בית לוי טו

חז"ל אמר כמה שנותיו של אדם שבעים שנה דל עשרים דלא מענשת. והוא מטעם כי בשנים הללו עדיין כח השכל באדם הוא חלש ואינו על מכונו ולכך עד עשרים אין מכירתו מכירה בקרקעות וכח התאוה בשנים הללו מתגבר. וכאשר הורגל בטבע רע מנעוריו כבד עליו הדבר אחר כך לפרוש מזה. פשו להו חמשים דל פלגא דלילתא. ר"ל כאשר אנו רואים שבלילה בעת יתבודד האדם בלילה בלי חברת רעים אזי לא ימצא בו עון אשר חטא כי רוב חטאי האדם יבוא ע"י חברת רעים. ולכך אמר פלגא דלילתא. והוא התנצלות על החברה הרעה כי אנו רואים שבהיותו מתבודד לא יחטא. ולא יגדל עונו כל כך. ואמר עוד פלגא דאכילה ושתיה הוא הסיבה השלישית שבכח התאוה ישתמש האדם לצרכי גופו. וזה גורם לו שיבוא לידי אסור ג"כ. פשו להו שנים עשר ומחצה פלגא עלי הכוונה והוא החטא שיחטא האדם בסיבת הטבע שהטביעו בו אבותיו כוחות התאוה. וז"ש פלגא עלי שהוא האב שלנו ותלה הסיבה בו. ורצונו שהטבע מוריש לבנו. ופלגא עלך הוא מצד הקב"ה שנתן יצה"ר באדם כמ"ש ואשר הרעותי

ועפ"ז יבואר המאמר הנצב פתח דברינו ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל וכו'. אמרו ליה מה מקום לתפלה זו וכו'. והוא דהנה כבר הקשו אחרי שהבחירה תלוי ביד האדם לעשות ככל העולה על לבו. ומפי עליון לא תצא הרעות והטוב ורק, האדם מסור בדעתו ושכלו להלוך בדרך צדיקים ולהיפך אם כן מה זה שבקש דוד המלך ע"ה לב טהור ברא לי אלקים יחד לבבי ליראה את שמך וכהנה רבות. אחרי שאין זה רק ברשות האדם ובלבו וביאר בספר יד הקטנה שאמנם הרצון לבחור בטוב תלוי ביד האדם. רק אחרי שבירר לו דרך הטוב הוא מהראוי לבקש מה' להסיר ממנו הסיבות הגורמים שלא יוכל להלוך בדרך טוב. כאשר בארנו לעיל. וזהו שיתכן לומר ששאלו אותו מה מקום לתפלה שבקשו ממנו לבאר להם היסוד לתפלה זו. שמתפלל שלא ישמחו בו חביריו שהוא תלוי בבחירת האדם ומה מקום להתפלל על זה. וביאר להם אשר תוכן תפלתו הוא כנ"ל להסיר ממנו המניעות וזהו הכוונה במ"ש וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי ובגמ' מהו אומר מודה אני לפניך ה' אלקי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות. שאני משכים והם משכימים וכו' אני עמל והם עמלים וכו' אני רץ לחיי עוה"ב וכו'. והוא שנתן הודאה להקב"ה שסר ממנו הסיבות הגורמים לבוא לידי חטא. וכבר בארנו שהסיבה לזה הוא החברה הרעה אמר מודה אני לפניך ששמת חלקי מיושבי בהמ"ד בין חכמים ההולכים לפני ה' ואם רואים בו דבר שאינו טוב יזהירוהו מזה ולא מיושבי קרנות הגורמים לאדם שיחטא. ואמר שאני משכים וכו' לדברי תורה. כי התרופה לילך בדרך הטוב אשר תיכף בעת קומו ממשכבו בבקר ישים האדם מורא המקום לפניו. ויתגבר בתורה ואז ילך לבטח דרכו כל היום כי אחרי שהתחלת היום נתן להקב"ה כן יעזרהו ה' להיות יראתו עליו כל היום ועוד יתרגל אדם בימי נעורתו לעמוס עליו עול תורה ואז ינגף היצר. ועל שתי ההשכמות הנ"ל אמר שאני משכים לדברי תורה ואחרי שההתחלה הי' בתורה וביראת ה'. הוא תרופה מעולה שכל ימיו יהי' על דרך זה כי אחרי היסוד הולך הבנין. ובארנו בזה הפ' בקהלת הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל. והנה הזכיר כאן שבעה פעמים הבל ואחרי שלשה הבלים הפסיק באמר קהלת ויתכן לבאר עפ"י דרכינו. כי שבעה הבלים שהזכיר הוא כנגד שבעה עשיריות שנות האדם אשר כמעט בכל עשרה שנים יתחלף הטבע באדם. והנה כבר בארו חכמי המוסר. אשר כמו אשר בשנות האדם מעשרים ועד שלשים שנה יציג לו כל אדם מקום מוצא למחיתו ועל ידי זה יתפרנס כל ימי חייו כן צריך האדם להציג לו יסודות חזקות ומועילות לחיי הנפש בשנים הללו כדי שילך לבטח דרכו כל ימי חייו כי אחרי היסוד ילך יתר שנותיו וז"ש הבל הבלים אמר קהלת אם השלשה עשיריות שנים והוא עד שלשים שנה הלך בהבל. ולא הציג לו יסוד נאמן בעבודת ה' אז הבל הבלים הכל הבל ואין תקוה עוד אשר בבואו בימים על נקל לא יגביר על טבעו. וזהו שנתן שבח ר' נחוניא שאני משכים לדברי תורה והמה לדברים בטלים. ואחרי היסוד כן ימשוך האדם נפשו על ימים הבאים. ואני תפלה המקום ברחמיו יסיר ממנו כל הסיבות והמניעות המטרידים מעבודתו. ולעבדו שכם אחד בלב שלם. וישלח לנו גואלנו משיח צדקנו ויעלנו לציון עיר קדשינו. כאשר הבטיח לנו ע"י נביאיו. ודבר אלקינו יקום לעולם וכמו שתקנו נוסח הברכה ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם כי אל מלך נאמן ורחמן אתה. ובארנו הכוונה עפ"י מה שכתב הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לפירוש המשנה ההבדל שבין נביאי אמת לנביאי השקר. אף שגם הם יגידו עתידות אכן יצדיקו קצתם וישקרו קצתם משא"כ נביא אמת לא יפול מדבריו צרור. וכתב עוד ומה שמצינו שגם לפעמים דברי הנביא האמת אינו מתקיים הוא כאשר הנבואה הי' לרעה ועשו תשובה ואז ניחם ה' על הרעה ולא הביא משא"כ אם הי' הנבואה לטוב. מעולם לא יצא מדה טובה מפי הקב"ה וכו' וזהו הכוונה ודבר אחד מדבריך שדברת לנו ע"י נביאך לא ישוב ריקם שלא יפול צרור ארצה מדבריהם ומה שלפעמים אינו מתקיים הוא כי אל מלך נאמן ורחמן אתה כי ע"י התשובה נחם ה' על הרעה. משא"כ כאשר ההבטחה הי' לטוב מעולם לא חזר ואחרי שהבטיח לנו כל הטובות והיעודים בכל לב נצפה ונחכה לזה וכמ"ש אם יתמהמה חכה לו. ויה"ר שנזכה לביאת הגואל במהרה בימינו אמן: