בית המלך (בוים) צה

ע"א ד"ה תבואת זרעך דהפקר לאחר גמר מירוח לא מהני להפקיע מידי מעשר וכ"כ תוס' בב"מ דף כ"א ע"ב ד"ה ופטורות וא"כ שוב קשיא מדברי התוס' יבמות הנ"ל דמבואר דסוברים דאפילו לאחר גמר מירוח ג"כ מהני הפקר להפקיע מידו מעשר וצ"ע. שוב אחר זמן רב מצאתי בספר קהלת יעקב להרי"ט אלגזי ז"ל בתוספות דרבנן אות א' סי' נ"ט שמתחלה רצה לפרש דברי התוס' יבמות כמו שפירשתי לעיל דהוא מטעם דלא יכלו חכמים להפקירו לזמן דא"כ יהי' נפטר מתרומות ומעשרות ומכח זה דחה דברי המשלמ"ל פ"ב מהלכות ק"פ הנ"ל וכמו שכתבתי ואח"כ דחה פירוש זה מכח קושיותן הנ"ל דא"כ סותרים התוס' יבמות דבריהם לתוס' בב"מ הנ"ל וחזר ומפרש דברי התוס' כפשוטו. דהפקר על זמן ולאחר זמן חוזרת לבעלים אין יכולין חכמים להפקיר רק שיהי' מופקר לעולם וכמו שמפרש המשל"מ והיוס"ד הנ"ל ע"ש בקהלת יעקב ודו"ק

אולם לפענ"ד נראה לחדש דאף דנימא דכל הפקר לא יהי' מהני אחר גמר מלאכתן מ"מ הפקר ב"ד יהי' מהני דכל הטעם הוא משום דחל החיוב ליתן ממנו לכהן והוי ממוני' דכהן ובהפקירו אינו יכול להפקיע ממוני' דכהן דאינו שלו. אבל ב"ד דיכולין להפקיר ממון של כהן ג"כ שפיר יכולין להפקיר גם תבואה לאחר שנגמר מלאכתן לפטור ממעשרות. וא"ש דברינו בכוונת התוס' יבמות דפ"ט הנ"ל ואינו סותר כלל לדברי התוס' בב"מ הנ"ל. ובזה א"ש מה שהקשתי זה כביר ע"ד הכסף משנה פ"ג מהלכות תרומות הלכה ד' שהביא דברי הר"ש שכתב טעם שמצוה לתרום מאומד כדי שיתרום בעין יפה וכתב שם וז"ל אבל עדיין יקשה דאיכא למיחש שמא יוסיף בתרומה ונמצא תרומתו מקולקלת וצ"ל דלב ב"ד מתנה שאם יהי' בו תוספות שיהיה אותו תוספות הפקר והפקר פטור מתרומ"ע עכ"ל הכ"מ ומבואר מדבריו דאפילו אם הפקיר לאחר מירוח דנגמר התבואה נמי פטור מתרומ"ע וקשה מדברי התוס' בב"מ הנ"ל. אולם לפי דברינו אתי שפיר דהפקר ב"ד שייך לפטור מתרומ"ע אפי' לאחר מירוח שהרי גם ממון של כהן יכולין להפקיר. שוב מצאתי בשעה"מ פ"ח מהל' לולב שהקשה ג"כ ע"ד הכס"מ וכתב דצ"ל דהכי קאמר הכס"מ דלב ב"ד מתנה עליהן שיהי' אותו התוספות הפקר מקודם שנתמרח ע"ש אולם לפי דברינו לא צריכין לכ"ז ודו"ק

והנה באבני מלואים סימן כ"ח סקל"ג כתב לפרש דברי הרמב"ן בב"ב פ' מי שמת שהביא דעת הסוברים בטעמא דמוכר שט"ח וחזר ומחלו מחיל משום דמכירת שטרו דרבנן ולא אלים להפקיע כח הראשן שלא יוכל למחול והוכיח נגד דבריהם מקידושין דף מ"ח דפליגי בהמקדש בשט"ח דאחרים דלישנא דמקודשת משמע מה"ת ודבריו תמוהין דשם בקידושין פליגי ג"כ במעמד שלשתן ודאי כו"ע מודה דהוא מדרבנן וכתב האבנ"מ ליישב דבאמת ס"ל להרמב"ן ז"ל דקנין דרבנן מהני לדאורייתא ולכך שפיר במעמד שלשתן מקודשת מה"ת והא דהקשה מהמוכר שט"ח היינו לפמ"ש התוס' יבמות הנ"ל דלא שייך לומר הפקר ב"ד הפקר היכא שאח"כ יחזור הדבר להיות שלו. וא"כ במכירת שטרות אי נימא דמשו"ה יכול למחול משום דקנין שטרות דרבנן ולא אלים להפקיע כח הראשון שלא יוכל למחול א"כ תו ליכא למימר טעמא דמקודשת מה"ת במכירת שטרות דרבנן משום דהפקר ב"ד הפקר. כיון דבתר הכי נמי שלו הוא הוא ויכול למחול מה"ט כיון דמה"ת שלו אבל במעמד שלשתן דאינו יכול למחול שפיר מצינן למימר דהוי מקודשת מה"ת משום דהפקר ב"ד הפקר עכ"ד האבנ"מ. ודבריו צ"ע לפענ"ד דלפי פירושו בדברי הרמב"ן לא הוי לי' להרמב"ן להקשות על הסוברים הנ"ל מגמ' קידושין הא בפשיטות הוי לי' להקשות על דברי הסוברים הנ"ל דסותרים דבריהם מיני' ובי' דלפי שיטתם דמכירת שטרות דרבנן וע"כ מטעם דאמרינן הפקר ב"ד הפקר א"כ האיך אפשר לומר דיש לו עוד קנין בהשט"ח דיכול למחול להלוה הא כה"ג לא אמרינן הפקר ב"ד הפקר כדברי התוס' יבמות הנ"ל ולמה הי' צריך הרמב"ן ז"ל להביא דברי הגמ' קידושין. ובאמת לפי דברינו דטעם התוס' יבמות הוא משום דהפקר פטור מתרומ"ע א"כ אינו ענין לכאן ושפיר יש לומר דהסוברים הנ"ל ס"ל ג"כ כדעת התוס' יבמות. וגם בתוס' קידושין דף מ"ח ריש ע"א הביאו דעת הסוברים הנ"ל ולא השיגו עליהם ע"ש. ואפ"ה שפיר סוברים דאע"ג דמכירת שטרות דרבנן מטעם הפקר ב"ד הפקר מ"מ יכול למחול ויש לו קנין בה מן התורה ודו"ק

ועיין במראה פנים לירושלמי ריש פ"ה דפאה ד"ה אמר לי' כתב שם דר' אלעזר דיליף הפקר ב"ד מקרא דאלה הנחלות ס"ל דהפקר ב"ד אינו יכול לפטור ממעשר כיון דלא הוקשו רק לנחלות. ולמאן דיליף מקרא דעזרא דהוקש לחרם א"כ הפקר ב"ד פוטר ממעשר וה"ט דמביא הרמב"ם ז"ל בפכ"ד מהל' סנהדרין קרא דעזרא ולא הביא כלל קרא דאלה הנחלות משום דמקרא דעזרא מבואר דהפקר ב"ד פטור ממעשרות ע"ש. והנה מתוס' יבמות דפ"ט הנ"ל שהקשו דלימא הפקר ב"ד הפקר ויהיה נפטר ממעשר לק"מ על המראה פנים די"ל דהתוס' הקשו כן אליבא מה דקיי"ל כמ"ד דילפינן מעזרא דהפקר ב"ד פוטר ממעשרות אבל מדברי הכסף משנה פ"ג מתרומות הלכה ד' שהבאתי למעלה דכתב הטעם דלא חיישינן שמא יוסיף בתרומה ונמצא תרומתו מקולקלת משום דלב ב"ד מתנה עליהן דאותו התוספות יהי' הפקר קשה עדיין למאן דיליף מאלה הנחלות וס"ל דהפקר ב"ד אינו פוטר ממעשרות א"כ שוב הדרא קושיא הנ"ל לדוכתי' למה לא חיישינן שמא יוסיף בתרומה ונמצא תרומתו מקולקלת וע"כ שלא כדברי הרב בעל מרה"פ הנ"ל ודו"ק

ודע דראיתי בביאור הרדב"ז על הרמב"ם פ"ב ממתנת עניים הלכה י"א שהביא מירושלמי