בית המלך (בוים) נא

דהי' שוה לקרקע העזרה דלא צריך לפרש כן אלא כיון שהבר שורה הי' פתוח לעזרה ולא הי' פתוח לחוץ דהא חוץ להבר שורה הי' החומה גדולה הנקראת שורה ולכך שפיר הוי קדוש עכ"ד וזהו שלא כדעת הראשונים וגם לפי דבריו ע"כ צ"ל דהא דבר שורה הוי כלפנים הוא בגדר לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש ולא הוי קדוש רק לענין אכילת קדשים אבל לשאר דיני העזרה לא וממתני' דקתני החלונות ועובי החומה כלפנים משמע לכל דיני העזרה הוי כלפנים מטעם דהוי בנוי' בקדש וא"כ מבואר שלא כדעת הדרך הקדש

ועיין במנ"ח מצוה שס"ב מ"ש כה"ג ליישב קושיות הצל"ח שהקשה אהא דפריך מהחלונות ועובי החומה כלפנים דלמא משום דהוי פתוחות לעזרה. ותירץ המנ"ח משום דמדקתני כלפנים משמע לכל דיני העזרה ומטעם פתוחות לעזרה לא הוי רק כלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש ע"ש. ועיין בספר חנוכת הבית על בנין הבית סימן כ"ז משה"ק ג"כ ע"ד התוס' יומא הנ"ל דלא מוקי להו דגג בית הפרוה אע"ג דהוי עליי' מ"מ הוי קדש משום שהי' פתוח לעזרה ע"ש מ"ש בזה. ובודאי דהתוס' הי' להם הוכחה מלשון המתני' דקאמר דגג בית הפרוה בקדש היתה היינו שהיתה בקדש לכל דיני הקדש ואם היתה קדש מטעם פתוחה לקדש לא הוי דינה רק כלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש וזה לא הוי קדש כל כך ולכך הוכרחו לפרש דהיתה בנוי' ג"כ בקדש ופתוחות לקדש וצ"ע בכ"ז ואכמ"ל

ודע שצ"ע אצלי דברי מהרי"ט ח"ב סי' ד' שרצה להדמות חצר של בהכנ"ס ללשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש ומתחלה הביא בשם רבינו שמשון דלשכות הבנויות בחול ופל"ק הוי כקודש גם לענין הכנסה בטומאה ואח"כ הביא שבזבחים דנ"ו מסקינן דלא הוי כקדש רק לענין אכילת קדשים והא דתנן תוכה קדש הוא מדרבנן ואפ"ה כיון דאשכחן ביומא דף כ"ה שאמרו גבי לשכת הגזית ש"מ חציי' בקדש וחציי' בחול. וש"מ ב' פתחים היו לה א' פתוח לקדש וא' לחול דאי ס"ד פתח הי' לה לקדש זקן יושב במערבה והתנן בנויות בחול ופתוחות לקדש תוכן קדש וכתבו שם התוס' שכל לשכות הפתוחות לקדש אסור לישב בהם כדמשמע הכא ומעתה יש ללמוד מהכא שלא לנהוג קלות ראש בכל מקום הפתוח לקדש עכ"ד. ודבריו צ"ע דהא בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש ולחול תוכן חול לכל דיניהם וכן מפורש בתוספתא פ"ב דמעשר שני בנוי' בחול ופתוחה לקדש ולחול כולה חול ע"ש ובדרך הקדש דף ט"ו ע"ב מ"ש בזה. וא"כ הכא כיון שהחצר בהכנ"ס הוי בנוי' בחול ופתוחה גם לחוץ מאי מהני שפתוחה גם לבית הכנסת ומאי מדמי לה לשאר לשכות הבנויות בחול ופל"ק

וכ'"ת דהמהרי"ט מיירי בחצר שאינה פתוחה רק לבהכנ"ס לבד דשפיר הוי דומיא דלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש לבד. א"כ אמאי כתב אח"כ וז"ל ונראה דהכא בנ"ד הואיל ומקום זה לא הי' מכלל העזרה וגם עתה אין בו צורך לעזרה חול גמור הוא ולא חל עליו שום קדושה ולא דמי ללשכות שהן לצורך העזרה ואוכלים בהם קק"ד הלכך נוהגים בהם קדושת העזרה שהרי הוא כמי שהוסיפו על העזרות לענין קדושה זו. אבל מקום זה לכך נעשה מתחילה לצורך חול ותדע דמהני הך טעמא שהרי אמרו כל הפתחים שהיו שם נתקדשו חוץ משערי נקנור מפני שהמצורעים עומדים שם ופושטים ידיהם לבהונות כדאמר בפ' כיצד צולין אלמא אמאי שפתוח לעזרה היו מתנים שלא יתקדש הואיל ויש בו צורך חול עכ"ל. ומאי ראי' מייתי משערי נקנור שלא חל עליו הקדושה מצד שהוא פתוח לקדש לעזרה. הא שאני התם דפתוח לקדש ולחול. וכיון שלא קדשו הקרקע שעומד עליו השער נקנור שפיר לא מצי לחול שום קדושה על השער מצד פתוח לקדש אבל בחצר בהכנ"ס שהוא פתוח רק לקדש ולא לחול שפיר י"ל דתוכה קדש לענין תשמיש חול וצ"ע בזה

שו"ר בתשו' מחזה אברהם או"ח סי' כ"ט שהביא בשם תשו' בית שלמה להגאון מסקאלא ז"ל או"ח סי' כ"ח שכתב לפרש הטעם דס"ל למהרי"ט דחצר בהכנ"ס אינה קדושה משום דהוי פתוחה לקדש ולחול. ואין לי תשו' בית שלמה כעת לעיין שם מ"ש בזה. ולפענ"ד עיקר חסר מן הספר והמהרי"ט קאמר התם מן טעמים אחרים דאין בו קדושה ולא מחמת זה. ואדרבה משמע מדבריו דאפי' אם החצר לא יהי' פתוחה רק לבהכנ"ס ולא לחול ג"כ אין בו קדושה ומטעם דנעשה מתחלה לצורך חול אלא שראייתו משערי נקנור צ"ע כדכתיבנא בסמוך וצ"ע, ואכמ"ל. ומ"ש שם במחזה אברהם בדבר שנשאל אודות הפלאטץ שלפני הקלויז במזרח שהחלונות מן הקלויז פתוחין להפלאטץ. ורוצים אנשי הקלויז ליטע שם אילנות. וכתב שם להסתפק במ"ש בתשו' מהר"ם שיק או"ח סימן ע"ח ע"ט שאסור ליטע אילנות בחצר בהכנ"ס מטעם לאו דלא תטע לך אשירה [דקיי"ל דאין נוטעין אילנות אצל המזבח ובכל עזרה מרמב"ם פ"ו מהלכות עכו"ם ה"ט ובפ"א מהל' ביהב"ח] דמנא לי' למהר"ם שיק לאסור גם בחצר בהכנ"ס הא הרמב"ם בסופ"ו מעכו"ם פוסק כראב"י דדוקא בעזרה אסור ולא בהר הבית וא"כ חצר בהכנ"ס לא עדיף מהר הבית ועזרת נשים דמותר ע"ש

ובאמת יש לומר דאע"ג דקיי"ל דדוקא בעזרה אסור ליטע אילנות ולא בהר הבית כמ"ש רבינו בפ"ו מעכו"ם הנ"ל מ"מ בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש כיון דהוי תוכה קדש לאכילות קדשים וגם לענין איסור ישיבה בהני לשכות כמבואר ביומא דף כ"ה הוי ג"כ קודש לענין איסור ליטע אילנות באותן לשכות. וא"כ יש לומר דהמהר"ם שיק מיירי ג"כ דהחצר בהכנ"ס הי' פתוח רק להבהכנ"ס ולא לחוץ. ולכך שפיר ס"ל כיון דהבהכנ"ם יש לו קדושת המקדש שפיר יש להחצר דין לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש דאיכא איסור נטיעה ואע"ג דבהגהות