בית המלך (בוים) ל

מהן הטיט מ"מ כיון דעשה אותן בדרך בזיון בודאי עובר על לאו דל"ת כן ולפ"ז י"ל דגם בהסרת הצבע תכלת ג"כ עובר על לאו דלא תעשון כן. אך לפ"ד הקרבן חגיגה הנ"ל דלכך קאמר ר"ל מטעם לא יקרע ולא מטעם לא תעשון כן משום דעל לאו דל"ת כן אינו עובר רק בדרך השחתה וזה דעושה לצורך מצוה דכיבוס לא הוי בדרך השחתה וא"כ שפיר יכול להעביר עליהן בצפון ואף דאיכא לאו דל"ת כן בזה דמעביר התכלת הא זה אינו בדרך השחתה ודו"ק

ובעיקר דברי הגאבד"ק אסטרוב ז"ל בכלי חמדה שם הנה הגאון ז"ל הביא ב' ראיות לזה הדין דהא דקיי"ל בגד"כ אין מכבסין אותן דאפי' אם כבסן בדיעבד ולצורך מצות כיבוס ג"כ יהי' פסולין לעבודה. הראי' הא' דאי נימא דבדיעבד כשרין לבגד"כ א"כ ל"ל לר"ל למימר משום דכתיב לא יקרע תיפוק לי' לפ"מ דקיי"ל דבגדים המקורעין פסולין לבגד"כ א"כ אפי' אי מותר הקריעה ג"כ מוטב להכניסו בפחות מג' על ג' ולכבסו ולפענ"ד אין ראי' דהא קיי"ל דאף דביאה במקצת ל"ש ביאה מ"מ איסור דרבנן איכא וכן מבואר ברמב"ם פרק ג' מהלכות ביאת מקדש הלכה י"ח דמכין אותו מכות מרדות וע"ש בהשגות הראב"ד ז"ל. וגם נראה דאפי' לפ"ד התוס' כאן שכתבו דכאן אפי' מ"ד ביאה במקצת שמה ביאה מודה דכאן לא הוי ביאה משום דיכול לחותכו ע"ש דמ"מ יהי' איסור דרבנן. וגם כבר נסתפקו אם איכא משום איסור ח"ש אסור מה"ת ואכמ"ל. וא"כ שפיר קאמר הגמ' דאי לאו שיהי' לאו דלא יקרע ויהי' מותר לפסול הבגדי כהונה שפיר הי' אסור להכניסו פחות מג' דאיכא איסור דרבנן דביאה במקצת אסור מדרבנן והראי' הב' שהביא מדנקט ר"ל מעיל ולא שאר בגדי כהונה וע"כ מבואר מזה דבאמת נפסלין הבגדים מן עבודה ולכך בבגדי כה"ד כיון דעומדים לבלות ובגדי כה"ד שבלו קורען אותן לעשות מהן פתילות ולכך מותר מיד לקריעה משא"כ מעיל דטעון גניזה אף שבלה כמ"ש רבינו בפ"ח מכלי המקדש ולכך אסור לקורעו כדי לכובסו ע"ש. ראי' זו בודאי יש לדחות דר"ל דנקיט מעיל הוא לרמוז שאר ענינים וכמ"ש לעיל. וגם מ"ש דקודם שנבלו הבגדי כה"ד ג"כ יהיו מותרין לקורען יש לעיין ע"ז מדברי רבינו בפ"ה מהלכות מעילה הלכה י"ד כתנות כהונה שבלו מועלין בהם כשאר קדשים וע"ש במשלמ"ל ואכמ"ל בזה עוד. ומה שכתב שם עוד להעיר דבבגדי כהונה דכתיב לא יקרע משמע דאפי' ע"י גרמא יהי' אסור לקרוע וגם אמירה לעכו"ם לקרוע יהי' איסור תורה ורק לאו דלא תעשון כן מותר גרמא ע"ש הנה גם אני כתבתי לעיל לחדש כן ונהנתי שכוונתי לדעתו ז"ל ומה שמביא שם בשם הספר עין יצחק להגאון מקאוונא ז"ל שכ' ג"כ להחליט דבגדים המכובסין פסולין אין הספר בידי לעיין שם והנראה לענ"ד כתבתי ודו"ק

והנה לפ"מ שכתבנו דבגרמא אע"ג דליכא עלי' לאו דלא תעשון כן מ"מ איכא איסור עשה דאת ה' וכו' תירא יתיישב בזה מה דקשיא אצלי ע"ד הר"י אכסנדרני ז"ל שהובא בב"י שהקשה אהא דאמרינן בע"ז דף נ"ב ע"ב מזרחית צפונית שבה גנזו בית חשמונאי את אבני מזבח ששקצו אנשי יון והקשה דהאיך היו מותרין לנתוץ המזבח ולגנזו הא איכא לאו דלא תעשון כן ותירץ משום דאי אפשר בענין אחר דאי אפשר להעמיד מזבח במקום אחר דמדות מזבח מכוונות ביותר לכך מותר ע"ש וקשיא לי על קושיותו הא שפיר אפשר לנתוץ המזבח ע"י עכו"ם דהוי רק גרמא דאמירה לעכו"ם שבות. וכה"ג אמר התם אמרי היכא נעביד נתברינהו וכו' ופירש"י ע"י עכו"ם ע"ש וא"כ אפשר לפרש דמיירי הכא ע"י עכו"ם ומאי הקשה. ואין לומר דהא דקיי"ל עכו"ם אין נכנסין למקדש עיין פ"א דכלים זה הוא רק מדרבנן והיכא דצריכין שלא לעבור על איסור תורה בודאי יהי' מותר. וע"כ מבואר כדברינו דגרמא באמת אסור מה"ת מחמת עשה דומקדשי תיראו ואפי' ע"י גרמא אסור וא"כ שפיר הקשה דאפי' ע"י גרמא יהי' אסור ושפיר הוצרך לתרץ דהיכא דאי אפשר בענין אחר שאין יכולין להעמיד מזבח במקום אחר שרי והיינו דבאופן זה דאי אפשר בענין אחר ליכא כלל עשה דומקדשי תיראו כיון דהוא גופי' תיקון צורך המקדש דאם לא יעמידו מזבח כשר לא יהיו יכולין להקריב קרבנות. וכמ"ש כה"ג המנ"ח דאפילו להסוברים דלאו דלא תעשון כן במחיקת השם אסור אפי' לצורך תיקון מ"מ העשה דאת ה' וכו' תירא ליכא בלצורך תיקון וה"נ אע"ג דהר"י אכסנדרני סובר דלאו דלא תעשון כן איכא בלצורך בנין מ"מ עשה דומקדשי תיראו שפיר ליכא בלצורך בנין היכא דאי אפשר בענין אחר ודו"ק

ובזה מיושב היטב מה שהקשו על הר"י אכסנדרני דמשמע מדבריו דהא דהיכא דאי אפשר בענין אחר שרי הוא מטעם דעשה דבנין מזבח דוחה ללאו דלא תעשון כן והקשו עליו דהא בעשה דוחה ל"ת בעינן בעידנא דמיעקר לאו מיקיים העשה וכאן לא הוי בעידנא ועוד הקשו דהלאו הוא ל"ת שבמקדש ועוד הקשו עליו ואכ"מ ועיין בתשו' חת"ס. ולהנ"ל מיושב דאין הפירוש כלל בד' הר"י אכסנדרני מטעם עשה דוחה ל"ת רק מטעם דאי אפשר בענין אחר לא שייך כלל העשה דומקדשי תיראו אף דהלאו דלא תעשון כן איכא ודו"ק. ובמ"ש דלאו דלא יקרע הוא גם ע"י גרמא שו"ר דממקומו הוא מוכרע דא"כ למה צריך ר"ל לומר מכניסן פחות מג' דהוי ג"כ איסור דרבנן דביאה במקצת אסור עכ"פ מדרבנן הו"ל לומר לעכו"ם שיקרע והוי ג"כ רק איסור דרבנן ולמה קאמר משום שנא' לא יקרע דמשמע דזה יותר חמור אך לפי דברינו דבלאו דלא יקרע גם גרמא אסור מה"ת א"ש דאפי' גרמא איכא לאו דלא יקרע ושפיר קאמר להכניסה פחות מג' דהוי רק איסור דרבנן ויש לפלפל עוד בזה ואכמ"ל

ובעיקר דברי רש"י ערכין דף ו' דמשמע מדבריו