בית מאיר אורח חיים טו

דגדול שהתיר אבל טעמו דמשום דבשל רבים אין חשדא כבר עמד עליו בספר ת"ש וביטלו בטוב טעם ומלבד זה לענ"ד בשל הרבים מדלא חשודי יותר יש לחוש שילמדו מהם היתר אפילו בשכירות דלא כ"ע דינא גמירי לחלק בין שכירות לקבלנות הכלל שלענ"ד אין שום הבדל ויפה [עשו] הגדולים שלא רצו להתיר והוא מדינא אסור כמו בשל יחיד וגרוע מיניה ולא משום חילול השם לחוד

סי' רמו במ"א ס"ק י"א ומהב"י אין ראיה דהוא פי' לדברי הרי"ף נ"ב א"י למה כי אף שפי' הכי להרי"ף מ"מ ודאי אף לשון הטור הכי מפורש דמן הסתם לא הפקירו אלא ליום השבת וביום השבת רשות הטי עליה אבל בלא"ה ודאי דצריך להיות הפקר גמור לכל עולם ביום שבת כמבואר בט"ז

סי' רמח סעיף א' הג"ה אבל קודם ג' ימים שרי וכו' ואפי' אין בגובה המים י' טפחים אף דבסעיף ב' סותם הש"ע אבל במקום שידוע לנו וכו' אסור משום איסור תחומין והמעיין בב"י נראה בזה דעתו ע"פ תשובת הרמב"ם דאפילו נכנס בתוכה קודם ג' ימים יש למטה מי' בשבת איסור הליכה מחוץ לתחום וכן כתב בסימן ת"ד להדיא וז"ל כתב מהרי"ק שאם נכנס בספינה ג' ימים קודם השבת מותר להלך בה חוץ לתחום בשבת ואפילו אין במים י' טפחים לדברי הכל וכבר כתבתי בסי' רמ"ח שהרמב"ם בתשובה חולק על זה וכן מביא שם הב"י בשם ר"י בשם הרשב"א בלשון זה וספינות המהלכת בנהר והן גוששת אסור לילך בהם בשבת יותר מאלפים ואפילו כולה גוים ואפי' נכנס ד' ימים קודם השבת מ"מ מדלא ביאר הש"ע בסעיף ב' להדיא שאפילו קודם ג' ימים יש איסור סתם הרמ"א דעת מהרי"ק כאילו אין חולק עליו ע"פ מ"ש בד"מ מילתא בטעמא ע"ש. ולענ"ד נמי דברי מהרי"ק ברורים בדעת הרי"ף שהרי הרי"ף כתב להדיא מדסתם הברייתא ש"מ דאיירי בין בגדולה בין בקטנה הרי שאף בקטנה שהולכת בפחות מי' נמי שרי קודם ג' ימים וע"כ כדכתב מהרי"ק דנהי דאינו סובר לחלק בין תוך ג' ימים לקודם ג' באיסור תחומין כדמקשה על ר"ח שם מ"מ לדידיה ע"כ סובר כשטת הרשב"ם ע"ש ודו"ק והרמב"ם בתשו' שאוסר ההליכ' למטה מי' לענ"ד ע"כ בזה אינו איול בשטת הרי"ף רבו אלא סובר כדכתב המהרי"ק דכיון דאינו אלא איסור דרבנן לא רצו לגזור כל כך ומחלק שפיר בין קודם ג' ימים לתוך ג' ולהכי באמת אינו מבואר להדיא דתמיד אסור ואפילו קודם ג' ימים דאל"ה יקשה עליו קושית המהרי"ק דליפשט הסוגיא דאין תחומין למעלה מי' מדשרי' הברייתא ההפלגה קודם ג' ימים וכן מ"ש הב"י הכא ולדעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש בימים המלוחים בכל גוונא אסור ובנהרות הנובעים אם אינם עמוקים י' לכ"ע אסור משום תחומין ליתא בדעת הרא"ש ודאי שהרי לא כתב במי שהוציאוהו אלא ואין נראה לי דבריו בזה דהיינו במה שמתיר הרשב"ם אף בשבת וכדמסיים שם ומשמע דוקא בע"ש אבל בשבת לא ואדרבה בפ"ק דשבת כתב ועוד כיון דתחומין דרבנן לא הוי להו לב"ש למיסר דהא לא אסרי ב"ש להתחיל קודם מלאכה האסורה מדרבנן שנעשית מאליה וכן בהתשובה שמביא הב"י והיא כלל כ"ב דין י"ב מתיר להדיא ללכת בספינה קודם שבת אף אם מפלגת בשבת כל שאינו יוצא משם אף שפי' שם להדיא הספק תחומין למעלה מי' לחומרא כדפסק נמי בהלכותיו ע"ש ודו"ק. ולהכי עכ"פ לענ"ד פסק המהרי"ק ברור לכ"ע זולת לדעת הרשב"א הנ"ל ובאמת א"י ליישב אליביה הוכחת המהרי"ק דליפשט מברייתא דאין מפליגין דאין תחומין למעלה מי' אף גם קשיא לי לשיטתיה דהרשב"א א"כ בעובדא דר"ג במתני' ריש פרק מי שהוציאוהו פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה אמר לר"ג מה לירד למה המתינו עד שהגיעו לנמל מיד כשחשיכה וקידש עליהם היום הי' להם לישאל אם הם בתחום העיר ומותרים לילך ואם הם חוץ לתחום העיר הא אסור להם להלך יותר מאלפים ממקום שחשיכה עליהם וקנו שם שביתה ואינם רשאים להלוך אפילו עד הנמל א"ו משמע לכל הפחות כדעת מהרי"ק והם הפליגו קודם ג' ימים וצ"ע:

סעיף ב' הג"ה לצאת חוץ לתחום. נ"ב ר"ל דלא תימא האיסור מה שילך תוך הספינה חוץ לד"א ובזה באמת אין איסור היכי דשבת באויר מחיצות מבע"י כמו זה שמפליג בע"ש לכן מבאר האיסור מה הוא ובזה א"צ לדוחק המ"א:

הג"ה סוף סימן הנ"ל י"א שכל מקום וכו' והב"י משמיט הג"ה זו מדמדייק מהרי"ף ורא"ש דלא הכי. ולענ"ד בתשובת הרא"ש כלל כ"ב סי' י"ב שבב"י מוכח דשפיר ס"ל הכי דאל"כ איך כתב וכן אסור לפרוש מהיבשה לספינה בשבת אף אם קדש ואכל בספינה ויצא דנמצא שמפליג בשבת מן היבשה אל הים אלא יכנס אל הספינה מבע"י ולא יצא אח"כ עכ"ל הרי דאיירי מהליכות ים שמן הסתם מים מלוחים ולא חש לפי' הרי"ף שמסכים ש"מ דסובר כר"ת דסתם הולכים הוא לסחורה וחשוב דבר מצוה ואל"כ א"י ליישבו

נשאלתי אנשים הנוהגין ע"פ הרמ"א בסי' רמ"ח שמקדשין וקונים שביתה בהספינה והולכים ולנים בביתם וחוזרים להספינה בשבת ופה בדנציג הספינה שעל הנמל עומדת רחוק מהעיר הרבה אלא שלדברי השואל מ"מ הוא בתוך התחום מפני שמבונה מכל צד בבתים סמוכים להעיר תוך ע' אמה ושירים באופן שאין בהילוך זה משום איסור תחומין אלא בעבור הריחוק אי אפשר לבא מהעיר אל מקום שכונת הספינה דהיינו המקום שקורין פאר וואשר אם לא ע"י העברת נהר ווייסל ע"י ספינה שקורין טרעק שיף והכל תוך התחום ושאל השואל אם שרי או אסור

ולפ"ר רציתי לומר מדאיתא סי' הנ"ל סעיף ב' בהג"ה כ אבל אין איסור במה שהבהמות מושכת הספינה וכו' ה"ה בזה אחרי שכבר נהגו לילך תוך הספינה שקידשו בה בשבת מ"ש ספינה זו מהספינה גדולה אמנם ראיתי בהמ"א שם סק' וס"ק י"א מבואר מיניה דדוקא בספינה זו שקנה בה שביתה ומשום דהוי כביתו אין בה משום גזירת נראה כשט אבל בספינה אחרת ליכנס בה בשבת מודה הרמ"א להב"י שפסק בש"ע והוא שלא יצא מהספינה מעת שקנה שביתה ומשום גזירת נראה כשט ומה שנאמר בהג"ה הנ"ל אבל אין איסור וכו' היינו בנכנס בה מע"ש וקמ"ל שלא יהא דומה ליושב בקרון אף מקודם שבת שמ"מ אסור לו לילך עליו בשבת משא"כ לכנוס בה בשבת ואין לומר שמפני שבהמות מושכת הספינה אינה בכלל הגזירה מדאינו דומה לשיטה שהיא בלתי סיוע מבהמה דזה מוכח להדיא מן המהרי"ק שורש מ"ה שאין לחלק בהכי כלל ע"ש הן אמת דדעת המ"א בהרמ"א נראית תמוה כדהפליא עליו הגאון בעל שב יעקב סי' ט"ז וכתב ולדבריו לא ידעתי ממי יצא הוראה זו לרמ"א וב"י ע"ש והגאון המשיב יותר מתפלא וכתב שלא יטעה בזה שום צורבא מרבנן וגם בעיני הסברא מצד עצמותה נראית תמוה דמפני שקנה בה שביתה הוי ליה כביתו ומותר לכנוס בה בשבת אטו ביתו ממש העומד על גבי ספינות במים מותר לשוט בו. מ"מ י"ל שיצא להמ"א סברא זו בהוכחה מן הב"י גופיה שהרי הב"י משיג על הגאון מהר"י אבוהב שכתב שהבה"ג בשטת הרשב"ם וכתב ואין נ"ל וכו' לכך נ"ל דבה"ג נמי סבר דברייתא דאין מפליגין כב"ה נמי אתיא ומיהו היכא שקרקע הספינה גבוה י' טפחים מקרקע הנהר דליכא משום איסור תחומין וגם הם מים נובעים דמותר להפליג אפילו בע"ש לכ"ע דלא איירי בהכי מתני' דאין מפליגין אתא בה"ג למימר דמותר לכנוס בה בשבת ולהפליג כל שקנה שביתה שם ור"י אמר וכו' משום דהוא כשט וכו' ע"ש ובודאי יש לתמוה אילו נימא דאין בקני' שביתה פעולה כלל להיתר גזירת שט אלא דלא חש לו כל עיקר א"כ איך ס"ד דב"י דבה"ג איירי באופן שאין משום תחומין כגון למעלה מי' א"כ מה פעולת הקניות שביתה אם כדמביא בתר הכי בשם הריטב"א כדי שכשיגיע לנמל יהיו רשאין לכנוס שם ולהיות כבני עיר אבל הכניסה בלא קניות שביתה שרי קשה חדא הא לשון הבה"ג שהפוסקים מביאים משמע דלהיתר הכניסה הוא דמצריך הקני'. ותו דבאמת אף לזה לא מהני מידי אלא כשאינו יוצא מהספינה כמבואר שם בהריטב"א ובה"ג הא מתיר הכניסה בשבת אחרי שיצא מהספינה ומה הועיל אלא ע"כ פעולה דהשביתה כדכתב הר"ן כדי שיהא רשאי להלך כל הספינה כ"ד אמות מפני ששבת באויר מחיצות וא"כ הא ע"כ איירי למטה מעשרה במקום