בית המלך (בוים) נ

כעליות דהיכל ושפיר קדושים גם לענין תשמיש וא"ש דברי המרדכי

ועיין בירושלמי פ"ג דמגילה הלכה ג' ר' יוחנן מיקל לנשייא דשטחין בגדיהון על אוירא דבי מדרשא. וע"ש בשירי קרבן. ובהגהות ציון ירושלים הקשה שם אהא דאסר במתני' לשטוח על גגה פירות הא אפי' נימא דעליות בהכנ"ס יש להם דין היכל מ"מ הא קיי"ל דגגות דהיכל אינו קדוש והניח בצ"ע. ע"ש ואכמ"ל. ובגוף דברי הצל"ח הנ"ל דלמסקנא הא דעליות דהיכל קדושים הוא מטעם דהוי דינם כלשכות הבנויות בחול ופתוחות לעזרה דקיי"ל דהוי תוכן קדש לענין אכילת קדשים ה"נ הוי העליות קדושין כדין לשכות הבנויות בחול ופתיחות לקדש ע"ש הנה לפענ"ד נראה להביא ראי' מהא דקאמר עולא בזבחים דף ק"ז ע"ב השוחט בגגו של היכל חייב הואיל ואינו ראוי לשחיטת כל הזבח ולפ"ד הצל"ח דגם העליות דהיכל אינם קדושים רק כדין לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש. א"כ אמאי לא נקט עולא גם עליות של ההיכל דהא זה ברור דאם שוחט קדשים בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש דקיי"ל דאין תוכה קדוש לענין שחיטה דודאי חייב כרת משום שחוטי חוץ. וא"כ ה"נ בעליות של היכל דכל עיקר קדושתם הוא דהוי כהני לשכות. בודאי דחייב ג"כ משום שחוטי חוץ וא"כ אמאי נקט עולא דוקא גגו של היכל למה לא נקט גם עליות

אלא בודאי מבואר שלא כדברי הצל"ח דעליות דהיכל קדוש לא משום דין לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש רק דקדוש לכל דיני ההיכל וכמו שביארתי דעת המרדכי דשבת הנ"ל ושפיר מותר לשחוט שם קדשים. ושפיר הוצרך עולא למינקט דוקא גגו ועיין ברמב"ם פ"ה מהלכות מעשה קרבנות הלכה ד' אבל אם שחטן בגגו של היכל פסולין שאין הגגות ראויות לשחיטה כלל אלא בקרקע העזרה. ומ"ש בכס"מ מ"ש וז"ל בפ' כיצד צולין אמר רב גגין ועליות לא נתקדשו. ואע"ג דמתיב עלה מדתניא שעליות בית קהק"ד מקודשת ושני שאני היכל דכתיב ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם וכו' ומליותיו וכו' וכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל אלמא עליות היכל נתקדשו ומשמע דה"ה לגגו י"ל דשאני עליות שנזכרו בכתוב. אבל גג שלא הוזכר בכתוב גם הוא בכלל מה שאמר רב גגין לא נתקדשו. ומ"ש אלא בקרקע העזרה כתב כן למעט עליות. אח"כ מצאתי בפ"ב דזבחים דף ק"ז ע"ב אמר עולא השוחט על גגו של היכל חייב משום שחוטי חוץ הואיל ואין ראוי לשחיטת כל זבח וזה מבואר בדברי רבינו שאין גגו של היכל כשר לשחיטת שום זבח עכ"ל. והנה מ"ש הכס"מ דמה דנקט רבינו אלא בקרקע העזרה אתי לאפוקי עליות צ"ע דהא עליות דהיכל בודאי דכשר לשחיטה כדכתיבנא. ואולי מיירי בעליות דעזרה דאינו קדוש. ועכ"פ מבואר מזה שלא כדברי הצל"ח דבודאי העליות קדושים כהיכל לכל דינם ודו"ק ועיין בספרי בית המלך על הלכות בית הבחירה מ"ש ע"ד הצל"ח והמנח"ח בזה ואכ"מ להאריך

ובדבר שכתבתי למעלה על קושיות התוס' פסחים דף ס"ז ע"ב שהקשו אהא דאמרינן מחילות לא נתקדשו הא קיי"ל בזבחים דף כ"ד דכי קדיש דוד עד ארעא דתהומא קדיש. וכתבתי ליישב דדוד לא קדיש רק עובי קרקע העזרה בקדושת הרצפה עד ארעא דתהומא אבל אם ה' מחילה ביניהם בשעת בנין העזרה לא קדש כלל שיהי' עליו קדושת העזרה. ולכך קאמר הגמ' דאם נעקרה כל הרצפה גם הקרקע קדוש בקדושת עזרה כיון דנעשה לאחר בנין עזרה. וכעת ראיתי בספר דרך הקדש למהר"ח אלפנדרי ז"ל על מתני' דעשר קדושות דף י"ז ע"א שכתב ג"כ דיש לומר דמה דאמרינן דקדיש דוד עד ארעא דתהומא היינו שאם היו מורידין קרקע העזרה עד למטה לעשותה עזרה היא מקודשת בקדושת עזרה כי ההיא דנעקרה האבן ועמד במקומה שהיא מקודשת כאילו היתה שם אבן אבל כל שיש קרקע למעלה ברצפת אבנים שהוא העזרה עצמה אז תחתיו הוא חול גמור אם לא שפתוח לקדש לבד דלא קדיש דוד כי אם ארעא דתהומא לעשותה עזרה עכ"ד וכוונתו הוא כמו שכתבתי אולם לא הביא שם דברי התוס' פסחים דף ס"ז הנ"ל וע"ש שכתב דעבד עובדא בדנפשי' ונכנס באותן יסודות שבנה דוד שהם בקרקע הר הבית דרך גלגול מחילות. ואף דאותן מחילות הם פתוחין גם לקרקע העזרה. מ"מ כיון שהמחילות הם פתוחין לחול תוכן חול דרק בלשכות הבנויות בקדש ובחול ופתוחות לקדש ולחול. קיי"ל דהבנוי' בקדש תוכה קדש והבנוי' בחול תוכה חול. אבל המחילות אפילו אם בנוין תחת קרקע העזרה מ"מ אם הם פתוחין לקדש ולחול שפיר הוי תוכן חול דהמחילות מצד עצמן לא נתקדשו והוי כמו לשכות הבנויות בחול ופתוחין לקדש ולחול דתוכן חול לכל דבריהם עכ"ד. אולם מדברי התוס' פסחים הנ"ל ותוס' יומא דף ל"א ע"א שהבאתי למעלה משמע דמחילות שתחת עזרה ופתוחות לעזרה אינן קדושים מחמת שהם פתוחות לעזרה רק מצד שהם עצמם בנויים במקום קדוש דכי קדיש דוד עד ארעא דתהומא קדוש. רק אם פתוחות לחול החול מבטל קדושתן כדין לשכות הבנויות בקדש ופתוחות לחול ולפ"ד התוס' נמצא דמחילות שתחת העזרה ופתוחות לקדש ולחול דתוכן קדש כדין לשכות הבנויות בקדש ופתוחות לקדש ולחול וצ"ע

אך על עיקר פירוש התוס' יומא, שמפרשים דגג בית הפרוה הי' שוה קרקעה לקרקע העזרה ע"ש בדרך הקדש מה שתמה על דבריהם דדוחק הוא ומפרש שלא כדברי התוס' דבאמת לא הי' שוה לקרקע העזרה אלא שגגה של לשכות המדיחין היתה גבוהה יותר מלשכות בית הפרוה ומקום טבילה שע"ג בית הפרוה הי' פתוח לתוך לשכת המדיחין והו"ל הכל כאחת ולא דמי לעלי' אלא שנראה הכל כלשכה אחת ע"ש. ובזה מפרש הא דמוקי בגמ' בבר שורה דפירש"י