בית המלך (בוים) מג

בבשר לא הוי מטעם דסופו לצאת רק מטעם אחר. דאס"ד דהוי מטעם דסופו לצאת א"כ אמאי יסבור דגם באימורין כשר. הא באימורין לא שייך זה דסופו לצאת. וע"כ דהוא מטעם אחר, וצריך להבין דמאיזה טעם יסבור ר' יוחנן דבשר קק"ל שיצא לפני זריקה דיהי' כשר

ומצאתי בקרן אורה למס' מעילה דף ו' שכתב דרש"י סובר דאי נימא דבאימורין אם יצאו קודם זריקה בקדק"ל ג"כ כשר. ע"כ הטעם דר' יוחנן ס"ל, דקודם זריקה לא מהני פסול יוצא כלל בקדשים קלים דרק אחר הזריקה דמתיר הבשר לאכילה ומקדש האימורין לענין מעילה ושיהיו ראויין להקטרה אז שפיר חל על האימורין פסול יוצא אם יוצא חוץ לעזרה. אבל קודם זריקה דאין דין האימורין כקדשי קדשים לענין מעילה וגם לענין הקטרה. שפיר אינן קדושים גם לענין פסול יוצא. ובזה כתב ליישב דברי רבינו בפרק י"ט מהלכות פסולי מוקדשין הלכה ג' שכתב פרים ושעירים הנשרפין יש בהן ספק אם הלינה והיציאה קודם שיגיע זמנן לצאת פוסלת בשרם כאימוריהם. או אינה פוסלת בשרן. לפיכך פוסלין אותן להחמיר וישרפו בעזרה עכ"ל והקשה הכס"מ בשם הר"י קורקוס אמאי כתב רבינו ספק זה. שהרי בגמ' זבחים דף ק"ה ע"ב לא נסתפקו ספק זה רק לדעת ריש לקיש שסובר דבשר קק"ל שיצא קודם זריקה כשר משום דאמרינן עדיין לא הגיע זמנן לצאת אבל לר' יוחנן דסובר דבשר כיון שסופו לצאת כשר א"כ ל"ש כאן לספוקי מידי דכש"כ כאן בפרים ושעירין דסופן לצאת חובה בודאי נימא דכשר מטעם דסופו לצאת וכיון דרבינו פסק בפ"א מפסוהמ"ק כריו"ח א"כ אמאי כתב כאן דהוי ספק ע"ש ועי' בלח"מ פ"ז ממעשה קרבנות מ"ש בזה. אולם לפי הנ"ל מיושב דרבינו הא ס"ל בפ"א מפסולי המוקדשין הלכה ל"ג דגם אימורי קדק"ל שיצאו לפני זריקה דג"כ כשרין א"כ הא ע"כ ס"ל דהטעם דבשר קדק"ל שיצא לפני זריקה לאו מטעם דסופו לצאת הוא כשר רק משום דקודם זריקה לא הוי הקדק"ל קדושים כלל לענין פסול יוצא. ולכך גם אימורין דקדק"ל כשרין. וזה רק בקדק"ל. אבל בפרים ושעירים הנשרפין שפיר יש לומר דלא אמרינן הך סברא דסופו לצאת. ולכך העתיק רבינו כאן דספק הוא משום דיש לומר דבפרים ושעירים הנשרפין כיון דסופן לצאת חובה שפיר אמרי' הך סברא דסופן לצאת עכ"ד הקרן אורה והוא דבר נפלא

ולפ"ז לענין בשר קדשי קדשים אם יצאו חוץ לעזרה אל לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש קודם זריקה. שפיר לדעת רבינו לא יהי' כשר מטעם הואיל וסופו לצאת דהא רבינו לא ס"ל כלל הך סברא דסופו לצאת, ובקדשי קדשים לא שייך לומר דקודם זריקה אינו קדוש כל כך, דהא גם קודם זריקה מועלין בבשר ובאימוריהן, והוי קדושים לכל מילי, ולכך שפיר יהי' פסול, ואפשר לומר דיהי' רק ספק אי אמרינן הואיל וסופו לצאת ויהי' פסול מטעם ספק, אך מדנקט רבינו רק ספק בפרים ושעירים הנשרפין דסופן לצאת חובה משמע דהיכא דאין סופן לצאת חובה ליכא שום ספק כלל, דלא יהי' שייך הסברא דהואיל וסופו לצאת כנ"ל ועדיין צ"ע היטב בזה, וממה שכתב רבינו בפרק א' מפסולי המוקדשין הלכה ל"ב בשר קדק"ל שיצא חוץ לעזרה קודם זריקת דמים אע"פ שנזרק הדם והבשר בחוץ, הזבח כשר מפני שסוף הבשר לצאת עכ"ל לא תקשי על דברי הקרן אורה הנ"ל דהא מדברי רבינו משמע דהא דבשר קק"ל כשר הוא מפני שסופו לצאת, דיש לומר דמ"ש רבינו מפני שסופו לצאת אינו ליתן טעם על מה שכשר אם יצא קודם זריקה רק ליתן טעם על מה שכשר הבשר, אפילו אם הבשר בחוץ בשעת זריקת הדם דהוא מטעם דבלא"ה סופו לצאת חוץ לירושלים דהא קדק"ל נאכלין בכל העיר, אבל מה שכשר אם יצא הבשר קודם זריקה שפיר הוא בלאו הכי מטעם דאין פסול יוצא בקדשים קלים קודם זריקה ודו"ק

והנה ראיתי בס' זרע אברהם להה"ג מהר"א לופטביר ז"ל בדיני אויר עזרה סימן ז' שהעיר ע"ד התוס' שבועות דף י"ז ע"א ד"ה תלה עצמו דמביאים בשם אית דגרסי דמיבעיא אי אויר עזרה כעזרה דמי אי לא והקשו שם בתוס' דאי לאו כעזרה דמי א"כ כשמוליך דם ואימורים למזבח יפסל ביוצא ע"ש. והקשה הרב הנ"ל דהא קיי"ל בזבחים דלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש אוכלין שם קדק"ל ואין חייבין עליהן משום טומאה, א"כ נהי דאויר עזרה לאו כעזרה דמי. מ"מ הא פתוח לקדש להרצפה. ופשיטא דאינו נפסל ביוצא עכ"ד, וכמדומה לי ששמעתי גם ממו"ר זצ"ל קושיא זו. אולם לפי דברינו הנ"ל מיושב קושיותם דהא השתא דקיי"ל דגם באימורין שיצאו קודם זריקת דמים כשר ע"כ לא ס"ל הך סברא דסופו לצאת. ורק מטעם דבקק"ל ליכא פסול יציאה קודם זריקה, וא"כ שפיר אם יוצא בשר קדשי קדשים קודם זריקה ללשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש שפיר יהי' פסול, ושפיר הקשו התוס' שבועות הנ"ל. ובלא"ה לא הבנתי קושיותם דהא בדם קדשי קדשים ואיברי עולה לא שייך כלל הסברא דסופה לצאת להלשכות דהא נקרבין ע"ג המזבח וא"כ אפי' לר' יוחנן דס"ל דאמרינן הואיל וסופו לצאת. מ"מ בדם ואיברי עולה לא שייך זה, וא"כ שפיר הקשו התוס' ודו"ק

ובעיקר דברי הקרן אורה מעילה הנ"ל מ"ש בשיטת רבינו דס"ל דקדק"ל שיצאו חוץ לעזרה לאו משום סופו לצאת הוא כשר רק משום דקודם זריקה ליכא כלל פסול יוצא. הנה ברמב"ם פרק א' מהל' פסוהמ"ק הלכה ט"ו כתב שם שחטה והיא כולה בפנים ואח"כ הוציאה רגלה בחוץ וכו' ובקדק"ל א"צ לחתוך אלא מחזיר רגלה לפנים ומקבל שבשר קדשים קלים שיצא קודם זריקה כשר עכ"ל וע"ש בהשגות הראב"ד שכתב אמר אברהם אפילו אחר זריקה אע"פ שיצא חוץ לעזרה שהרי נאכל בכל