בית המלך (בוים) מט

הבית והוי דינו כעזרה והיכל מה"ת ובאמת כבר נסתפק בזה המרדכי בפ"ק דשבת אם יש לבהכנ"ס קדושת היכל או קדושת עזרה לענין גגין ועליות ע"ש אולם י"ל דהתם רק מדרבנן

ועיין בקרית ספר להמבי"ט ז"ל בפרק א' מהלכות ביהב"ח בסוף הפרק שכתב וז"ל אבנים וקורות שחצבתן מתחלה לבית הכנסת אין בונין אותם בהר הבית ואי קדושת בהכנ"ס לא הוי דאורייתא משום דבהכנ"ס הוי לתפלה בקבע מיחזי קדושתי' חמירא מקדושת הר הבית אלא שנראה דרשא גמורה הא דרשינן והשימותי את מקדשיכם לרבות בתי כנסיות ובתי מדרשות עכ"ל סובר ג"כ דקדושת בהכנ"ס הוא מה"ת. ומפרש דמ"ש רבינו אבנים שחצבן לבהכנ"ס אין בונין אותן בהר הבית לא הוי מטעם דכלים הנעשין מתחילתן להדיוט אין עושין אותן אח"כ לגבוה כמו שמפרש שם כן הכסף משנה ע"ש שכתב דרבינו יליף דין זה מתוספתא פ"ב דמגילה אבנים שחצבן מתחלתן להדיוט אין בונין אותן בהר הבית. ומפרש רבינו דלהדיוט היינו בהכנ"ס. ולגבי הר הבית הדיוט קרי לי' ע"ש. אולם הקרית ספר מפרש להיפך דאדרבה קדושת בהכנ"ס חמור יותר מקדושת הר הבית ולכך אסור ליטול להר הבית מאבנים וקורות שחצבן לבהכנ"ס משום דמעלין בקדש ולא מורידין. וכיון שהאבנים הללו היו מוזמנים לקדושת בהכנ"ס החמורה אסור ליטלן להר הבית דהוי הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה וא"כ שפיר י"ל דלבהכנ"ס איכא איסור נתיצה מן התורה ואכמ"ל

ועשו"ת חת"ס יו"ד סי' רס"ד משה"ק ע"ד רש"י מגילה דף כ"ט ע"א ד"ה דשף ויתיב שכ' ובנאוהו יכני' וסייעתו מאבנים ועפר שהביאו עמהן בגלותן והקשה מי התיר להוריד מקדושת בהמ"ק לבהכנ"ס ע"ש. ולפ"ד הקרית ספר הנ"ל י"ל דנטלו מעפר הר הבית דקדושת בהכנ"ס חמור מקדושת הר הבית ושפיר לא הוי הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה ועדיין צ"ע בזה ואכמ"ל. וע"ש בחת"ס שדעתו דלאו דוקא אבני מזבח איכא איסור דלא תעשון כן אלא כל דבר המקודש ג"כ אסור. ואפי' חומת ירושלים ומגדלותי' דנבנו משירי לשכה דהפורץ מהם דבר ג"כ עובר משום לא תעשון כן מה"ת. ולפ"ז הקשה על מהר"י אכסנדרני דסובר דאפי' לצורך תיקון אסור מהא דכתיב בנחמי' ב' שהי' שובר בשערי ירושלים הנשארים מבית ראשון ע"מ לבנות חדשים ואמאי הותר לנתוץ וע"כ משום דהוי נתיצה ע"מ לתקן וא"כ מבואר מזה שלא כדברי מהרי"א הנ"ל ע"ש ולהנ"ל יש לומר דהר"י אכסנדרני ס"ל דאיסור לנתוץ מביהכנ"ס ומהר הבית ומשערי ירושלים הוא רק מדרבנן ובימי נחמי' עדיין לא גזר או די"ל דלצורך תיקון לא גזרו אבל באיסור מחיקת שם ונתיצת אבני מזבח דהוא דאורייתא י"ל דאסור אפי' לצורך תיקון ודו"ק

ובעיקר דברי המרדכי פ"ק דשבת הנ"ל שמסתפק אם מותר להשתמש ע"ג עליות של בהכנ"ס דאע"ג דקיי"ל דגגין ועליות דעזרה לא נתקדשו מ"מ שמא בהכנ"ס דינו כהיכל דאמרי' בפסחים דאפילו עליות נתקדשו ע"ש. הנה במהרי"ט ח"ב יו"ד סי' ד' הקשה עליו דאיך מדמה עליות בהכנ"ס לעליות דהיכל הא יש לומר דשאני היכל דאוירו קדוש עד מאה אמה ולכך גם העליות קדושים. אבל בבהכנ"ס לא שייך זה ע"ש. ולפענ"ד נראה דהנה בצל"ח פסחים דף פ"ו הקשה על רבינו הרמב"ם ז"ל שהשמיט הדין דעליות דהיכל נתקדשו שסתם בפ"ו מהלכות בית הבחירה הלכה ז' דין דגגין ועליות לא נתקדשו ולא כתב דרק בעזרה לא נתקדשו אבל בהיכל נתקדשו וע"ש במשל"מ. וכתב הצל"ח לחדש דבאמת לפי המסקנא דגמ' דמחלק בין פתוחות לקודש לפתוחות לחול לא צריכין לחילוק דר' יוסף דמחלק בין עליות דהיכל לעליות דעזרה ויש לומר שפיר דאפי' עליות דהיכל רק אם פתוחות להיכל אז יש להם דין קדש אבל אם אינם פתוחות להיכל אין להם דין היכל עכ"ד ובמנחת חינוך מצוה שס"ב השיג עליו מהא דקאמר התם בפסחים אבא שאול אומר עליית בית קדשי הקדשים חמורה מבית קדק"ד שבית קהק"ד כה"ג נכנס לו פעם אחת בשנה ועליית בית קהק"ד אין נכנס לו אלא פעם אחת בשבוע ע"ש ולדברי הצל"ח הא עליות והיכל דקהק"ד אינן קדושים רק לענין אכילת קדשים כדין לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש. אבל לשאר קדושות כגון לענין טומאה ושאר דברים לא קדוש וא"כ אמאי קאמר דעליות אמורין מבית קהק"ד עכ"ד

אמנם במ"ש הצל"ח דלמסקנא הא דעליות דהיכל קדושים הוא מחמת שהם פתוחין להיכל דלולין היו פתוחות מהעליי' להיכל. נראה דזה הוא שיטת המרדכי דשבת הנ"ל דאע"ג דעליות דעזרה אפי' אם הם פתוחות לעזרה אינם קדושים כעזרה לענין הכנסה בטומאה ולענין שחיטת קדשים. מ"מ בעליות דהיכל גלי קרא דכיון שהם פתוחות להיכל שפיר קדושים כהיכל. ולא כמ"ש מהרי"ט הנ"ל דהטעם דעליות קדושים הוא משום דגזרה תורה דאוירו קדוש עד מאה אמה. ולכך גם העליות קדושים. רק משום דהעליות פתוחים להיכל לכך גזרה תורה שיהי' קדושים ככל דיני היכל, אבל אם יהיו עליות ע"ג היכל שלא יהיו פתוחות להיכל בודאי דאינם קדושים. דמה דכ' בקרא ויתן דוד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו ואת גנזיו ועליותיו וחדריו הפנימים וכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל. יש לומר למסקנא דיש חילוק בין פתוחות לקדש לאין פתוחות לקדש. ה"נ מיירי הך קרא דוקא בעליות הפתוחות להיכל. אבל בעליות שאין פתוחות להיכל שפיר אינם קדושים כהיכל וא"כ מיושב דברי המרדכי דמדמה עליות דבהכנ"ס לעליות דהיכל. דבודאי מיירי הכא בעליות הפתוחות לבהכנ"ס. וממילא שפיר דמיא לעליות היכל. ולכך שפיר מסתפק אם מדמינן להו לעליות דעזרה דהם פתוחות לעזרה דאינו קדוש לענין טומאה ולשאר דברים חוץ לאכילת קדשים. וא"כ יש לומר דגם לענין תשמיש אינן קדושים או דלמא דעליות דבהכנ"ס קדוש