (וזה בודאי נגד הש"ע דסי' ש"י סעי' ה') אין בכל דברים כאלו ממש לענ"ד ומ"ש המ"א שכ"מ בב"י סי' תקי"ח בשם הכל בו ע"ש כי לא משמע מידי ואדרבה להיפוך נשמע מיניה דלא דומה לגוזלת כ"א תרנגולת העומד לגדל ביצים אבל פירות דומה לעצים דליכא למיגזר כי האי ואם כדעת המ"א דדוקא במוקצה פירות דאוצר אבל דגרוגרות לגוזלות דמו בפירות הוי ליה לאפלוגי א"ו הפשוט דקושי' הפר"ח מעיקרא ליתא דאף דהגמרא נקטה אזמנה גלי דעתיה אין ר"ל דבנ"ד לחוד סגי אלא ר"ל אזמן בהכנה כדינה גלי דעתו על מה שהזמין והזמנה מועלת לו ולא היה כמזמן עצים ואבנים אבל ודאי הזמנה כדינה צריכה והעיקר כפי' רש"י ותוס' ור"ן דפלוגייהו אך בברירה ומה שנתלה המ"א בהיש"ש וכתב ולי צ"ע דהא התוס' כתבו וכו' ועוד דהרמב"ם פסק וכו' והיא תמיהת הב"י על הרמב"ם בסי' תקי"ח) אלא ע"כ אין הטעם משום ברירה אלא כמ"ש התוס' וכו' כמה תמוהים דבריו הוכיח מתוס' היפוך מה שכתבו להדיא דף ל"ה ד"ה ת"ש דהפלוגתא בברירה:

ובעיקר תמיהת היש"ש על פרש"י שכתב ותימה א"כ לפי . מה דקי"ל דבדרבנן אמרינן ברירה בכל ענין וא"כ היא נגד הלכה דהא קי"ל בכל דוכתא הלכה כחכמים לגבי יחיד אלא נראה דלאו דוקא בברירה פליגי וכו' אי מש"ה אין הכרח כלל לדחות. פרש"י ור"ן ותוס' גופייהו אלא די"ל דיני מוקצה שאני דמחמרינן ביה כעין דאורייתא כי לענ"ד הכרעה זו דבדרבנן יש ברירה היא מכח ספק דפלוגתא כי רבה תנאי ואמוראי דפליגו והכריעו מטעם ספק דרבנן לקולא דבדרבנן יש ברירה משא"כ במוקצה דהוי דבר שיש לו מתירין דאפילו בדרבנן ספיקו לחמרא וכ"ת הא אף בתחומין הכריעו דיש ברירה ונמי יש לו מתירין כבר כתבו תוס' עירובין דף מ"ה ע"ב דבעירובין הקילו ולא חשו בדבר שיש לו מתירין ואפילו נימא דהכרעה זו לא מטעם ספק כ"א בודאי יש ברירה בדרבנן מ"מ י"ל דמוקצה כמו דמחמרינן בספק מוכן לשטת הרבה פוסקים והרשב"א מכללם זולת הטעם דיש לו מתירין אלא מטעם מוקצה הוי כעין דאורייתא וכדברי התוס' ישנים ביצה דף כן י"ל נמי בזה דמחמרינן ביה לומר אין ברירה מטעם כעין דאורייתא ובזה מיושב נמי תמיהת הב"י על הרמב"ם ואולם זה אמת וברור שהירושלמי אית ליה שטה אחרת ואינו סובר דבדין ברירה פליגי והראי' שמקשה מדרבנן דהכא על דברי ב"ה וזה לשונו ב"ש אומרים לא יטול אא"כ נענע מחלפין שיטתן דב"ש דתנינן תמן ועוד אמר ר"א עומד אדם וכו' ור"א לאו שמותי הוא חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים ב"ה אומרים עומד ואומר זה וזה אני נוטל מחלפין שיטתן דרבנן דתנינן תמן וחכמים אומרים עד שירשום וכו' והכא אינן אומרי', הך עוד אינן אית להון חומר הוא בדבר שיש בו רוח חיים ופשיטא אילו סובר הפלוגתא בברירה מה קשיא ליה מדרבנן על ב"ה הא בזה וזה בודאי כבר מבורר וכל מה שדחק הפר"ח לקיים דברי תוס' שאזלו לתירוץ רבא לא שייך בגוף הירושלמי וכבר תמה בזה המהר"ם שיף ז"ל על התוס' וגם תמה במה שהעתיקו ריש דברי הירושלמי שמקשה שמוחלף דברי ב"ש עם דר"א ומה הקושיא הא בתלמודן מבאר רב חנן בר אמי דשם לא נחלקו ב"ש אלא בבריכה ראשונה ומטעם גזירה דאתא לאמלוכי א"ו כדהעלה המ"ש וכתב ואם הירושלמי כתב זה אפשר שהיה שטתו באופן אחר מסוגי' דילן ולא הוי להו להביאו וזה ברור לענ"ד והראי' דלית כל עיקר שם מימרא דרב חנן בר אמי הרי דמסתם סתומי ולב"ש אפילו בבריכה שני' מצריך נענוע ומה טעמייהו הא בזה וזה כבר הוברר אלא ש"מ שסובר פשוט דבחיזוק הכנה פליגי דב"ש מצריכו דוקא מעשה וב"ה באמירה סגי להו כדאיתא כעין פלוגתא זו במסכ' שבת דף קכ"ה בהכנה דאבוי' ולפ"ז מקשה שפיר מן הסברות הפוכות דסובר הכא טעמייהו דרבנן נמי דהרושם חשוב מעשה והכא מחמרי רבנן והתם ב"ה מקיל משא"כ גמרא דידן דחתר רבה ב"ח למצוא מקום לטעמו דב"ש מטעם בריכה ראשונה ובבריכה שני' ליכא למ"ד דלא ליסגי בזה וזה כיון שכבר הוברר ואדרבה על ב"ה מחקרו למה לי כולי האי עד דמסיק לאוקמא דרבה ב"ח דטעמייהו מעעם ברירה ורבא המציא טעם אחר מה דפשוט לכל המפרשים כמו רש"י ותוס' ור"ן דלא שייך טעם זה אלא בבעל חיים ולא אפילו במוקצה דגרוגרות דאחזי ולא אחזי ומוכרחים לפרש דטעמייהו דרבנן נמי מטעם ברירה כל זה ברור ופשוט לענ"ד דלא כהמ"א ופר"ח בפירושו להירושלמי וגם דלא כפי' הק"ע עיין וק"ל ומחלוקת הרמב"ם ורבינו ירוחם אך בהא שהרמב"ם נראה לו ליפסק כחכמים על פי טעם הנ"ל דבמוקצה החמירו והר"י לא ניחא לו בהא ופסק כר"א מדפסקינן יש בדרבנן ואין מן התימה מה שכתב המ"א דהא ר"א שמותי הוא כי פלוגתא זו דברירה לאו ר"א לחוד הוא שהמציאה ומכיון דפסקינן בדרבנן יש ברירה ממילא הלכתא כותי' בזה ואין זה ענין למה שמביא בשם התוספ' דר"א שמותי ומכיון דפלוגתת הרמב"ם ור"י בדרבנן וגם הר"י הוא בתראי לגבי דהרמב"ם פסקו הש"ע בסי' ש"י והרמ"א הכא כותי' . ודלא כהפר"ח שהכריע בשטה דנפשו עיין ודוק:

סימן תצז סעיף א' עיין ט"ז שהאריך לתרץ הראב"ד והרשב"א דטעמייהו אף שהצידה מותר מפ' שמכוסים מהעיין מוקצים הם וכתב אף דהראב"ד מן המתירים מוקצה בי"ט מ"מ פשוט שבמוקצה כזה אפילו ר"ש מודה ועפ"ז כתב סק"ב על כן הו"ל להרמ"א לכתוב בלשון זה אפילו במקום שאין מחוסר צידה לפי שהן מוקצין כיון שהם מכוסים ודבריו לענ"ד תמוהים דא"כ דמשום מוקצה הוא דאסירי למה נקיט התנא אין צדין הא הצידה מותרת אילו זימנם מעי"ט. ותו דאפילו בלא זימן יהיו מותרים לכל הפחות בביבר הסמוך לעיר כמו דשרי בסעיף ח' בקנה בפרדס בלא זימן וביותר קשה מ"ש שפשוט שבמוקצה כזה ר"ש מודה מה היתרון במוקצה זה משאר מוקצה דבעל חי אפילו תרנגולת העומדת לגדל בצים