בית המלך (בוים) סח

איברא דדברי הש"ס שבועות לפי פירוש התוס' דמצטער היינו שמצטער על מה שאינו שוכח שהי' רצונו שישכח כדי שיאכל ע"ש צ"ע קצת דאמאי לא מיקרי כה"ג שב מידיעתו הא כיון דאם לא ישכח השבועה לא הי' אוכל א"כ שפיר הוי שב מידיעתו וכבר הקשתי כן למעלה. וכעת נראה להוסיף דבודאי זה עדיף מהויד בספיקו ושוגג בודאו דהוי שב מידיעתו לדעת הירושלמי דבודאי למ"ד ספיקא דאורייתא לחומרא מה"ת חמור יותר ספק איסור במזיד. מהיכא דעושה ודאי איסור בשוגג דמזיד מרשיע יותר לפני הבורא יתב"ש אפי' עושה ספק איסור. מעושה בשוגג ודאי איסור. ועיין באבות דר' נתן פרק שלשים ע"ש וא"כ כיון שלדעת הירושלמי הזיד בספיקו מיקרי שב מידיעתו אמאי לא נימא גם מצטער שיהי' שוגג. שיהי' מיקרי ג"כ שב מידיעתו

ונראה דמכאן יהי' ראי' דגמ' דילן לא ס"ל כדברי הירושלמי דהזיד בספיקו באמת לא מיקרי שב מידיעתו. ולכך שפיר ס"ל דכיון שרוצה לשכוח כדי שיעבור על איסור שבועה ג"כ לא מיקרי שב מידיעתו

ועיין בשו"ת מחזה אברהם להגאבד"ק בראד ז"ל או"ח סימן א' מ"ש בשם המשנת חכמים סימן ל' להוכיח מגמ' כריתות דף י"ט אכל את שתיהן במזיד פטור דמזה מוכח דכיון דהי' מזיד בספיקו אע"ג דהוא שוגג בודאי מ"מ אינו מביא חטאת דאל"כ כיון דכאן אכל חלב בודאי ממנ"פ יביא חטאת. וע"כ משום דהוא מזיד בספיקו ע"ש ומזה מוכח כדברינו דגמרא דילן לא ס"ל כהירושלמי וס"ל דהזיד בספיקו לא הוי שב מידיעתו. ובזה מיושב גם משה"ק עוד ידידי מהר"א נ"י מהא דפריך בשבועות דף כ"ה שבועות ביטוי לשעבר היכא משכח"ל אי דידע מזיד הוא אי דלא ידע אונס הוא. אמאי לא מוקי לה שידע בספיקו ושגג בודאי. ולהנ"ל מיושב דגמ' דילן לא ס"ל הכי ודו"ק

ובעיקר קושיותו הנ"ל ע"ד המנחת חינוך מן הירושלמי ריש פ"ו דתרומות הנה לפענ"ד נראה בפשיטות דהא דבחומש דתרומה אי יהי' בעינן שב מידיעתו אי מדמינן לה לכל חטאת. זה תליא בפלוגתא דאביי ורבא בשבת דף ס"ט ע"ב דאמר אביי הכל מודים בתרומה שאין חייבין עלי' חומש עד שישגוג בלאו שבה וקאמר מאן הכל מודים ר' יוחנן ורבא פליג עלי' ואמר מיתה במקום כרת עומדת וחומש במקום קרבן עומד ע"ש הרי חזינן דלאביי לא דמי חומש דתרומה לשאר קרבן חטאת. ואע"ג דבחטאת קיי"ל דבשגג בכרת אע"פ שהזיד בלאו הוי שוגג. ומטעם דנפק"ל מהיקשא דר' יהושע בן לוי תורה אחת יהי' לכם לעושה בשגגה וכתיב וכי תשגו ולא תעשו את כל מצות האלה. וכתיב והנפש אשר תעשה ביד רמה הוקשו כולם לעכו"ם מה להלן דבר שחייבין עליו כרת אף כאן. ולכך כיון דבעכו"ם לא כתיב רק כרת לכך סבירא לן דלא בעינן שישגוג רק בכרת כמו שכתבו התוס' שם בשבת דס"ט ע"א אבל תשלומי חומש דתרומה ס"ל לאביי דלא דמי כלל לקרבן חטאת ולא מקשינן אותה לחטאת דעכו"ם ולכך שפיר קאמר דגם ריו"ח מודה דבעינן שישגוג בלאו ומיתה שבה. והיינו דבאמת ס"ל לאביי דמצד סברא לא מיקרי שוגג. רק אם שגג בכל החיובים בין בכרת ומיתה ובין בלאו. ורק בחטאת חלב כיון דנפק"ל מהיקשא דעכו"ם ושם לא כתיב רק כרת הרי הוי כמו גילוי מילתא דהתורה לא מצריך רק שיהי' שוגג בכרת ואפי' מזיד בלאו ג"כ הוי שוגג לחיוב חטאת. וא"כ השתא בתשלומין דתרומה דלא נפקא לן מהיקשא דעכו"ם שפיר הדרין לסברא דעלמא דשוגג צריך שיהי' בכל דבר בין במיתה ובין בלאו וא"כ בודאי דלאביי לא יהי' בעינן כלל שב מידיעתו בתשלומי חומש כיון דלא נפק"ל מחטאת לענין שוגג במיתה ובלאו בודאי דלא נפק"ל ג"כ לענין שב מידיעתו דיהי' דמיא לחטאת ובודאי דלא בעינן בתשלומי חומש אליבא דאביי שב מידיעתו. אבל לרבא דחולק על אביי וס"ל דמיתה במקום כרת עומדת וחומש במקום קרבן עומד וא"כ ס"ל דנפק"ל חומש משאר חטאות דמקשינן לעכו"ם וחייב בחומש אם שגג במיתה אע"פ שהזיד בלאו בודאי דגם לענין שב מידיעתו ג"כ יהי' נפק"ל מחטאת דכמו דבחטאת בעינן שב מידיעתו מכח קרא דאשר לא תעשינה בשגגה ואשם כן גבי תשלומי חומש דתרומה בודאי דיסבור דבעינן שב מידיעתו וז"ב

ולפ"ז א"ש קושיותו דהרי הירושלמי פ"ו דתרומות הנ"ל סובר דמקשינן חומש דתרומה לשאר חטאות דלכך פריך התם ולא כן א"ר אבהו בשם ריו"ח הזיד בחלב ושגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן. אף ה"נ מזיד בתרומה ושוגג בחומש יתרו בו וילקה ויביא חומש. ומשני א"ר זעירא גזרת הכתוב הוא ואיש כי יאכל קדש בשגגה עד שתהא כל אכילתו בשגגה. הרי דס"ל דבאמת מצד הסברא [או אפשר דיש גזרת הכתוב להשוות חומש דתרומה לכל חטאת חלב] מקשינן חומש דתרומה לחטאת חלב ורק לענין זה דבעינן שגג בלאו גלי קרא דלא מקשינן חומש לחטאת חלב. ואינו חייב אלא א"כ שגג בלאו ולכך קאמר שפיר רבי יוסי הדא אמרה כיון דחזינן דצריך קרא ואיש כי יאכל קדש בשגגה למעט דלא נפק"ל חומש דתרומה מכל חטאת חלב לענין דאפי' הזיד בלאו ג"כ מביא חומש. א"כ מוכח מזה דלשאר דינים ילפינן חומש מחטאת חלב. ולכך שפיר אמרינן גם בחומש השב מידיעתו מביא חומש על שגגתו לא שב מידיעתו אינו מביא דשפיר נפק"ל חומש מחטאת חלב לענין שב מידיעתו ודו"ק

ולפ'"ז יש ליישב גם מה שהקשתי ע"ד המנ"ח משבועות דף כ"ו: דמבואר דאפי' בשבועת ביטוי ג"כ בעינן שב מידיעתו. אע"ג דלא דמי לשאר חטאת חלב דכאן ליכא כרת כלל. וגם הוי בעולה ויורד. ולהנ"ל א"ש דהא מגמ' שבת דס"ט מבואר דגם חטאת דשבועת ביטוי מקשינן לשאר חטאות. דקאמר התם דלמונבז דס"ל דשגגת קרבן שמי' שגגה. ונפק"ל מהיקשא דתורה אחת יהי' לכם וסמיך