בית המלך (בוים) מו

גיסטרא ג"כ קשה דהא כבר משני הגמרא על פירכא דונשחטי' מישחט משום דאתו לידי תקלה. וא"כ לפ"ד המהר"ם לובלין הנ"ל דבקדשים שמתו איכא איסור תורה שוב לא קשה מידי דהא גם כאן שייך החשש שמא יבא לידי תקלה וצ"ע

אח"כ ראיתי בשו"ת הרי"ם או"ח סימן ב' שכתב לפרש דשינויא דרבא דמשני מפני שנראה כמטיל מום בקדשים לא קאי אפירכא דונשוויי' גיסטרא דע"ז ג"כ מודה רבא דאיכא לאו דלא תעשון כן. ורק דרבא קאי לשנויי פירכא קמייתא דאמאי לא נושר פרסותי' מן ארכובה ולמטה וע"ז מתרץ משום שנראה כמטיל מום ע"ש וא"כ מיושב קושיותינו. דהא על פירכא דלישוויי' גיסטרא ג"כ מודה רבא דאסור משום לא תעשון כן וז"פ. אולם בחת"ס או"ח סי' ל"ב וסי' ל"ג שם מפרש דרבא קאי לשנויי על פירכא דונישויי' גיסטרא. ולא ס"ל הא דאביי משום לאו דלא תעשון כן משום דהוי צורך תיקון, והבאתי דבריו לעיל. ולפ"ז שפיר קשה קושיותינו הנ"ל ואכמ"ל. וע"ש בתשו' הרי"ם הנ"ל מ"ש ליישב דברי מהר"ם פדווה שכ' דלאו דנתיצה ליכא רק מן המחובר. וכבר הקשו מהא דמכות דף כ"ב דהשורף עצי הקדש לוקה משום ל"ת כן אע"ג דהוא רק תלוש. וכתב ליישב משום דבקרא כתיב ונתצתם את מזבחותם ואשיריהם תשרפון באש ואבדתם את שמם ל"ת כן לה' וכו' ונתיצה לא הוי איבוד גמור דהא עכ"פ עדיין בעולם. אבל איבוד היינו שלא יהי' כלל בעולם ולכך נתיצה דהיינו שהוא בעולם אלא שאינו מחובר שפיר ליכא איסור רק הנותץ מן המחובר דנתיצה ל"ש רק מן המחובר כמבואר ברש"י שבת דף קכ"ד ע"א אבל שריפה דהוא איבוד מן העולם זה לא צריך ללמוד מנתיצה. רק דנפק"ל מן ואשיריהם תשרפון באש ל"ת כן דזה אסור שפיר אפילו מן התלוש אע"ג דלא הוי מחובר עכ"ד ודו"ק

ודע דעל הא דמשני אביי משום לאו דלא תעשון כן. הערני ח"א דיהי' מבואר מזה שלא כדברי המנחת חינוך מצוה תל"ז שכתב שם לחדש דלאו דלא תעשון כן הוא רק בקדשי קדשים ולא בקדשים קלים כיון דלית בהו מעילה מטעם דלא הוי קדשי ה' לית בהו ג"כ לאו דלא תעשון כן ע"ש. ומגמ' דילן דקאמר סתם אין מקדישין משמע בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים וע"ז קאמר הברייתא דאם הקדיש נועל דלת בפני' והיא מתה מאילי'. וא"כ בקדשים קלים אמאי יהי' צריך לנעול דלת בפני' הא איסור דלא תעשון כן ליכא בקדק"ל וא"כ שפיר מצי לישוי' גיסטרא. והשבתי דלק"מ דאפילו אי נימא דליכא לאו דלא תעשון כן מ"מ עשה דומקדשי תיראו בודאי דאיכא אפילו בקדק"ל. וכה"ג כתבתי לעיל לענין גרם מחיקה דאיכא איסור עשה וא"כ שפיר איכא איסור לישוי' גיסטרא לקק"ל מה"ת ושפיר צריך לנעול דלת ודו"ק. וגם י"ל כיון דעשו תקנה בקדק"ד דנועל דלת בפני' ואסרו לישוי' גיסטרא משום לאו דלא תעשון כן שפיר לא רצו לחלק בין קדק"ד לקדק"ל. אך עיקר דברי המנ"ח הנ"ל חדשים המה. ומה שהביא ראי' לזה ממה שהקשו תוס' במכות דכ"ב על הא דשורף עצי הקדש דלוקה משום לא תעשון כן. דלילקו נמי משום לאו דמעילה והקשה דלמא מיירי בעצי שלמים דליכא מעילה. ומ"מ בלאו דלא תעשון כן עוברים אפי' בקדק"ל. ומזה הוכיח דעל דבר שאין בו מעילה אין עובר על לאו דלא תעשון כן והטעם משום דכתיב לה' וכו' ובמעילה נפק"ל ג"כ מלה' דשלמים לא מיקרי קדשי ה' לענין מעילה עכ"ד ולא הבנתי ראייתו דשפיר הקשו התוס' דליחשוב ג"כ השורף בעצי קדשי קדשים דאיכא מעילה כיון דהתנא נחית התם למניינא. שפיר מצי למיחשב גם הך לאו דמעילה. וא"כ ראייתו אינה ראי' ופשוט. וביותר דהא אפילו אם נוקמי' בעצי שלמים ג"כ קשה דמלבד החיוב דלא תעשון כן איכא לאו דבל יחל דהא מבואר בשטמ"ק מנחות דף ד' דעל אכילות שלמים עובר בבל יחל וא"כ שפיר מצי למיחשב לאו דבל יחל ודו"ק

ועיין בשו"ת חת"ס יו"ד סי' רס"ה שהקשה אהא דקאמר הגמ' בפסחים דף פ"א דשורפין את הנותר בעצי מערכה הא איכא לאו דלא תעשון כן. ותי' משום דאתו עשה דשריפת קדשים ודחי ללאו דל"ת כן ע"ש ולא הבנתי דבריו דאטו המצוה לשרוף דוקא בעצי הקדש הא גם בעצי חולין יכול לשרוף וא"כ הו"ל אפשר לקיים שניהם. ולשיטת הב"י או"ח סי' י"א דהיכא דאפשר בעולם לקיים שניהם אף דעכשיו אי אפשר לקיים שניהם מ"מ מיקרי שפיר אפשר לקיים שניהם ע"ש וא"כ הכא אפילו אם לא יהי' לו עצי חולין ג"כ לא שייך לומר עשה דוחה ל"ת. וגם דהכא לא הוי בעידנא דמיעקר לאו דלא תעשון כן מיקיים עשה דשריפת קדשים דהא הלאו מתחיל משעה שמתחילין העצים לשרוף. ואז אינו מקיים העשה דשריפת קדשים רק משעה שנשרפו. ובודאי דאינו מקיים רק משמשלה בו אור ברובו. [ועיין פסחים דף ע"ה ע"ב ישרף אעפ"י שהצית האור ברובו. ועיין במנחות דף כ"ו בהקטרת אימורים אי בעינן משמשלה אור ברובו. ועיין בירושלמי פ"ב דשבת ה"א זאת אומרת שאסור להצית את האור במדורת הקדשים והיא דליקה והולכת בשבת. ופריך והא תנינן מאחיזין את האור במדורת בית המוקד ובגבולין כדי שיצת אור ברובן. ומשני א"ר יוסי בשבת כתיב לא תעשה כל מלאכה נעשית היא מאלי'. ברם הכא התורה אמרה אין שורפין קדשים ביו"ט ואצ"ל בשבת ע"ש ובגליון הש"ס שם] וא"כ לא הוי בעידנא ודו"ק ובלא"ה כבר הבאתי דברי המשנ"ח דבלאו דלא תעשון כן איכא ג"כ איסור עשה דומקרשי תיראו. וא"כ הו"ל עשה ול"ת ואין עשה דוחה ל"ת ועשה. ואולי י"ל דכאן ליכא עשה דומקדשי תיראו כיון דהוא צורך תיקון שריפת קדשים ואף דמשכחת לקיים השריפה בעצים אחרים וצ"ע

והנה בתוס' פסחים דף פ"א ע"ב הקשו שם אהא דשורפין בעצי מערכה דהא הוי לי' מועל בהקדש. וכתב ע"ז בחי' הרש"ש דהו"ל מצוה ולאו