בית המלך (בוים) לא

דשם שלא במקומו לא קדוש כלל והקשתי עליו משבת דף ק"כ. הנה כעת ראיתי בס' יד שאול להגאון מהרי"ש ז"ל על יו"ד סימן רע"ו שכתב לפרש דרש"י בלשון הב' סובר כהפרי חדש דאפי' שם שנכתב שלא לשם קדושה ג"כ איכא איסור מחיקה מן התורה. ולכך קאמר התם הגמ' דיגוד ויגנוז משום דנתקדש השם ודלא כמו שכתבתי לעיל דלרש"י ז"ל הא דקאמר יגוד ויגנוז הוא רק מדרבנן. אולם הביא שם בשם השלטי גבורים פ"ד דשבועות שהביא דברי רש"י הנ"ל ומפרש דסובר דלא קדוש כלל לענין מחיקה. והיד שאול תמה עליו דא"כ אמאי צריך גניזה כיון דאינו קדוש כלל והביא שכבר הקשה כן בס' חק נתן ע"ש ולהנ"ל גם מהך דשבת הנ"ל יהי' ראי' דרש"י ז"ל סובר דאפי' שם דאינו קדוש אסור למוחקו ודו"ק. ובעיקר דברי הגהות מיימונית בפירקין שכתב בשם הרא"ם וז"ל ואם כתב אותיות של שם ולא נתכוין לקדש בכתיבתן דאין בהן קדושה כדתניא בהבונה ובמנחות הרי שהי' צריך לכתוב את השם ונתכוין לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בו דל"ת וכו' עד וחכמים אומרים אין השם מן המובחר עכ"ל ובס' יד שאול תמה מזה על הש"ך דסובר דרק לצורך תיקון דוקא מותר למחוק וכתב דהש"ך סובר כהפר"ח הנ"ל ע"ש. ולא הבנתי קושיותו דודאי גם הש"ך סובר דאין בהן קדושה כלל ואפ"ה מחמיר לחומרא בעלמא מדרבנן שלא למחוק רק לצורך תיקון אבל באמת מה"ת בודאי מודה הש"ך דמותר למחוק שהרי כתב שם דשם של קודש שלא נכתב לשם קדושה מותר למחקו לצורך תיקון אבל לגוז ולגנוז שרי אפי' שלא לצורך תיקון אבל בנכתב לשם קדושתו אפי' לגוד ולגנוז לצורך תיקון אסור ע"ש ואיס"ד דהש"ך סובר כהפרי חדש דאפי' שם שלא נכתב לשם קדושה אסור למוחקו מה"ת וחייב מלקות א"כ אמאי מחלק בין שם שלא נכתב לשם קדושה לנכתב לשם קדושה לענין מחיקה לצורך תיקון. וע"כ שלא כדברי הרב יד שאול והש"ך סובר באמת שלא כדברי הפר"ח והא דשם שלא נכתב לשם קדושה אסור למוחקו שלא לצורך תיקון הוא רק לחומרא מדרבנן. וטב"ס סדר משנה על הרמב"ם מהג' מהר"ז באסקאוויץ ז"ל מ"ש שגם מד' רבינו לקמן הלכה ח' שכתב דאפיקורס ישראל שכתב ס"ת שורפין אותו עם אזכרות מפני שאינו מאמין בקדושת השם ולא כתבו לשמו אלא שהוא מעלה בדעתו שזה כשאר דבר הואיל ודעתו כן לא נתקדש השם וכו' עכ"ל מבואר ג"כ דהיכא דאין כוונתו לקדש השם ליכא איסור מחיקה ע"ש ואכמ"ל

שם הלכה ב'. כל המוחק אפי' אות אחת משבעה אלו לוקה

לכאורה משמע מדברי רבינו דדוקא מוחק אות כולו חייב משום ל"ת כן אבל מוחק רק מקצת מן האות לא דאע"ג דנפסל בזה כל האות מ"מ יהי' פטור משום ל"ת כן וכן י"ל דמה דנקט רבינו לקמן הלכה ז' הסותר אפי' אבן אחת דרך השחתה וכו' לוקה דהוא דוקא אבן כולו אבל מקצת אבן לא וכן בספרי פ' ראה נקט ג"כ אות אחת ואבן אחת דמשמע דוקא אות כולו ואבן כולו. וכן מצאתי בתשו' חינוך בית יהודה סימן ע"ה והוא תשובת מהר"ל מפראג ז"ל שכתב שם מפורש כן דהא דנקט אות אחת ואבן אחת הוא דוקא באות כולו ואבן כולו אבל מקצת מן האות ומקצת מן האבן ליכא איסור מה"ת כלל וגרע אפי' מהאותיות הנטפלות מאחריהן דאיכא איסור מחיקה היינו משום שמוחק אות כולו. אבל כאן שאינו מוחק אות כולו רק מקצת אות שפיר ליכא איסור מחיקה ולא אסור רק משום שמכחיש מצוה דמכחיש בזה האות שהי' גדול ועשאו קטן וכמו שאסרו להדליק מנר חנוכה משום דמכחיש מצוה ה"נ אסור משום מכחיש מצוה עכ"ד ויש לעיין לפי מה שכתבנו לעיל הלכה א' דבמחיקת השם איכא איסור עשה דאת ה' וכו' תירא ה"נ יהי' עכ"פ במחיקת מקצת אות איסור עשה דאת ה' וכו' תירא דבזה שמכחיש האות הוי ביזוי להשם ועובר משום מצ"ע דאת ה' וכו' תירא ודו"ק

אולם בגוף דברי המהר"ל מפראג ז"ל צ"ע טובא דאמאי לא יהי' איסור מחיקת השם במקצת אות כיון דבזה נתבטל כל האות ומדעת כל הפוסקים ומכללם הר"י אכסנדרני ז"ל נראה להיפך דכיון דבזה שמוחק מקצת אות נתבטל כל אות שפיר איכא איסור מחיקת השם דמה לי שמוחק אות כולו ומה לי שמוחק מקצת אות דחד טעמא הוא לשניהם דכיון שמוחק מקצת אות נתבטל כל השם. ועיין בס' משנת חכמים שכתב בפשיטות דאפי' מוחק קוצו של יוד חייב משום מוחק את השם. וכתב במנ"ח מ' תל"ז דדוקא אם ע"י זה נתקלקל כל האות שפיר חייב משום מוחק את השם אבל אם לא נפסל כל האות מותר למחוק ועבשו"ת בית יצחק או"ח סי' י' שכתב בשם שו"ת רמ"ע מפאנו שהובא בתשו' עבודת הגרשוני שכתב דאסור למחוק את השם אפי' נשאר האות כתקונו כדין חצי שיעור אסור מה"ת ע"ש

ועיין באור החיים הקדוש פ' ראה שכתב בפשיטות דהא דקתני הנותץ אבן מן עזרה לאו דוקא אם עשה רושם בבנין ג"כ חייב. וע"ש שכתב ג"כ דאפי' אותיות הנטפלות לשם מאחריו ג"כ איכא איסור תורה והובא דבריו במנ"ח ע"ש. שוב אחר זה מצאתי בס' יד שאול להגאון מהרי"ש ז"ל ליו"ד סי' רע"ו שהביא דברי מהר"ל מפראג הנ"ל. ותמה עליו בזה ע"ש. ויש להעיר ג"כ מהא דפריך במכות דף כ"ב ע"א וליתני נמי המוחק את השם בהליכתו ואי נימא דמוחק מקצת אות אינו חייב מלקות א"כ הא כתבו תוס' בפסחים דף מ"ז ע"א ד"ה מוקדשין דמתני' לא חשיב רק לאוין דחייב בכ"ש אבל הך דמעילה לא חייב רק בשוה פרוטה ע"ש ואי נימא דמוחק את השם ג"כ צריך שיעור שיהי' אות כולו ולא מקצת מן אות א"כ הא גם מחיקת השם צריך שיעור ומאי פריך וכה"ג הקשה בס' יד שאול שם בסימן