בית המלך (בוים) פא

והנודר בשמה ומקיים בשמה דכתב רבינו בפ"ה מהל' עכו"ם הלכה י"א דחיוב מלקות אע"ג דהוי לאו שאין בו מעשה וע"ז כתב הכס"מ דמשום חומרא דעכו"ם לוקה אע"ג דהוי לאו שאין בו מעשה לפ"ז שוב יהי' בגדר ע"ז לענין שיהיה אסור לשמוע אל הנביא להתיר לפי שעה לנדור בשמה ולקיים בשמה ואפשר לדחות בין חומרא דלאו שאין בו מעשה להך דכאן וצ"ע ואכמ"ל. ובמ"ש לעיל דלאו דלא תעשה לך פסל לא הוי ממצות ששמענו מפי הגבורה בעצמו רק כמו שאר מצות עיין בספר המצות מל"ת ב' וברמב"ן שם מצוה ה' שסובר בדעת רבינו דס"ל דגם מצות לא תעשה לך פסל הוא מפי הגבורה וע"ש שהקשה עליו דא"כ למה קאמר הגמ' תרי"ג מצות נאמרו לו למשה מסיני שנאמר תורה צוה לנו משה אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו הא מפי משה לא שמענו רק תר"ח ע"ש. אולם במגלת אסתר שם כתב ליישב דעת רבינו דס"ל באמת דרק לא יהי' לך אלהים אחרים על פני הוא מפי הגבורה בעצמו אבל לא תעשה לך פסל ולא תעבדם לא הוי מפי הגבורה בעצמו רק מרע"ה אמר כן ע"ש. ועיין בספר מנחת סולת הנדמ"ח על ספר החינוך מהרב הגאון אבד"ק דוקלא שליט"א במצוה כ"ה שהביא בשם המעיין החכמה שכתב דבאמת גם לא תעשה לך שמענו מפי הגבורה. והא דקאמר הגמ' דתרי"א מצות שמענו ממשה היינו משום דכיון דלאו דלא תעשה לך פסל נשנה מפי משה בפרשת ואתחנן ולאו דהשתחואה בפ' תשא ולא תעבדם דקאי לכל ע"ז כדרכה נשנה בפ' ראה לכן הוי בכלל צוה לנו משה אבל אנכי ולא יהי' לך לא נשנו לכן חשבם מפי הגבורה עכ"ד. ולפי דבריו נמצא דלדעת רבינו באמת לאו דלא תעשה לך הוא מפי הגבורה בעצמו וא"כ לפ"ד הרחיד"א ז"ל והעיקרים הטעם דלעבוד ע"ז אין שומעין לנביא משום דלאו דלא יהיה לך שמענו מפי הגבורה בעצמו. א"כ גם בלאו דלא תעשה לך פסל יהיה אסור לשמוע אל הנביא דהא גם לאו זה שמענו מפי הגבורה ודו"ק. אולם עיין במנחת סולת שם שהשיג על המעה"ח הנ"ל מגמ' סנהדרין דס"ג ע"ש ואכמ"ל

ובדבר מ"ש למעלה דבפר גדעון באמת לא הי' איסור שחוטי חוץ שו"ר בשו"ת חדות יעקב להגאבד"ק לאסק ז"ל סימן כ"ט שהעיר ג"כ בזה. וע"ש שכתב דבר חדש ויש לפקפק בדבריו ולהיות שאין כאן מקומו ואי"ה נכתוב בזה בהלכות עכו"ם וגם הבאתי שם דבריו לכן אקצר כאן

ובגוף ספק הנ"ל שהבאתי באונס דעכו"ם דקיי"ל יהרג וא"י אם אמר נביא לעבור לפי שעה אם שומעין לו. ראיתי כעת להעיר ממ"ש רבינו בפרק ט"ו מהל' נשיאת כפים הלכה ג' שכתב שם כהן שעבד עכו"ם בין באונס בין בשגגה אעי"פ שעשה תשובה אינו נושא את כפיו. וכתב הכס"מ שם ומ"ש דאפילו באונס צ"ע מנא לי' דכהני במות וכהנים ששמשו בבית חוניו לא משמע שהיו אנוסים עכ"ל וכתב בשו"ת חכ"צ סימן י"ג הובא דברי בספר הקובץ שם דלק"מ דרבינו יליף מקו"ח אונס משוגג דע"ז הוא אחד מג' דברים דאמרינן יהרג ואל יעבור ושפיר הוי קו"ח דלא ישא את כפיו ע"ש וכתב שם בספר הקובץ דנראה דסברת הכסף משנה הוא דכיון דאינו מבטל אלא עשה דונקדשתי ולאו דלא תחללו א"כ הוי כמו שאר עבירות דאינו נפסל בשביל זה לנשיאת כפים עכ"ד. הרי מבואר דזה הדין אי עבודת עכו"ם באונס הוי בגדר עבודה זרה או בגדר שאר איסורים יהיה תליא בפלוגתא דרבוותא מרן הכסף משנה והחכ"צ דלהכס"מ הוי גדר שאר איסורים ולהחכ"צ הוי גדר ע"ז ודו"ק. אולם בעיקר קושיות החכ"צ על הכס"מ יש ליישב דכוונת הכס"מ הוא להקשות דהא מדברי רבינו משמע דאפילו אם עבד עכו"ם בעבודה שאין חייבין עליו מיתה רק לאו בעלמא ג"כ אינו נושא את כפיו. וס"ל להכס"מ דלא כהרמ"א ביו"ד סי' קנ"ח דבע"ז דאין חייבין רק לאו ג"כ אמרינן יהרג וא"י וס"ל דלא אמרינן יהרג וא"י וא"כ שפיר הקשה דבכה"ג אמאי יהיה באונס אסור אח"כ לישא את כפיו. אך דוחק מאד לפרש כן דברי הכס"מ דא"כ אמאי מייתי מכהנים ששמשו בבית חוניו הא שם היו עבודות גמורות. וגם דבגוף הדין דמגפף ומנשק לא ישא את כפיו לא נהירא דברמב"ם פ"ט מביאמ"ק אינו מבואר רק באימר אלי אתה. ועיין בלחם משנה פט"ו מנשיאת כפים וצ"ע

ודע דנתעוררתי מגדול א' שיחי'. בהא דקי"ל בג"ע ושפ"ד יהרג ואל יעבור כאיסור עכו"ם אם שומעין לנביא להתיר לפי שעה ובגמ' לא מייתי רק עבודה זרה. והנה לפי הטעם של הגרחיד"א ז"ל בס' דבש לפי והעיקרים לא שייך זה רק בעבודה זרה. וגם מהא דקאמר דאלת"ה אברהם היכא שמע לי' יצחק וגם על אברהם גופי' קשה כ"ז היאך הותר לו רציחה דאפי' לפי שעה לא הותר. לא קשה דלעשות לעצמו בודאי מותר אפי' אם הוי מאיסור שאין שומעין לנביא. ואף דעבודה זרה בודאי יהי' אסור לעצמו אבל מ"מ שאר איסורים אף אם לא יהיו מאיסורין ששומעין לנביא מ"מ לעצמו מותר וכמ"ש הדבש לפי ליישב הא דהותר לגדעון ליהנות מעבודה זרה משום דע"פ ה' הוי. וכתבתי בכוונתו דהיינו לעצמו מותר וכמו שהבאתי בחידושינו לעיל פרק ח' בשם הבכור שור דאם שני עדים מעידין על חתיכה זו שהוא חלב והוא יודע שהוא שומן שמותר לאכלו בצנעא. רק קושיות הגמ' הוא על יצחק דאמאי התיר לעצמו איסור מאבד עצמו לדעת ושפיר משני נביא מוחזק שאני ודו"ק. ועיין בספר סנהדרי קטנה לסנהדרין דף צ"ג בהא דקאמר והא חנני' מישאל ועזרי' שאלתינהו ואמרו לי אסור הקשה דמה הי' לו לישאל להם אם אסור והרי מפורש בתורה לא תנאף. וע"כ מה שהם מתנבאים היפך תורת משה היינו דאמרו לצורך שעה רשות ביד נביא לעקור דבר מה"ת. וע"כ מאי אמר להם דשאל לחנני' מישאל ועזרי' ואמרו אסור והרי הם ג"כ מודים