בית המלך (בוים) נד

לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש לדעת הדרך הקדש מ"מ מחילות של תחת המזבח בודאי דנתקדשה בתורת מזבח דהא נסכים ירדו לתוכה ואין סברא שירדו אח"כ למקום חול ובפרט דיפסלו ביוצא ואע"ג דנעשו מצותן מ"מ הא ראב"צ סובר דעדיין הם בקדושתן וצריך לשורפן בקדושה. וע"כ צ"ל דגם השיתין היו קדושים בקדושת מזבח

ובזה מיושב מה שנשאלתי אהא דקאמר בזבחים דף נ"ח ע"א וכי תימא דעביד מחילות ושחיט בהו דהא מחילות לא נתקדשו ואמאי יהי' מותר לשחוט בתוכן הא הוי כשוחט בחוץ. וכבר דיברתי מזה למעלה בריש הלכה זו. אך להנ"ל א"ש דשפיר הי' ס"ל לגמ' כיון דהיו מקדשין להשיתין שיהי' קדוש בקדושת מזבח שפיר י"ל דהיו מקדשין כל קרקע המזבח עד אוירא דתהומא בקדושת מזבח. ואע"ג דמחילות תחת העזרה הוי חול. מ"מ תחת המזבח הוי קדש. ושפיר חל עליו קדושת מקום המזבח. ושפיר מותר לשחוט שם קדשים ולכך שפיר פריך דבלא"ה אסור לחתור מחילה תחת המזבח דנפסל כל המזבח אם נבנה ע"ג מחילות וא"ש

אך אכתי צ"ע אפי' נימא דמחילות הפתוחות לעזרה הוי כעזרה וקדוש לכ"ד מ"מ זה דוקא בהמחילות הפתוחות לעזרה בהיתר והי' בכתב מאת השי"ת. אבל כאן דעביד מחילה הא הוי המחילה שלא כדין דהא כתבנו לעיל דמחילות הקדושות בודאי דאסור לבנות מדעת עצמן מטעם הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. וא"כ גם הפתיחה לעזרה הוי שלא כדין ולמיסתרינהו קיימי וא"כ אמאי יהי' מהני הפתיחה שיהי' קדוש בקדושת עזרה. ואין לומר דאסור למיסתרינהו משום לאו דלא תעשון כן [וכן י"ל בלשכת בית הפרוה דלכך לא סתרו אותו משום לאו דלא תעשון כן ואכמ"ל] זה אינו דרק אם קדוש שייך הלאו דלא תעשון כן. אבל כאן נימא שפיר דלמיסתרינהו קיימי וממילא שפיר לא חל עליו הקדושה וצ"ע ועיין כה"ג במנחת חינוך מצוה שס"ב שכתב ליישב דברי מהרש"א מכות דף י"ב שסובר דגם ע"ג אילן הוי אויר קדוש. אע"ג דגגין ועליות לא נתקדשו. וכתב שם ליישב דה"ט משום דאין מקיימין אילנות בירושלים ולמיקצץ קיימי לא הוי מקום בפני עצמו ובטל לגבי האויר ע"ש ודו"ק

שוב נזכרתי הא דתניא בתוספתא פ"ב דמעשר שני בנוי' בחול ופתוחה לקדש אעפ"י שאין מקיימין כן תוכה קדש ע"ש הרי מבואר דבאמת מצד הדין אסור לבנות לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש וע"כ הטעם משום שלא הי' בכתב מאת השי"ת לבנות לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש ומה שלא צוה השי"ת אסור לבנות. ומה דקאמר אין מקיימין אותן משמע דאין הפירוש דצריך לסותרן. רק דהפירוש הוא דאסור לבנותן אבל לסותרן ג"כ אסור משום לאו דלא תעשון כן. ולכך ריבתה התורה מבחצר אהל מועד יאכלוה שאם יהיו לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש דיהי' מותר לאכול שם קדק"ד

[וזה כביר שמעתי מאדמו"ר הגה"צ המנוח ז"ל שהקשה אהא דלא מנו חכמים במשנה פ"ק דכלים י"א קדושות דהו"ל ליחשב גם לשכת הבנויות בחול ופתוחות לקדש דהוא קדוש יותר מעזרת נשים. דהא מותר לאכול שם קדק"ד ולא הוי קדוש כעזרה גדולה דהא אסור לשחוט שם קדשים ואין חייבין עלי' משום טומאה. ואמר ליישב עפ"י דברי התוספתא הנ"ל דבאמת אסור לבנות הלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש. וא"כ שפיר לא חשיב התנא רק הבניינים בביהמ"ק שצוה השי"ת לבנות ולא לשכות שלא צוה השי"ת. ואדרבה אסור לבנותם עכ"ד הקדושים. ויש לפלפל בזה ואכמ"ל] וא"כ מפורש מזה דלא כמו שכתבתי דמחילות הפתוחות לעזרה שלא כדין לא הוי דינם כעזרה. ורק דהוי דינם כעזרה לכל דיניהם וצ"ע בזה היטב ודו"ק

ובעיקר ספיקת הפמ"ג או"ח סי' קנ"ב הנ"ל אם סותר אבן מביהכנ"ס חייב משום לאו דלא תעשון כן מה"ת מצאתי בשו"ת חסד לאברהם להגאון מהר"א תאומים ז"ל מהדו"ת או"ח סימן י"ד שכתב דאפילו לשיטת הרמב"ן הובא בר"ן פ"ג דמגילה דס"ל דקדושת בהכנ"ס הוא מדאורייתא. מ"מ איסור נתיצה לא הוי מדאורייתא דע"כ קרא דכתיב לא תעשון כן לד' וכו' דמיני' דרשינן אזהרה למוחק את השם ולנותץ אבן מן ההיכל ומן המזבח לא אזהר רק על דבר שהוא מקדשו של מקום כמו מזבח והיכל. שהוא נעשה מדור לשכינה. משא"כ שאר דבר שבקדושה לא אסרה התורה וראי' דהא ס"ת ג"כ קדוש מה"ת ואפ"ה לא אסרה התורה מחיקה רק בשמות שאין נמחקין עכ"ד. אך יש לעיין דאי נימא דקרא דדרשינן והשימות את מקדשיכם לרבות בתי כנסיות לא הוי אסמכתא רק דרשא גמורה כמ"ש התו"כ והקרית ספר הנ"ל. שוב הוי דומיא דביהמ"ק וגם הוי מקדש מעט וא"כ יש לאסור גם נתיצה מה"ת וצ"ע. ובגוף מ"ש לעיל דמסברא נראה דבלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש אם שחטו שם קדשים דחייבין כרת על איסור שחוטי חוץ. כעת שמעתי משמי' דהגאון מהר"י ענגיל ז"ל שנסתפק בזה בספרו שו"ת בן פורת והאריך בזה ואין לי הס' בן פורת לעיין שם. וזכורני שהארכתי בזה במקומות אחרים ואכמ"ל

ובאמת נראה פשוט דלמ"ד בזבחים דף ק"ז ע"ב דהשוחט על גגו של היכל פטור והטעם פירש"י דנפקא לי' מדכתיב אל פתח אהל מועד לא הביאו משמע שלא הביאו אל פתח אה"מ יצא זה שהביאו לעזרה ע"ש דבודאי גם בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש דאין יכולין ליכנס שם רק ע"י העזרה. דיהי' פטור על שחוטי חוץ דהא צריך לבא מקודם בעזרה רק דמ"ד השוחט על גגו של היכל דחייב. ולא ס"ל דאל פתח אהל מועד אתי למעוטי גגו שפיר נראה מסברא דגם השוחט בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש דחייב משום שחוטי חוץ כדכתיבנא לעיל וז"פ. אולם רבינו פסק בפרק י"ח מהלכות מעשה קרבנות הלכה ט"ו דהשוחט על גגו של היכל