בית המלך (בוים) כט

ז"ל אבל רש"י ז"ל מפרש שם דהך פירכא קאי על מתני' ולא אדר"ל ולכאורה למה הוצרך רש"י ז"ל לדחוק דהפירכא קאי על מתני' שיהי' קשה עליו קושיות התוס' שם דהקשו עליו דהא משכחת ע"י צפון ע"ש אך נראה דרש"י ז"ל ס"ל דהא דבגד"כ שנתעגלו אין מכבסין אותן מטעם אין עניות במקום עשירות הוא מן התורה וממילא שפיר נפסל הבגד מן עבודה אפי' לא יעבירו ממנו הצבע תכלת ושפיר גם אי נימא דהפירכא דוהא בעי ז' סממנים קאי אדר"ל ג"כ יהי' קשה דהא משכח"ל ע"י צפון. דאין לומר דאסור להעביר הצבע תכלת. דזה אינו דהא רש"י לשיטתו סובר דנפסל בלא"ה הבגד מן עבודה וממילא שפיר מותר להעביר צפון גם על המעיל ולכך שפיר כתב דפירכת ר"ל קאי על מתני' וא"כ מבואר מד' רש"י ז"ל כדעת הגאון ז"ל ומחלוקת הראשונים יש בדבר ודו"ק

אולם יותר י"ל דרש"י יסבור דצפון אינו מעביר תכלת וכדעת מהרש"ל ז"ל בים של שלמה בב"ק פ' הגוזל עצים הביאו מרן אדמו"ר הגה"ק זצ"ל בס' מאמר פתיל תכלת דף ו' ע"א ע"ש ולכך שפיר א"צ לפרש דקאי אדר"ל דהא גם על ר"ל קשה קושיית התוס' ולכך מפרש דקאי על מתני' ודו"ק

אולם באמת לא זכיתי להבין דברי הר"ש הנ"ל. דלכך לא אפשר להעביר בצפון משום דמעביר בזה צבע התכלת ונפסל המעיל מן עבודה. דהא מדברי הר"ש שם משמע דלא ברירא לי' דין זה. שאם מעביר הצבע תכלת מן המעיל עובר בעשה דכליל תכלת. שהרי בתחלת דבריו לא כתב שם כלל דאיכא עשה. רק בסוף כתב ושמא גם הי' עובר בעשה אם הי' מעבירו. משום כליל תכלת ע"ש מבואר דלא פשיטא לי' שיעבור על איסור עשה. וא"כ אמאי סלקא דעתי' דהמקשן דימנע מלכבס הדם בצפון משום דמעביר צבע התכלת דאמאי יבטל מצות עשה דכיבוס בשביל זה דפוסל הבגד בשלמא אי נימא דאם מעביר התכלת עובר בעשה דכליל תכלת א"ש דאין עשה דכיבוס דוחה לעשה דכליל תכלת דמאי אולמא האי עשה מהאי עשה אבל אי נימא דליכא שום איסור במעביר צבע התכלת אמאי לא יהי' מותר לכבס אותו. [וגם בהא דאין מכניסין מי רגלים למקדש אם הוא איסור תורה מצד בזיון המקדש והוא מחמת עשה דומקדשי תיראו בודאי מוכח מכאן דאיכא איסור תורה דאי לא הוי רק איסור דרבנן שפיר יהי' קשה דמאי פריך הגמ' הא אי אסור מה"ת להעביר בצפון משום עשה דכליל תכלת שפיר איכא עצה להעבירו ע"י מ"ר דזהו רק איסור דרבנן וע"כ דזהו איסור תורה. אך א"צ לכל זה דבפירוש מבואר מסוגיא דכריתות דף ו' דהוא איסור תורה וכנ"ל. והוא פשוט דלא עדיף מהא דתנן בברכות דף נ"ד לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפונדתו ובאבק שעל רגליו ורקיקה מקו"ח ע"ש ואכמ"ל] ויותר קשה דאפי' נימא דאיכא איסור עשה להעביר הצבע תכלת מן המעיל מן התורה והיינו משום דפוסל להבגד מן עבודה ורחמנא אמר כליל תכלת ג"כ קשה דלדעת המקשן דלא יכבסו הבגד כלל בלא"ה לא יהי' ראוי' לעבודה דהא קיי"ל בפ"ב בזבחים דף י"ח היו בגדיו מטושטשין פסולין משום דלא הוי לכבוד ולתפארת ואף דרש"י נקט שם מטושטשין בטיט מ"מ לאו דוקא ואפי' בדם ג"כ פסול כמבואר שם דף ל"ה ע"א דפריך והא קא מתווסי מאנייהו ותנן היו בגדיו מטושטשין פסולין הרי דגם מטושטשין בדם פסול וא"כ בלא"ה יהי' צריכין להעביר הדם משום דלא יהי' ראוי הבגד לעבודה וא"כ מאי נפק"מ אי אינו ראוי הבגד לעבודה מחמת דליכא עליו הצבע תכלת ובין אי אינו ראוי לעבודה מחמת דהבגד מטושטש ואמאי יהי' איסור להעביר עליו בצפון ולהעביר ממנו הצבע תכלת וצע"ג

שו"ר בס' מאמר פתיל תכלת דף כ"א ע"א שכתב שם להביא ראי' דאין יכולין ליצבע התכלת אחר הטוי' מהא דכתבו התוס' דלכך ליכא עצה לכבס הדם ע"י צפון דא"כ מעביר התכלת ואס"ד דצביעה אחר טוי' שפיר דמי מה בכך דמעביר התכלת. הא יכול ליצבע אותו אח"כ אלא ודאי דצביעה לא הוי אלא קודם טוי' ושפיר אינו יכול לכבסו ע"י צפון ואח"כ כתב לדחות וז"ל אולם באמת אינו ראי' כלל חדא דמימרא דר"ל מעיל שנטמא כולל כל בגדי כהן גדול ונקיט מעיל משום דלא יקרע גבי מעיל כתיב ובשאר בגדים אי אפשר לצבוע פעם שנית שהרי יש בהם צבעים שונים תכלת וארגמן ותולעת שני ועוד אפי' מעיל נמי אי אפשר לכבסו בצפון משום דמעביר צבעו והוי בכלל לא יקרע ומה בכך שיכול לצובעו מחדש מ"מ עכשיו שמעביר צבעו עובר משום לא יקרע ובכח ממנ"פ פריך אי בשבעת סממנים עובר על שאין מכניסין מי רגלים במקדש מאי אמרת בצפון עובר משום לא יקרע עכ"ל מבואר דבר חדש דאם מעביר הצבע מן המעיל עובר משום לא יקרע וא"כ א"ש דאף דבלא"ה פסול הבגד לעבודה משום דבגדיו מטושטשין מ"מ אסור להעביר הצבע דהא כבר כתבנו דאפי' בבגד שנפסל ג"כ איכא איסור לאו דלא יקרע. אך יש לעיין בדין זה דזה דוקא אם האיסור לאו דלא יקרע הוא מחמת דפוסל הבגד מן העבודה כדקיי"ל דבגדים מקורעין פסולין לעבודה שפיר אפי' מעביר הצבע תכלת מהן ג"כ איכא איסור לאו דלא יקרע דגם במה שמעביר התכלת מהן ג"כ פוסל אותו לעבודה אבל אי נימא דאיסור לאו דלא יקרע הוא אפי' אם נפסל כבר לעבודה א"כ מוכח דהלאו דלא יקרע אינו בשביל דפוסל מן עבודה רק שהוא לאו בפני עצמו וא"כ במעביר הצבע תכלת מן הבגד אמאי יהי' איסור לאו דלא יקרע. ואפשר דמה שמעביר התכלת ממנו ומחסר מן הבגד הצבע יעבור על איסור קריעה כמו שמקרע אותו וע' בב"ק דף ק"א אי ציבעא מלתא. וזה ודאי אם מטשטש הבגד בטיט דאין עובר על לאו דלא יקרע רק אפשר דעובר על לאו דלא תעשון דמבזה לקדשי שמים ואף דיכול להסיר