בית לוי יד

שסיים כי לה' אלקינו חטאנו אנחנו ואבותינו. הנה נתבאר הסיבה הא' שגורם לאדם שילך יותר אחרי עצת היצר והוא מצד טבע אבותיו שהטביעו בו טבע הרע

הסיבה (הב') מצד טבע המקום שנולד בה כי יש ארץ מגדלת חכמים ויש ארץ מגדלת טפשים ויש מגדלת בעלי מדות טובות ויש מגדלת בעלי מדות רעות. ובזה יבואר מאמר תמוה בנדרים (דף כ"ב) עולא במיסקי' לארעא דישראל איתלוו לי' תרין בני חוזאי בהדיה קם חד שחטיה לחבריה א"ל לעולא יאות עבדי א"ל אין ופרע לי' בית השחיטה כי אתא לקמיה דר"י א"ל דלמא ח"ו אחזיקי ידי עוברי עבירה. א"ל נפשך הצלת קא תמה ר' יוחנן מכדי כתיב ונתן ה' לך שם לב רגז בבבל כתיב א"ל ההיא שעתא לא עברינן ירדנא. והנה לפי פשוטו הדבר תמוה הלא מצינו כמה מעשיות מרציחות שהיו בארץ ישראל. וגם אף בעזרה ומה זה תמיהת ר"י. אכן לדעתינו נראה הבאור בזה דהנה מי שכועס בעתים רחוקות וע"פ איזה מקרה והזדמן שעפ"י כעסו בא לידי עון ופעולה רעה. הנה כאשר ינוח לו מרגזו וישקוט כעסו יבין וישכיל בדעתו את אשר עות והעון והסכלות שעשה מחמת כעסו ויתנחם על זה. משא"כ מי שדרכו להיות תמיד בכעס ולעולם לבבו לא ישקוט מלכעוס על כל דבר שיעשה נגד רצונו. הנה על אדם כזה יונח שם לב רגז. ר"ל כי יחם לבבו תמיד. ואיש כזה לא יתנחם לעולם על המעשה הרע שעשה כי לא ירגיש בעון אשר חטא. והנה במעשה דעולא שעשה רציחה גדולה והרג אדם מחמת כעסו. אז לפי טבע האדם כאשר כבר שקט כעסו הי' לו להבין את הרע שעשה ויתנחם על זה ולהתעצב אל לבו אכן כאשר שמע ר"י שאדם הלז לא פעל על לבבו מאומה הרציחה שעשה ועוד שאל יאות קא עבדי וכשחוק הוא לפניו להרוג אדם ועל זה יונח שם לב רגז כי לעולם לא ישקוט לבבו. ועל זה תמה ר' יוחנן כי לא נאמר זה בארץ ישראל. כי בארץ ישראל אף אם לפעמים נהרג אדם אכן אחר זה התנחם הרוצח אל לבו ושב בתשובה

הסיבה (הג') שגורם לאדם שיחטא. הוא מצד מערכת המזלות כמ"ש חז"ל (בשבת קנ"ו) האי מאן דבמאדים וכו'. עוד א סיבה (ד') מצד המזון כי כאשר יאכל האדם אכילות מבשר החיות הטורפות יוליד בנפשו טבע הרע כי המזון מתיחד עם עצם הנידון ועפ"ז יבואר מאמרם ז"ל (בברכות י') א"ר יוחנן משום רשב"י מאי דכתיב פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה כנגד מי אמר שלמה מקרא זה לא אמרו אלא כנגד דוד אביו שדר בחמשה עולמות ואמר שירה דר במעי אמו ואמר שירה שנא' ברכי נפשי את ה' וכל קרבי וגו'. יצא לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות ואמר שירה שנאמר וכו' ברכו ה' כל צבאיו ינק משדי אמו ונסתלק בדדיה ואמר שירה שנאמר וכו' ראה במפלתן של רשעים וכו' ואמר שירה נסתכל ביום המיתה ואמר שירה וכו' ולדעתינו יתכן בכוונת מליצתם. והוא כאשר דוד המלך ע"ה בעצמו איך שהוא נולד בטבע מוכן לכל הפחיתות והמדות הרעות כאשר בארנו, וכל הסבות אשר יגרמו שיהי' האדם בעל טבע רע כולם נקראו ויאתיו בו. ועכ"ז התגבר על טבעו. ועל זה אמר שירה וביאר כל הסיבות (הא') מצד הלידה אמר דר במעי אמו שהוא מקום הטינופות. ועוד כי ידוע מ"ש כי ד"ה הי' בן תמורה אשר מצד זה הי' מעותד לטבע רע ועכ"ז צרף את עצמו כ"כ ואמר על זה שירה לה' (הב') מצד מערכת המזלות כי נולד במזל רע אמר יצא לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות וראה והתבונן שעפ"י המערכת הוא מעותד לרעה ואמר שירה שזכה להגביר עצמו על המזל (הג') מצד המזון אמר ינק משדי אמו. וידוע כי החלב שבאשה הוא מתהפך מדם הנידות שהוא ראש לכל הטומאות וא"כ מצד המזון גם כן מוכן לטבע רע. ואחרי שביאר כל הסיבות שבעבורם הי' מוכן לטבע רע התחיל לתת שבח להקדוש ב"ה אשר עזרהו להתגבר על טבעו כמאמרם אלמלא הקדוש ב"ה עוזרו לא יכול לו. והנה העצה להנצל מפח היצר. והתרופה היותר מעולה הוא זכרון יום המיתה כמו שאמרו חז"ל (ברכות ה') יזכיר לו יום המיתה וכן כאשר רואים אשר הצלחת רשעים הוא עדי רגע ואח"כ יהפך עליהם הגלגל כאשר התווכחו רעי איוב על ענין הלז הוא ג"כ תרופה להנצל מפח היצר לכך אמר ראה במפלתן של רשעים וכו' הסתכל ביום המיתה אשר המה שני סיבות לעוררו ולחזקו לעבודת ה' ואמר על זה שירה

וע"פ המבואר נבין מאמרם ז"ל (בשבת דף פ"ט) לעתיד לבוא יאמר הקב"ה לאברהם בניך חטאו א"ל ימחו על קדושת שמך וכן השיב יעקב כי אתא לגבי יצחק אמר ליה בני ולא בניך בשעה שהקדימו לפניך וכו' ועוד כמה שנותיו של אדם שבעים שנה דל עשרים דלא מענשת עלייהו פשו להו חמשים. דל פלגא דלילתא פשו להו עשרים וחמשה. דל פלגא דאכילה ודצלויי ובהכ"ס פשו להו תרתי סרי ופלגא. פלגא עלי ופלגא עלך והוא מאמר תמוה מהו ההתנצלות פלגא דלילתא. וכן דמיכל ומשתה וכי בלילה לא יוכל האדם לבוא לידי חטא. וכן באכילה ושתיה אם עושה אותם ע"צ האסור וגם מהו הכוונה פלגא עלי ופלגא עלך. וע"פ דברינו יבואר היטב והוא כי יצחק התנצל לפניו בכל הסיבות שיגרום לאדם שיחטא. וא"כ אין בו עון כ"כ כמו שכתוב ואשר הרעותי. והנה לבד הארבעה אבות נזיקים שבארנו לעיל המביאים את האדם לידי חטא. יש עוד איזה סבות והוא החברה הרעה. כי כאשר יתחבר האדם לרשעים גם הוא ילמד כמעשיהם. גם כח התאוה עוזריו רבים מפני שהאדם מוכרח לאכול ולשתות. וכאשר ישתמש בכח התאוה במקום ההיתר יבוא גם כן להשתמש במקום האסור משא"כ השכל עוזריו מועטים ולעתים רחוקות ישתמש האדם בכח השכל ואין לו מעורר וסועד ולבד כל אלו הסבות יש יצר הרע באדם לפתות האדם ללכדו ברשתו. וזהו שיתכן בכוונת