בית המלך (בוים) נג

העזרה וממילא אין לנו קרא ללמוד דבזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר ודו"ק ובחידושי להלכות ביהב"ח פרק א' הלכה ט' כתבתי עוד בזה ואכמ"ל

ובעיקר דברי התוס' יומא דף ל"א הנ"ל עיין בס' דרך הקדש דף ט"ז ע"ב שהקשה למה לא עשו לה מסיבה מבית הפרוה עצמה לעלות לגג בית הפרוה ע"ש ולפענ"ד נראה ליישב דהנה בתוס' יומא דף ל"ה ע"א ד"ה פרוה אמנושא כתבו שם בשם הערוך שהי' אמגושה א' ששמו פרוה שחפר מחילה תחת הקרקע בקדש עד שיראה עבודת כה"ג והרגישו הכהנים בחפירה ומצאוהו וקראו אותה הלשכה על שמו ע"ש ובודאי דמיירי שחפר אותה המחילה אחר שבנו הביהמ"ק. ולפ"ז קשה אמאי קיימו אותה הלשכה ולא סתמו אותה הא בעינן הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל ואסור להיות שום בנין כל שהוא בבית המקדש יותר ממה שצוה הקב"ה וא"כ הא אותה המחילה שחפר האמגושא לא הי' בכתב. וא"כ אמאי עשו הכהנים אח"כ מאותה מחילה לשכה הא אסור להוסיף על הבנין

ועכצ"ל דאותה הלשכת בית הפרוה באמת לא הי' עליו שום קדושה דהוי בכלל מחילות לא נתקדשו וגם לא הי' פתוח לקדש. ולכך שפיר מותר לבנות אותה הלשכה דרק בתים מקודשים בקדושת הבית שפיר אסור להוסיף משום הכל בכתב. אבל מחילות שהם חול ולא נתקדשו כלל שפיר ליכא איסור משום הכל בכתב והרי כל הר הבית הי' בנוי כיפין ע"ג כיפין וע"ג מחילות משום גזרת קבר התהום אע"ג דבודאי לא נצטוו בזה מן הכתב רק דחכמים עשו תקנה זו מדעתם. וע"כ היינו משום דהמחילות לא נתקדשו והוי חול גמור לכך ל"ש בזה לאסור משום הכל בכתב. וה"נ כיון דהלשכות הפרוה לא נתקדשה ל"ש לאסור משום הכל בכתב. וא"כ מיושב קושיות הדרך הקדש הנ"ל. דלכך לא עשו מסיבה מבית הפרוה אל הגג הפרוה דהא מקום הטבילה של כה"ג ביוהכ"פ הי' צריך להיות במקום קדוש. ואם יעשו המסיבה מהגג הפרוה אל הבית הפרוה שוב יהי' לו דין לשכות הבנויות בקדש ופתוחות לחול ויותר כיון דהלשכות הפרוה הוא בנוי' בקדש ורק הא דלא נתקדשה בקדושת עזרה הוא משום דפתוחה לחול. וא"כ אם יעשו המסיבה מהלשכת הפרוה אל הגג בית הפרוה והגג בית הפרוה הא הוי בנוי ג"כ בקדש דהא מיירי דשווה הגג לקרקע העזרה. וא"כ הוי הלשכת הפרוה פתוחה לחול ולקדש והא קיי"ל בתוספתא פ"ב דמע"ש לשכת הבנויות בקדש ופתוחה לחול ולקדש דתוכה קדש לכל דבר

[ואף דהדרך הקדש סובר דמחילות הבנויות תחת העזרה ופתוחות לחול ולקדש דתוכה חול לכל דבר דהא דדוד קדיש עד ארעא דתהומא לא קדיש רק עובי הקרקע ולא המחילות שיש בהקרקע. מ"מ כבר כתבנו לעיל דמדברי התוס' יומא ופסחים משמע שלא כדברי הדרך הקדש הנ"ל דבמחילות הבנויות תחת העזרה ופתוחות לקדש ולחול באמת הם תוכן קדש. ורק בפתוחות לחול לבד הוי תוכן חול כדין כל לשכות הבנויות בקדש ופתוחות לחול לבד דהוי תוכן חול. וגם דבלא"ה הא עיקר דברי הדרך הקדש הנ"ל דסובר דהמחילות לא הוי קדושים בתורת העזרה היינו דוקא אם הי' המחילה קודם שקדש דוד את ארעא דתהומא. אבל אם עשו המחילה אחר שקידש דוד את ארעא דתהומא בודאי דמודה הדרך הקדש דלא נפקע ממנו הקדושה כדמוכח מהך דזבחים דף כ"ד נעקרה הרצפה לא קמיבעא לי וכדכתיבנא לעיל. וא"כ הא הך מחילה דעביד האמגושה הי' אחר בנין ביהמ"ק ושוב הוי אוירו קודש. ואם הי' פתוח גם לקדש הוי כמו לשכות הבנויות בקדש ופתוחות לחול ולקדש דתוכן קדש ודו"ק היטב]. וא"כ שוב הדרא קושיותינו לדוכתי' דאמאי מותר לקיים את הלשכת הפרוה הא איכא איסור הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כיון דהוי לשכה של קדש. ולכך שפיר לא היו יכולין לעשות המסיבה מלשכת הפרוה אל הגג בית הפרוה. ושפיר היו צריכין לעשות המסיבה אל לשכת המדיחין וא"ש קושיות הדרך הקדש ודו"ק

ודע דאמרינן במעילה דף י"א ע"ב אהא דתנן נסכים בתחלה מועלין בהם ירדו לשיתין אין מועלין בהן לימא מתני' דלא כר' אלעזר ב"ר צדוק דתניא ר"א ב"ר צדוק אומר לול קטן הי' בין כבש למזבח במערבו של כבש אחת לשבעים שנה פירחי כהונה יורדין בו ומביאין יין קרוש שהוא דומה לעיגולי דבילה ושורפין אותה בקדושה שנאמר בקדש הסך נסך וכו' ומשני אפי' תימא ר"א ב"ר צדוק דאי קלט ופירש"י אפי' תימא ראב"צ היא והא דקתני ירדו לשיתין אין מועלין בהן דאי קלט קתני שלא ירדו לקרקע השית אלא קודם שהגיעו לשית פשט ידו למטה וקלטה מן האויר דהתם אין מועלין בהן הא ירדו לשית מועלין בהן דקרקע השית מקדש להו עכ"ל. והנה בהשיתין איכא פלוגתא בסוכה דף מ"ט ע"א דר' יוחנן ס"ל דשיתין מששת ימי בראשית הוי ור' יוסי ס"ל שם דלא הי' מששת ימי בראשית רק דוד כרה להו ע"ש ובתוד"ה אל תיקרי אבל מ"מ כו"ע מודו דהשיתין היו בשעה שבנו הביהמ"ק. וא"כ הא הו"ל השיתין בגדר מחילות ורק משום דהשיתין הא היו פתוחות לעזרה למזבח שפיר נתקדשה. ולפ"ז יהי' מכאן ראי' שלא כדברי הדרך הקדש דסובר דהא דמחילות הפתוחות לעזרה נתקדשו לא הוי משום דיש לו דין בנוי בקדש ופתוח לקדש רק דיש לו דין בנוי בחול ופתוח לקדש וא"כ אמאי משני הגמ' דהא דנפקע הקדושה מן הנסכים ואין בהם מעילה הוא רק קודם שבאו לקרקע השיתין. אבל לאחר שבאו לקרקע השיתין קרקע השיתין מקדש להן והיינו משום דיש להם קדושת מזבח כיון דפתוח למזבח. ולדברי הדרך הקדש לא הוי קדוש רק כדין בנויות בחול ופתוחות לקדש ומכש"כ דלא הו"ל קדושת המזבח

אך לק"מ דאע"ג דהמחילות של העזרה לא נתקדשו ואפילו פתוחות לעזרה לא נתקדשו רק בתורת