בית המלך (בוים) עו

דהמילואים של עזרא באין ג"כ לכפר על עכו"ם אע"ג דהוא במזיד עכ"ד

ולפענ"ד צ"ע טובא לפ"ז על דברי התוס' זבחים דף נ"ט ע"ב ד"ה אזקינן להו שכתבו שם והא דאמר במדבר רבה חיים כולכם היום קו"ח מפרים שהתנדבו הנשיאים לשאת הארון במדבר שחיו עד שלמה שהקריבן לגבוה הוראת שעה היתה עכ"ל, הרי אע"ג דהתוס' סוברים דזקן פסול להקרבה מה"ת אפ"ה משום הוראת שעה הי' מותר להכהנים להקריבן משום דכתיב אליו תשמעון. אע"ג דהתם לא הוי כלל למיגדר מילתא וע"ש בהגהות מצפה איתן בזבחים שם וצ"ע

והנה כעת השגתי ספר צפנת פענח מהגאון מדווינסק שליט"א ח"א על הלכות יסודי התורה שכתב בפרקין וז"ל. עיין בירושלמי פ"א דמגילה מוכח שם דאיסור במה כן ניתן לנו הדין מתחילה שע"י נביא מותרת. ועי' בירושלמי פ"ב דתענית ה"ח. ועי' זבחים דף קי"ט ע"ב גבי מנוח דאמר שם הוראת שעה היתה אף בלא נביא. אך אפשר לומר דזה אתיא כמאן דאמר שם דף ק"ח ע"ב דאינו חייב משום שחוטי חוץ רק גדר מזבח ועי' ע"ז דף י"ג ע"א ד"ה אמר, אך באמת יש לומר דכל היכא דהוא עושה דבר זה לעצמו אז שרי מ"מ אף שאין מוחזק לנו שהוא נביא כמו הך דכריתות דף י"ב ע"ב ועי' ירושלמי פ"ט דעירובין ופ"ג דחגיגה גבי גר שנתגייר ע"ש. משא"כ לעשות לרבים אז צריך להיות מוחזק וערש"י ברכות דף ס"ג ע"א. ובתוס' יומא דף נ"ד ע"ב וביבמות דף צ' עכ"ל

ובאמת גם על מנוח יקשה קושיות הג' מצפה איתן דאפילו אם יהי' נביא מוחזק ג"כ קשה דהא אסור לשמוע אליו רק היכא דהוי למיגדר מילתא. והתם לא הוי צריכין למיגדר. והנה מ"ש הצפנת פענח בתירוץ הא' לתרץ דמה דס"ל בזבחים דף קי"ט זו וזו שילה ובמות הוי אסורין וס"ל דמה שהקריב מנוח הוראת שעה הוי. מוכרח לסבור כר"י דס"ל בזבחים דף ק"ח ע"ב דאינו חייב עד שיעלה על מזבח ולא על צור בעלמא והא דהקריב מנוח הוראת שעה היתה ולכך ליכא שפיר החיוב משום שחוטי חוץ, לא זכיתי להבין דבריו דהא בגמ' זבחים דק"ח לא קאמר רק דעל העלאת חוץ היינו הקטרה אינו מחויב רק על מזבח ממש אבל על שחוטי חוץ בודאי דלא בעינן שיעמוד שם מזבח בשעה ששוחט הגט בעצמך הא אם שוחט בהמה ולא העלה האברים כלל על מזבח מי לא יהי' חייב משום שחוטי חוץ אתמהה, וא"כ נהי דעל הקטרת איברים בחוץ לא נתחייב מנוח משום שלא הקריב על מזבח רק על צור אבל מ"מ משום שחוטי חוץ יתחייב דמאי נפק"מ אם יש מזבח אם לא

והנה ממתני' בזבחים דף ק"ח ע"א שם דקאמר חומר בשחיטה מבעליי' ובעליי' מבשחיטה חומר בשחיטה שהשוחט להדיוט חייב והמעלה להדיוט פטור וכו' אין למידק מדלא קאמר החילוק שהשוחט אף במקום דליכא מזבח חייב והמעלה פטור דיהי' מוכח מזה דגם בשוחט במקום דליכא מזבח ג"כ פטור. דז"א כיון דהא דבעינן מזבח בהעלאה הוא מחלוקת ר"ש ור"י, ולר"ש לא בעינן מזבח כלל שפיר לא קחשיב לה מתני' כיון דתליא בפלוגתא ובלא"ה יש לדחות לזה וצ"ע, ואולי סובר הגאון שליט"א למאי דנפק"ל שחיטה מהעלאה בהיקשא דר' יונה בזבחים דף ק"ז ע"א לענין אזהרה נפק"ל ג"כ לענין זה דבעינן מזבח ואכמ"ל

ועיין בזבחים דף קט"ז ע"ב דקאמר התם דבר אל בני ישראל בנ"י מצווין על שחוטי חוץ ואין הנכרים מצווין על שחוטי חוץ לפיכך כל אחד ואחד בונה לו במה לעצמו ומקריב עלי' כל מה שירצה א"ר יעקב בר אחא אמר רב אסי אסור לסייען ולעשות שליחותן, והקשו בתוס' שם לר' יוסי דאמר לעיל בפרק ב"ש דקדשי עכו"ם השוחטן בחוץ חייב לא הוי לי' למתני הכא לשון אסור, דחייב כרת לית לי' למתני אסור ע"ש

ולפי דעת הגאון שליט"א יהי' מיושב קושיית התוס' דשפיר יש לומר דר' אסי ס"ל דליכא חיוב העלאת חוץ רק על מזבח, וא"כ גם על שחוטי חוץ אינו חייב אם דעתו להקריבו שלא על מזבח ולכך שפיר ליכא איסור שחוטי חוץ ושפיר קאמר דאפילו באופן זה אסור לסייען ולעשות שליחותן וא"ש ובאמת יש לעיין אמאי הקשו התוס' לר' יוסי דס"ל דחייב אשחוטי חוץ הא י"ל דרב אסי ס"ל כר"ש דאינו חייב אשחוטי חוץ, אך לק"מ דלר' אסי לשיטתי' דקאמר בעירובין דף מ"ו ע"ב אף אני לומד ר' יוסי ור' שמעון הלכה כרבי יוסי שפיר הקשו התוס' דע"כ ס"ל לר' אסי כר' יוסי וא"כ שפיר קשה דאמאי קאמר אסור ודו"ק

ובהיותי בענין זה אכתוב מה שראיתי בשו"ת תשב"ץ חלק ג' סימן קל"ג דברים תמוהים מ"ש שם שאין מניחין לב"נ להוסיף על ז' מצות ומייתי ראי' מב"נ ששבת דחייב מיתה ע"ש, צ"ע דשאני התם דילפינן מקרא יומם ולילה לא ישבותו וגם אטו נאמר בל תוסיף בב"נ ועי' ירושלמי בפ"ק דתרומות ופי"ג דיבמות הלכה א' ובפנ"מ שם דמפרש דהירושלמי קאי על קטן, אכן מהירושלמי משמע שם דקאי אעכו"ם ע"ש, גם מ"ש שם דבשוחט קדשי עכו"ם בחוץ חייב כרת ומייתי ראי' ממאי דלא השיג הראב"ד על הרמב"ם ז"ל במ"ש שחיי"כ ע"ש ולא הזכיר שזה הוא מחלוקת ר' שמעון ור' יוסי וע' ברמב"ם פי"ח ממעשה קרבנות ועיין במשנה למלך פרק י' מהלכות מלכים מ"ש אי ב"נ מוזהרים על בל יחל ואכמ"ל

ומה שכתב עוד הגאון שליט"א בצפנת פענח לתרץ דרק לעשות לרבים אז צריך להיות מוחזק אבל לעשות לעצמו אין צריך להיות מוחזק זה אמת וברור וראי' מהא דקאמר בסנהדרין דפ"ט ע"ב דאלת"ה אברהם בהר המורי' היכא שמע לי' יצחק ולמה לא קאמר דאברהם גופי' היכא מותר לו לשחוט את יצחק