בית המלך (בוים) לג
Beit Hamelekh (Baum) 33 · בית המלך (בוים) · free full Hebrew text
Open in the reader →איכא איסור עשה דאת ה' וכו' תירא ודו"ק. ועוד ראיתי בבית אפרים שם שהקשה ע"ד התשב"ץ ח"א סי' ב' שכתב דהא דגרמא שרי היינו רק במקום שהוא עומד לימחק כגון הא דהי' שם כתוב על בשרו. והקשה דא"כ מאי פריך הש"ס דר' יוסי אדר' יוסי דאסר גרם כיבוי והתם שרי גרם מחיקה דלמא שאני התם שהוא עומד להמחק ע"ש. ונ"ל ליישב. ומתחלה ניישב מה שהקשתי למעלה בהלכה א' ע"ד רש"י ערכין דף ו' דסובר דשם שנכתב שלא במקומו לא קדוש כלל. וא"כ מאי פריך דר' יוסי אדר' יוסי הא התם שאני כיון שהשם נכתב שלא במקומו לא קדוש כלל. והוי כשם הנכתב שלא לשם קדושה דמבואר בש"ך דמה"ת ליכא איסור מחיקה ורק מדרבנן אסור במחיקה אם לא לצורך תיקון. וא"כ הכא דאיכא צורך תיקון מצוה לטבול שפיר ס"ל לר"י דמותר לגרום למחוק ואפי' אם צריך בידים למחוק מותר. וכעת עלה בדעתי דזה הדין אי שם שלא נכתב לשם קדושה ליכא איסור מחיקה מה"ת יהי' תליא בפלוגתא דר' יוסי ורבנן. דהנה רבינו לקמן הלכה ח' כתב הטעם דאפיקורס ישראל שכתב ס"ת ששורפין את האזכרות שבו מפני שאינו מאמין בקדושת השם ולא כתבו לשמה אלא שמעלה בדעתו שזה כשאר הדברים הואיל ודעתו כן לא נתקדש השם ע"ש. והנה בשבת דף קט"ז ע"א איתא הגליונים וספרי הצדוקים אין מצילין אותן מפני הדליקה רבי יוסי אומר בחול קודר את האזכרות שבהן וגונזן והשאר שורפן א"ר טרפון אקפח את בני שאם יבוא לידי שאני אשרוף אותם ואת אזכרות שבהם וכו' שהללו מכירין וכופרין והללו אין מכירין וכופרין וכו' א"ר ישמעאל קו"ח מה לעשות שלום בין איש לאשתו וכו' ע"ש ודעת רבינו כר' טרפון ור' ישמעאל. ולפ"ז לר' יוסי דס"ל דאזכרות של ספרי צדוקים טעונין גניזה אע"ג דודאי לא נתכוין לשם קדושה דהא אינו מאמין בקדושת השם אפ"ה ס"ל לר' יוסי כדעת הפרי חדש דאפילו שם שלא נתכוונו לקדשו ג"כ איכא איסור מחיקה מן התורה. וא"כ זה הדין אי שם שלא נכתב לשם קדושה איכא איסור מחיקה מה"ת תליא בפלוגתא דר' יוסי ור' טרפון ור' ישמעאל דלר"י אפילו שם שלא נכתב לשם קדושה איכא איסור מחיקה ולר"ט ורי"ש ליכא איסור מחיקה כדעת רבינו. וא"כ מיושב קושייתינו הנ"ל מהא דפריך דר' יוסי אדר"י דלר' יוסי לשיטתי' דסובר דאפי' שם שנכתב שלא לשם קדושה אסור למחוק מה"ת שפיר פריך דלדידי' אפי' נכתב שלא במקומו ג"כ יהי' איסור מחיקה מה"ת ושפיר פריך דאמאי יהי' גרמא מותר ובזה יש ליישב גם קושית הבית אפרים הנ"ל דהנה בסברת התשב"ץ נראה דסובר כדעת רש"י ערכין הנ"ל דהיכא רנכתבה במקום דעומד להמחק לא חל עליו קדושת השם כלל ושפיר ליכא איסור מה"ת למחוק ורק מדרבנן אסור למוחקה בידים ולכך גרמא מותר אפילו לכתחלה. וא"כ שפיר פריך אדר' יוסי דאזיל לשיטתו דסובר דאפי' שם שלא נכתב לשם קדושה ג"כ איכא איסור מחיקה מה"ת וא"כ אמאי יהי' גרמא מותר כאן בשם שעומד לימחק לר"י ושפיר הוצרך לשנוי דלר"י התירו גרמא אפי' היכא דאם עושה בידים הוי איסור תורה והא דלא התירו גרם כיבוי הוא משום דמתוך שהוא בהול על ממונו אי שרית לי' אתי לכיבויי. ודברי התשב"ץ הוא אליבא דרבנן דס"ל דכורך עליו גמי. ומסקינן התם הטעם משום דאסור לעמוד בפני השם ערום. אבל משום איסור מחיקה לא דלא הוי רק גרמא וע"ז קאמר התשב"ץ דרק בשם דהוא עומד לימחק דלא נתקדש בקדושת השם שפיר גרמא מותר כיון דמה"ת מותר לאבדו בידים. אבל שם שהוא קדוש שפיר אסור למוחקו אפי' ע"י גרמא ואפשר דטעמא כמ"ש דאפילו ע"י גרמא איכא איסור תורה דאת ה' וכו' תירא ודו"ק
ובעיקר דברי האבני נזר מ"ש לפרש דברי הירושלמי. הנה בירושלמי פ"ב דסוטה הלכה ד' איתא כמה אותיות כתוב בה ויהא שלא לצורך ויהא חייב. תני ר' חנין ב"ש אומרים אחת. וב"ה אומרים שתים. א"ר הילא טעמון דב"ה כדי לכתוב י"ק. וע"ש בפי' הק"ע שמפרש דמיירי באם כתב קצת אותיות בצבע אחר כגון בקומוס ובקנקנתום. דאם מחק אח"כ המגילה חייב משום מחיקת השם שלא לצורך כיון דהמגילה פסולה. ובזה פליגי ב"ש וב"ה דלב"ש אפי' כתב רק אות א' בצבע אחר נפסלה המגילה. ולב"ה לא נפסלה המגילה רק אם כתב ב' אותיות. ודבריו תמוהין מאד. חדא דא"כ מאי קאמר ר' הילא טעמון דב"ה כדי לכתוב י"ק. מאי נפק"מ בשם י"ק הא בכל ב' אותיות דכתובין בצבע אחר פסול כל המגילה. ועוד דזה דין תמוה לומר דאם כתב אות אחד בצבע אחר לא נפסל המגילה לב"ה ורבינו הרמב"ם בהלכות סוטה לא הזכיר זה. [אע"ג שדין הסמוך לה שם דקאמר מגלת סוטה אינו מטמא את הידים הזכיר לקמן בסוף פ"ט מהלכות אבות הטומאות ע"ש]. לכן נראה בכוונת הירושלמי כפירוש הפנ"מ ובתוספות ביאור. דהכי פירושו בירושלמי כמה אותיות יכתוב שלא לצורך במגילה ויהא חייב משום מחיקת השם תני ר' חנין ב"ש אומרים אחת והיינו דאפי' כתב רק יו"ד משם הוי' ג"כ חייב משום מחיקת השם. דאע"ג דקיי"ל בשבועות דף ל"ה דרק בכתב י"ק מהוי' אינו נמחק וכן פסק רבינו לקמן הלכה ד'. אבל אם כתב רק יו"ד לחוד נמחק. מ"מ יש לומר דב"ש סוברים דאפי' לא התחיל לכתוב רק אות יו"ד לחוד ג"כ חייב משום מוחק כיון דהתחיל לכתוב לשם קדושת השם כל אות בפנ"ע נתקדש וחייב משום מחיקה. [ועיין בסדר משנה לקמן הלכה ד' מ"ש בביאור הראב"ד בהשגות. דהראב"ד הבין דרבינו ס"ל דאפי' כתב רק יו"ד משם הוי' אינו נמחק. מדנקט רבינו בלשונו ואצ"ל י"ק שהוא שם בפנ"ע. מפני שזה השם מקצת שם המפורש הוא. משמע דהטעם דכותב י"ק אינו נמחק הוא משום דהוי מקצת שם המפורש ולא מפני שהוא שם במקום אחר וא"כ מבואר דאפי' לא כתב