עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › בית המלך (בוים)

בית המלך (בוים) מב

Beit Hamelekh (Baum) 42 · בית המלך (בוים) · free full Hebrew text

Open in the reader →

בקדושת הרצפה אבל אם יש מחילה תחת הקרקע לא קדיש דוד שיהי' קדוש בקדושת עזרה וא"כ שפיר קאמר מחילות לא נתקדשו וצ"ע. אך אפילו אי נימא לחלק כדברינו דדוד לא קדיש מחילות שהיו בהקרקע. מ"מ זה ודאי. דרק מחילות שהיו בשעת שקדש דוד הרצפה שפיר לא נתקדשו. אבל אם נעשה מחילות אח"כ. דלא נפקע הקדושה מאויר של הקרקע דהקדושה שבקרקע לא פקעה בכדי, ויש בהמחילות קדושת עזרה וז"ב. ותדע דהא הגמ' בזבחים שם קאמר דאי נימא דדוד קדיש עד ארעא דתהומא. אפי' נעקרה הרצפה ועבד במקומה כשר והיינו משום דכיון דקדיש הארעא אפי' יהי' נעשה המחילות אח"כ באותו קרקע. ג"כ יהי' קדוש. ולפ"ז א"ש ג"כ קושיא הנ"ל דיש לומר דהכא מיירי דעביד המחילות לבתר דקדיש דוד הרצפה וממילא שפיר יש עליהן קדושת העזרה ושפיר יכולין לשחוט שם קדשים. אך לפ"ז יהי' ראי' מכאן דלא כהט"ז הנ"ל דסובר דהיכא דאין הבנין ממלא מקום הנתיצה אסור, וצ"ל ג"כ דמיירי דעשה באיסור. ועיין בפי' הראב"ד לתמיד בפ"א שכתב בשם תוס' צרפת דהא דגגין ועליות לא נתקדשו הוא רק גגין שהיו בשעת קידוש העזרה אבל גגין שעשו אחר שנתקדשו העזרה שפיר הוי קדוש ע"ש והוא כדברינו ודו"ק

ובעיקר מה שכתבתי דמחילות הפתוחות לעזרה דינן כעזרה לגמרי ולא כלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש עיין בתוס' יומא דף ל"א ע"א ד"ה וכולן שכתבו שם ואע"ג דפרישנא דלשכות המדיחין מחילה הוי וא"ר יוחנן בפ' כיצד צולין מחילות לא נתקדשו הא אוקימנא התם להא דר' יוחנן דפתוחות להר הבית אבל בפתוחות לעזרה נתקדשו עכ"ד ומבואר ג"כ כדברינו דמחילות תחת העזרה קדושים כעזרה לכל דינים ודו"ק. וע"ש בתוס' במ"ש וצ"ל דלשכת המדיחין תוכה קדש דאי לא תימא הכי הו"ל גג בית הפרוה כמו לשכות הבנויות בקדש ופתוחות לחול דאמר לעיל דתוכן חול אלא ע"כ לשכת המדיחין שגג בית הפרוה פתוח לה תוכה קדש עכ"ל. וראיתי לאדמו"ר עט"ר הגאון הצדיק זצ"ל בגליון הש"ס שלו שכ' וז"ל יש להעיר אמאי לא הביאו ראי' ממשנה מפורשת בתמיד פרק ד' משנה א' שהיו מדיחין הכרס של התמיד בלשכת המדיחין וא"כ ע"כ שהי' קודש דלא אפסל ביוצא וע' זבחים צ' וצ"ע עכ"ל. והנלפע"ד ליישב קושיותו עפ"מ שראיתי להגאון מדווינסק שליט"א בספר צפנת פענח פרק ד' מהלכות מתנות עניים שכתב לחדש דבלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש דקיי"ל בזבחים דף נ"ו דאוכלין שם קדשי קדשים משום דכתיב בחצר אהל מועד יאכלוה התורה רבתה חצרות הרבה. דיהי' מותר להוציא שם גם קדשי קדשים קודם זריקה דלא שייך בהו פסול יוצא דכמו דקיי"ל בזבחים דף פ"ט ע"ב בבשר קדשים קלים שיצא לירושלים קודם זריקה דליכא בהו פסול יוצא כר' יוחנן משום דאמרינן הואיל וסופו לצאת וכ"פ רבינו בפ"א מהל' פסוהמ"ק. ה"נ לא יהי' פסול יוצא אם יצא בשר קדשי קדשים קודם זריקה ללשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש מטעם דאמרינן ג"כ הואיל וסופו לצאת עכ"ד. ולפ"ז מיושב קושיות מו"ר זצ"ל הנ"ל דמהך מתניתין דפ"ד דתמיד לא יהי' ראי' דלשכת המדיחין הוי בנויה בקדש. דשפיר יש לומר דבנוי' בחול ופתוחות לקדש. ולכך מותר להוציא הכרס אל לשכת המדיחין להדיח אותה משום דאמרינן הואיל וסופו לצאת. ואע"ג דהכא מיירי בעולת תמיד דהוא קריבה ע"ג המזבח. וא"כ לעולם לא יהי' סופה לצאת ללשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש לאכלה שם. מ"מ נראה למאי דאמרינן בזבחים שם דמאי דפליגי ריו"ח וריש לקיש בבשר קדק"ל שיצא לפני זריקת דמים אי כשר. מטעם דאמרינן הואיל וסופו לצאת פליגי גם באימורים של קדק"ל דלריו"ח דמכשר בבשר מכשיר גם באימורין שיצאו חוץ לעזרה קודם זריקה. ולר"ל דפסול בבשר פסול גם כן באימורין שיצאו קודם זריקה ע"ש

הרי מבואר דלריו"ח דס"ל דבשר קדשים קלים שיצא לפני זריקת דמים כשר. ס"ל דכל קדשים קלים דין אחד להם. ואפי' מה דלא שייך בהו הך סברא דהואיל וסופו לצאת. מ"מ הוי בכלל קדשים קלים דכשר ביציאה לחוץ לעזרה. ה"נ יש לומר בקדשי קדשים דכל קדק"ד דין אחד להם. וכי היכא דבשר קדק"ד קודם זריקה בחטאת ואשם דכשר אם יצאה חוץ לעזרה אל לשכת הבנויות בחול ופתוחות לקדש. ה"נ בבשר עולה. ואימורי חטאת ג"כ כשר אם יצאו אל לשכת הבנויות בחול ופתוחות לקדש כנלפע"ד וא"כ שפיר לא יהי' ראי' מהך מתניתין דפ"ד דתמיד דלשכת המדיחין היתה בנוי' בקדש דיש לומר דבנוי' בחול ופתוחות לקדש. ולכך הביאו שפיר התוס' ראי' מגג בית הפרוה דקיי"ל דהיתה קודש. ואי נימא דהיתה פתוחה ללשכת המדיחין שוב הו"ל שפיר כלשכת הבנויות בקדש ופתוחות לחול. ואף דהשתא אמרינן דלשכת המדיחין היתה פתוחה לקדש מ"מ כיון דתוכה חול לענין שחיטת קדשים ולענין חיוב הכנסה בטומאה [ורק דמותר לאכול שם קדשי קדשים] שפיר מיקרי תוכה חול. וגם גג בית הפרוה הפתוח לה הוי ג"כ תוכה חול בשביל זה. וע"כ שפיר ראי' מזה דלשכת המדיחין בנוי' בקדש ופתוחות לקדש כנ"ל בס"ד ודו"ק

אך בעיקר מ"ש לעיל דטעמא דר' יוחנן דס"ל אימורין קדק"ל שיצאו לפני זריקה דכשרין דהוא מטעם דכל דין קדק"ל אחד הוא וכמו דבבשר קדק"ל דכשר הוא מטעם דסופו לצאת ה"נ באימורין דקדק"ל אע"ג דלא שייך בהו סופו לצאת מ"מ כשר דדינו כמו בשר. הנה ברש"י בזבחים שם דף פ"ט ע"ב אינו מבואר כן. דרש"י כתב שם בד"ה הוא הדין. דבאימורין מכשר שזריקה עושה קדש קדשים. והאי דפריש משום דסופו לצאת הש"ס קמפרש לי' ולאו מילתא דרבי יוחנן הוא עכ"ל מבואר מד' רש"י ז"ל דאי נימא דגם באימורין ס"ל לר' יוחנן דכשר אם יצאה קודם זריקה, ע"כ צ"ל דטעמא דריו"ח דמכשר