בית המלך (בוים) עט

מקצת וביטול מקצת דבשאר מצות ד"ה פטור. מתיב ר' המנונא ללכת זו מצות עשה בה זו מצות לא תעשה ואי ס"ד בעכו"ם עשה בעכו"ם היכא משכחת לה. תרגמה רב חסדא ונתצתם ע"ש ולכאורה קשה אמאי לא משני רב חסדא בעשה דואהבת את ד' אלקיך דמיני' נפק"ל לעיל בסנהדרין דף ע"ד ע"א דאם אמר לו לאדם עבוד עכו"ם ואל תהרג דיהרג ואל יעבור ע"ש

וע"כ מבואר דכיון דהאי קרא ללכת בה מיירי בע"ז ובע"ז אפילו קיום מקצת וביטול מקצת ג"כ חייב. כדנפק"ל מן הדרך אפי' מקצת דרך. ובגמ' שם מבואר דאמר היום עובדה ולמחר בטלה מיקרי קיום מקצת וביטול מקצת ועיין בלח"מ כאן וא"כ שפיר לא מצי לשנויי בעשה דואהבת את ד' דבודאי ס"ל לר' חסדא דבעשה דואהבת את ד' אם אמר נביא לעבור עלי' לפי שעה דשומעין לו דדינו כשאר מצות שבתורה וקיום מקצת וביטול מקצת פטור גבי'. ולכך מוקי רק בעשה דונתצתם ונפשט ספק הנ"ל כנלפע"ד

אך מ'"מ קצת צ"ע דעשה דונתצתם חשיב לי' בגמ' בגדר עבודה זרה לענין חיוב קיום מקצת וביטול מקצת. ועשה דואהבת את ד' לא יהי' נחשב בגדר עבודה זרה לענין קיום מקצת וביטול מקצת ומ"מ יש לחלק ואכמ"ל

והנה נסתפקתי לפי שיטת הפוסקים דבע"ז יהרג ואל יעבור אפי' באיסור גיפוף ונישוק דע"ז דהוא רק לאו ולא חיוב מיתה [ועיין לעיל פ"ה במשל"מ בשם הר"מ ז"ל] אם בכה"ג שאמר נביא לעבוד ע"ז בגיפוף ונישוק לפי שעה אם דינו כשאר עבודה זרה ואסור לשמוע לו או דדינו כשאר מצות שבתורה דמותר לשמוע לו. אולם למאי דקאמר הגמ' דגם עשה דונתצתם הוא בגדר עבודה זרה לענין חיוב קיום מקצת וביטול מקצת. א"כ מכ"ש בגיפוף ונישוק דעבודה זרה דודאי הוי בגדר ע"ז לענין חיוב קיום מקצת וביטול מקצת ובודאי דאסור לשמוע לו לפי שעה וזה ברור ופשוט

שוב מצאתי להגאון הקדוש מוהר"ר חיד"א ז"ל בס' דבש לפי מערכת נו"ן אות י' שכתב שם אהא דקיי"ל נביא שאמר לעבוד ע"ז לשעה אין שומעין לו דיש להסתפק אם אינו לעבוד ע"ז ממש אלא ליהנות מע"ז ותשמישי' אם שומעין לנביא. וכתב לפשוט ממ"ש בירושלמי והביאו התוס' בע"ז דף מ"ה ד"ה כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וכו' בירושלמי פריך מבית הבחירה. ומסיק ע"פ נביא נבנה שם עכ"ל. הרי דספק ע"ז שומעין לנביא אפי' לעולם. אולם כתב לדחות דשם הנביא אמר דליכא ע"ז שם וכתב עוד להביא ראי' מהא דאמרינן בתמורה דף כ"ט ע"ב דהותר לגדעון הרי מבואר דליהנות מע"ז שומעין לנביא. ודחה ג"כ דשאני התם בגדעון דהיה ע"פ ד' עכ"ד

והנה לפענ"ד בלא"ה יש לדחות השתי ראיות שהביא מירושלמי ומהגמ' תמורה דהא קיי"ל מצות לאו ליהנות ניתנו ושפיר לא שייך לומר דבזה שבונה ביהמ"ק מהאבנים הנאבדין. וגם בזה שמקריב לגבוה קרבן ממוקצה ונעבד דהוי נהנה מן הע"ז ותשמישי' דזה אינו דהא מצות לאו ליהנות ניתנו ושפיר לא חשוב נהנה מהן כלום. והא דקאמר דהותר מוקצה ונעבד היינו איסור הקרבת קרבן ממוקצה ונעבד דזה איסור אחר אבל לא איסור הנאה ודו"ק

אולם לפ"מ שכתבתי למעלה בפרק ו' הלכה ז' דף י"ז ע"ג דהא דפליגי אי אמרינן מצות לאו ליהנות או לא דהיינו דוקא במצות גופייהו. אבל בהכשר מצוה כו"ע מודים דאמרינן ליהנות נתנו. א"כ בבנין ביהמ"ק דהוא הכשר מצוה צורך הקרבה שפיר י"ל דאמרינן מצות ליהנות נתנו. אך יש לדחות דבנין ביהמ"ק גופי' הוי מצוה ולא הכשר מצוה. וע' בתוס' שבת דף קל"א ע"ב ואכמ"ל

אך בעיקר ספיקו לכאורה יש להביא ראי' מדמשני הגמ' דעשה דונתצתם הוא ג"כ בכלל ע"ז לענין שאסור לשמוע אל הנביא, אפי' בקיום מקצת וביטול מקצת אע"ג דהאי קרא דונתצתם לא מיירי ג"כ לאסור לעבוד אותה רק שאפי' לא יעבוד אותה. אסור להשאיר ממנה שריד ופליט. וא"כ יש לומר דג"כ האיסור ליהנות מן ע"ז ותשמישי' דנפק"ל לקמן בפ' ז' מהלכות עכו"ם הלכה ב' מלא תביא תועבה אל ביתך ומלא ידבק בידך מאומה מן החרם דהוא ג"כ בכלל ע"ז לענין שאסור לשמוע אל הנביא. ובזה מובן דברי השירי קרבן בירושלמי פ"ב דפסחים הלכה ג' שתמהתי עליו למעלה בפרק ה' הלכה ח' דף ד' ע"ד ע"ש במ"ש דע"ז הוי במיתה ותמהתי דהא רק עבודת כוכבים הוי במיתה אבל הנאה מן ע"ז לא הוי במיתה רק לאו לחוד. ולהנ"ל מיושב דהא חזינן דגם הנאה מן ע"ז יש לו חומרת עבודה זרה לענין שאסור לשמוע אל הנביא ולכך שפיר חמור הנאת ע"ז מן טבל ודו"ק

והנה בספר דבש לפי כתב שם אח"כ וז"ל אמנם מלשון הרמב"ם בהלכות יסודי התורה סוף פ"ט שכתב שאם אמר הנביא שה' ציוה לו שיעבוד ע"ז לשעה שאל ישמעו לו וכו'. מוכח דדוקא לעבוד ע"ז אין שומעין לו אבל להתיר ליהנות מע"ז ומשמשי' וכיוצא שומעין לו ולפ"מ שכתבנו בעניותינו בטעם הדבר כי מה שצוה הקב"ה בעצמו ושמענו מפיו אנכי ולא יהי' לך לא יתכן לשמוע מפי נביא היפך זה כלל. משא"כ שאר מצות אשר שמענו מפי משה רבינו ע"ה בהם אפשר לשמוע לנביא המוחזק לעבור לשעה כגון אליהו הנביא ז"ל בהר הכרמל. וראיתי טעם זה כתוב משם הרב העיקרים. כפי זה נראה דדוקא לעבוד ע"ז לא נשמע לנביא כלל ששמענו מפיו אנכי וכו'. אך להתיר דברים של ע"ז לשעה אפשר לשמוע לנביא מוחזק עכ"ד הרחיד"א ז"ל. אולם באמת דבריו הקדושים תמוהים מגמ' ערוכה שהבאתי דאפי' עשה דונתצתם הוא בכלל ע"ז לענין שלא נשמע אל הנביא אפי' בקיום מקצת וביטול מקצת אע"ג דעשה דונתצתם נאמר מפי משרע"ה