בית לוי לח

חדושים בשו"ע אהע"ז ומתורץ בו הרבה קושיות שהניח הגאון רבינו בעל אבני מילואים בצ"ע

סימן א סעיף ז' היו לו בנים בהיותו עובדי כוכבים ונתגייר הוא והם ה"ז קיים מצוה זו, כן פסק הרמב"ם פט"ו מה' אשות ה"ז ומקור דין זה הוא ביבמות (דף ס"ב) ובבכורות מ"ז פלוגתא דר"י ור"ל ופסק כר' יוחנן והגר"א ס"ק י"ז הקשה עליו וז"ל ואין הסוגיא דבכורות מוכח כדבריו דפריך בבכורות (דף מ"ז) תנן מי שלא היו לו בנים ונשא אשה שכבר ילדה עודה שפחה ונשתחררה עודה כותית ונתגיירה ומשבאת לישראל ילדה ולדה בכור לנחלה ואינו בכור לכהן ילדה ממאן אילימא מישראל שלא היו לו בנים מאי איריא גיורת ושפחה אפילו בת ישראל נמי אלא לאו מגר שהיו לו בנים ונתגייר וקתני בכור לנחלה וקשיא לר"י ואם איתא כדברי הרמב"ם דבעינן שיתגיירו גם הבנים ואז קיים פו"ר מנ"ל דמתניתין מיירי שנתגיירו גם הבנים עכ"ל. באור דבריו דהנה מדשווי הגמ' שני הפלוגתות הדדי גבי בכור לנחלה וגבי אם קיים פו"ר וקאמר ואזדי לטעמייהו בע"כ צריכים להיות שווים הדדי ואם הפלוגתא גבי פו"ר מיירי שנתגיירו שניהם בע"כ גבי נחלה מיירי ג"כ בכה"ג דאל"כ איך קאמר ואזלי לטעמייהו הא יש לחלק וכיון דגבי בכור מיירי ג"כ שנתגיירו גם הבנים:

א"כ תקשי מאי פריך לר"י ממתניתין הא יש לאוקמי המשנה שנתגייר הוא בלבד. ולענ"ד נראה לתרץ ואדרבה מחמת קושיא זו הוכיח הרמב"ם דבעינן שנתגיירו גם הבנים. דהנה בפשיטות יש לומר דאין לאוקמי רישא דמתניתין בכור לנחלה ואינו בכור לכהן שנתגייר הוא בלבד אבל נתגיירו שניהם אינו בכור לנחלה דא"כ בסיפא דנקט בכור לכהן ואינו בכור לנחלה כגון מי שהיו לו בנים ונשא אשה שלא ילדה וכו' אמאי לא נקט רבותא אף מי שלא היו לו בנים גמורים כגון גר שנתגייר עם בניו. ועכ"ז הולד שיולד אחר כן בהיותו ישראל אינו בכור לנחלה והוי רבותא טפי ממי שהיו לו בנים גמורים דזה פשיטא, וכיון דרישא בבכור לנחלה ואינו בכור לכהן נקט באופן זה בלא נתגיירו בניו הוי לי' למנקט בסיפא ההיפך בנתגיירו שניהם דהוי בכור לכהן ולא לנחלה והנה מדלא נקיט המשנה באופן זה מזה הוכיח ריש לקיש דבכל גוני הוי בכור לנחלה אף בנתגיירו שניהם ובזה שפיר פריך הגמ' על ר' יוחנן. ומתרץ לא לעולם מישראל וכו' וא"כ המשנה לא מיירי בחלוקה זה בגר כלל. ולפ"ז לא תקשי ג"כ אמאי לא נקט בסיפא באינו בכור לנחלה רבותא יותר בגר כנ"ל כיון דהמשנה לא נחית למנקט באופן זה ג"כ ברישא בגר. אבל לר"ל דמוקי רישא בגר א"כ תקשי אי נימא דבכור לנחלה מיירי דוקא שנתגייר הוא בלבד א"כ אמאי לא נקט בסיפא ג"כ בנתגיירו שניהם כנ"ל וא"כ בע"כ מוכח לר"ל דבכל גווני הוי בכור לנחלה אף בנתגיירו שניהם. והנה זהו דבר פשוט דכל היכא דמצינו למעט במחלוקת עדיף טפי. והנה הסברא נותנת יותר דהיכא דלא נתגייר רק הוא בלבד אז הוי הולד הנולד אח"כ בכור לנחלה וא"כ מסתברא יותר לאוקמי דהא דפליג ר' יוחנן ואמר דלא הוי בכור לנחלה לא פליג רק בנתגיירו שניהם. אבל בנתגייר הוא בלבד מודה דלמה לן לאפושי בפלוגתא. לפ"ז אוקמינן פלוגתא דר"י ור"ל גבי נחלה בנתגיירו שניהם וכיון דהגמ' משווי הדדי שני הפלוגתות בע"כ מוכח דהפלוגתא גבי אם קיים פו"ר מיירי ג"כ היכי דנתגיירו שניהם כנ"ל. ולפ"ז שפיר הוכיח הרמב"ם דבעינן נתגיירו שניהם ודוק כי נכון הוא בעזהי"ת:

ובזה יש לתרץ מה שהקשה מהרי"ט אלגזי בחידושיו להלכות בכורות וז"ל ובשמעתין פריך לר"י ממתניתין דמי שלא היו לו בנים וכו' ילדה ממאן וכו' וי"ל קצת דלפי מה דמשני לעולם מישראל שלא היו לו בנים ואינו בכור לכהן איצטריכא לי' אמאי לא מוקי לה כדס"ד מגר שלא היו לו בנים ונתגייר. ובהכ"ג עדיף טפי דלענין בכור לנחלה נמי איצטריכא לי' הא דנקט גיורת ושפחה דבגיורת ושפחה מסתמא מיירי שנתגייר בעלה עמה וכו' דבכה"ג אף דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי מ"מ אין לו בכור לנחלה. כ"א דוקא בלא היו לו בנים. כסברת ר"י דנמצא דלפ"ז איכא רבותא בין לענין בכור לכהן בין לענין נחלה ע"ש. ולפי דברינו א"ש דאי נימא דהמשנה מיירי בגר א"כ תקשי אמאי לא נקט בסיפא ג"כ אופן זה בגר והוי רבותא טפי כנ"ל ומזה מוכח דהמשנה לא מיירי בכה"ג ולא נחית המשנה למנקט אופן זה בגר לא ברישא ולא בסיפא. וזה אינו קושיא דכה"ג מצינו דתני ושייר משא"כ אם הרישא מיירי בכה"ג בגר הוי לי' למנקט גם כן בסיפא ההיפך גבי בכור לכהן ואינו בכור לנחלה

והנה עיקר דברי רבינו הגאון החסיד ז"ל צריך להבין שכתב בטעמא דר"ל דלא קיים פו"ר בנתגיירו שניהם דעיקר הטעם משום גירות הבנים דהוי כאלו מתו הבנים דכקטן שנולד דמי יעו"ש. ולכאורה קשה דהא ביבמות (דף מ"ב) הוא פלוגתא בהיו לו בנים ומתו רב הונא אמר קיים פו"ר ור' יוחנן אמר לא קוים טעמא דרב הונא משום דרב אסי דאמר אין בן דוד בא עד שיכלו הנשמות שבגוף ר' יוחנן אמר לא קיים לשבת יצרה בעינן וליכא. וכיון דהטעם בהיו לו בנים ומתו דלא קיים הוא משום דבעינן לשבת וא"כ הכא בנתגיירו הרי קיים שבת. ואיך מדמה זה להיו לו בנים ומתו. ואח"כ מצאתי בע"ה בס' טורי אבן בר"ה (דף כ"ח) דבכה"ג קיים שבת יעו"ש. ולפ"ז תקשי דברי הגר"א אכן יש ליישב דבריו דר' יוחנן לא פליג על רב הונא בטעמא דבעינן שיכלו הנשמות שבגוף רק שמוסיף עוד טעם משום שבת ולפ"ז ניחא דאף שקיים שבת עכ"ז לא קיים הא דאין בן דוד בא עד שיכלו הנשמות שבגוף דזה דוקא בנשמות ישראל. ולא הנשמות שניתן להם בהיותו עובד כוכבים. ואף שבהיותו עובד כוכבים לא הי' החיוב עליו כ"א מצות שבת. משא"כ עכשיו שנתגייר מוטל עליו גם זה ועפ"ז יבואר הא דאיתא בברכות ד"ז רות מאי רות א"ר