בית המלך (בוים) עז

וע"כ דלעשות לעצמו מותר אפילו אם אינו מוחזק וכבר העיר בזה בהגהות מהרצ"ח בסנהדרין שם ולכאורה יש לעיין הא באברהם לא הי' למיגדר מילתא ומאי מהני הא דמוחזק הא ביבמות בעינן דיהי' למיגדר מילתא מלבד דהוא מוחזק, ואפשר לומר דקודם מתן תורה שאני דלא בעינן למיגדר מילתא וצ"ע

והנה לפ"מ שכתבנו דלעשות לעצמו לא בעינן למיגדר מילתא נראה דיש ליישב בזה גם מה שהקשה המצפה איתן בהוריות דף ו' דאמאי מותר להם להקריב משום הוראת שעה וגם מה שהקשתי מדברי תוס' זבחים דף נ"ט ע"ב הנ"ל, לפ"מ שכתב בחידושי הרמב"ן שבת דף ג' דלכך אמרינן בכהן חטא בשביל שיזכה חברך משום דכהנים שלוחי דישראל נינהו והוי כיד ישראל, ועמ"ש לעיל בחידושינו בפרק ו' הלכה ו' בדברי הרמב"ן הנ"ל, ולעיל בפרק ח' הלכה ג' הבאתי עוד מדברי השטה מקובצת לבב"מ דף ג' שכתב דאם הוא אומר אכלתי חלב בשוגג והעדים מכחישין אותו מותר לו להביא חטאת והכהנים מותרין לכתחלה להאמין לו ולהקריב החטאת וליכא חשש משום חולין בעזרה ע"ש. ולפ"ז נראה דגם לענין זה דבעינן למיגדר מילתא הוא שייך רק לאחרים כגון בהך דאליהו בהר הכרמל דאחרים ישראלים שחטו בחוץ אבל לכהנים דהם שלוחי ישראל שפיר מותר להקריב אפילו בלא מיגדר מילתא דכהנים הוי שלוחי דישראל והוי כמו לעצמו כנלפע"ד בזה ודו"ק

ועיין בזבחים דף ס"ב ע"א שלשה נביאים עלו עמהם מן הגולה, אחד העיד להם על המזבח וא' העיד להם על מקום המזבח וא' העיד להם שמקריבין אע"פ שאין בית. במתניתא תנא ראב"י אומר וכו' וא' שהעיד להם על התורה שתכתב אשורית ע"ש. וצ"ע דאמאי שומעין לנביא הא זה לא הוי הוראת שעה וגם לא שייך כאן כל התירוצים שכתבנו למעלה וצ"ע. שוב אח"ז מצאתי בס' אהבת איתן על זבחים הנדפס בעין יעקב שהעיר כן, וכתב ליישב עפימ"ש בחידושיו לבכורות דף כ"ד דרבה בר בר חנה א"ר יוחנן לית ליה כהני אמוראי דתמורה אלא ס"ל דדבר השכוח רשאי הנביא להזכירו גם בדרך נבואה ורק דבר חדש ממש אין רשאי. ולפ"ז ר' יוחנן הכא אזיל לשיטתי' ושפיר קאמר דהעידו בנבואה על דברים הללו שהיו שוכחים והזכירום. ואהא דהעידו על התורה שתכתב אשורית תירץ דאתיא כמ"ד דהתורה בכל לשון נאמרה. ועוד דתנן פ"ק דמגילה שהספרים נכתבים בכל לשון. ואפשר דאף רשב"ג מודה דמה"ת ש"ד וכי היכא דנכתבון בכל לשון ה"ה בכל כתב עיי"ש ואכמ"ל

ודע דראיתי בשו"ת צור יעקב להרב הגאון מפראבוזנא שליט"א סימן ק"א שכתב בשם ספר טל תורה לזבחים דף ק"כ שהביא מהרמב"ן דגם לבמה בעינן מזבח אבל על אבן אחת איכא לאו דלא תקים לך מצבה. ורמז לש"ס זבחים דף ק"ח דפליגי ר"י ור"ש אי בעינן מזבח דר"י ס"ל דבעינן מזבח ור"ש ס"ל דאפי' העלה על האבן חייב. והיינו דלר"ש ע"כ צ"ל דלא ס"ל כשיטת הרמב"ן דבאבן אחת ליכא איסור דלא תקים לך מצבה. והעיר מהא דכתיב בשמואל שאמר שאול גלו אלי היום אבן גדולה הרי מבואר דמותר להקים מזבח מאבן אחד וקשיא להרמב"ן אליבא דר' יוסי, וכתב ליישב דהתם הוראת שעה הוי עכ"ד הטל תורה. ודבריו תמוהין כמו שכתבנו לעיל דכאן בודאי שייך הא דאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה דהיאך מותר לשמוע לשאול להקים לו אבן לשם מזבח הא כאן לא שייך למיגדר מילתא וגם לא הוי נביא מוחזק. וממילא לא שייך לומר דהוראות שעה הוי [ועוד יש לעיין למאי דקי"ל לקמן הלכה ה' דלעבוד עכו"ם אין שומעין לנביא אפי' לעבוד לשעה והלאו דלא תקים לך מצבה הוא משום לתא דע"ז כמבואר בספר החינוך בשם הרמב"ם ז"ל א"כ אמאי מותר לשמוע לנביא לעבור לפי שעה. אך אי משום הא לא אריא דרק בע"ז גופי' אסור לשמוע לנביא אבל כאן דהוי רק לתא דע"ז שפיר י"ל דמותר לשמוע. ולקמן הלכה ה' נסתפקתי די"ל דאפי' גיפוף ונישוק דלא הוי מעבודות שחייבין עלי' מיתת ב"ד דג"כ שומעין לנביא וע"ש מ"ש בשם ספר דבש לפי להגחיד"א ז"ל ואכמ"ל.] וע"כ נראה בודאי כמ"ש שם בצור יעקב דהרמב"ן סובר דרק להקים אבן אחת לשם מצבה בקביעות שפיר איכא איסור דלא תקים לך מצבה אבל להקריב על אבן אחת באקראי בעלמא שפיר ליכא איסור דלא תקים לך מצבה וממילא מיושב משאול דשם מיירי שלא הקדיש האבן בקביעות רק באקראי בעלמא ושפיר ליכא איסור וע"ש שהוכיח מזבחים דף ק"כ ע"א דמוקי לה מ"ש איש שורו בידו הלילה דמיירי בחולין או לחלק בין קדשי במה גדולה לקטנה ולמה לא קאמר דהוראת שעה הוי וע"כ צ"ל שלא כדברי הטל תורה הנ"ל ודו"ק

ועיין בזבחים דף קט"ז ע"ב בהא דאמר ר' יעקב בר אחא א"ר אסי אסור לסייען ולעשות שליחותן והקשו שם בתוס' למ"ד דקדשי עכו"ם חייבין משום שחוטי חוץ חייב כרת הו"ל למיתני ולא אסור. והנלע"ד לפמ"ש רש"י והרמב"ן עה"ת דמצבה היינו אבן אחת להקריב עלי' דהוי כעין ע"ז. וע"ש בצור יעקב שכ' דממה שמצינו בשאול שאמר גלו אלי היום אבן גדולה ונקרא במה קטנה בש"ס זבחים דף ק"כ מבואר מזה דגם אבן אחת נקרא במה ולפ"ז י"ל דמה דקאמר אסור לסייען ולעשות שליחותן קאי על מה דקאמר הברייתא כל אחד וא' בונה לו במה לעצמו. וע"ז קאמר שפיר דאסור לעשות שליחותו לבנות להן במה היינו אבן אחת משום לאו דלא תקים לך מצבה. וביותר לדעת הרמב"ם פ"ו מעכו"ם ה"ו שפירש מצבה בנין שהכל מתקבצין מלי' וכתב שם בצור יעקב דבודאי לא יחלוק הרמב"ם על הספרי והסמ"ג דגם מצבה להקריב עלי' לשמים אסור ע"ש. ובאמת מפורש כן