בית המלך (בוים) כח

דף פ"ח אמרינן דכלי שרת שנפגמו אין מתקנין אותן וכתב רש"י מטעם דמיחזי כעניות ואין עניות במקום עשירות ומבואר בתוס' ערכין דף י' ע"א ושבועות דף י"א דדוקא כלי שרת דקדושים קדוה"ג שפיר אסור לתקן אותם אבל כלים דקדושים קדושת בדה"ב ולא הוי כלי שרת ליכא איסור דאין עניות במקום עשירות [והא דקאמר התם סכין שנפגם אין משחיזין את פגימתה ואבא שאול אומר דסכין מטרפת היתה במקדש ונמנו עליו וגנזוה כתבתי בחידושי על רמב"ם הלכות כלי המקדש דמזה ראי' לשיטת הרמב"ם דסובר דלכתחלה צריך להיות הסכין כלי שרת והבאתי מדברי המנחת חינוך והארכתי שם בזה ואכמ"ל]. והנה כבר הבאתי דברי השעה"מ פ"א מה' מעילה דהא דכתב הריטב"א דבגד"כ אין עליהם קדושת הגוף הוא דוקא בבגדי כה"ד אבל בגדי כהן גדול יש עליהם קדוה"ג והוי ככ"ש. ולפ"ז אי הוי נקט ר"ל בגד"כ שנטמאו הו"א דמיירי בבגדי כה"ד דדוקא בבגדי כה"ד הוי הא דאין מכבסין אותן רק מדרבנן כיון דלא קדוש כולי האי אבל בבגדי כה"ג דהוי ככ"ש שפיר הו"א דיהי' אסור לכבס אותן מדאורייתא וממילא לא יהיה איסור קריעה כיון דנפסל הבגד מעבודה. לכך שפיר נקט ר"ל מעיל דהוא מבגדי כ"ג דהוי עלי' קדושת כלי שרת ואפ"ה אמרינן דהא אין מכבסין אותן הוא רק מדרבנן ולכך איכא איסור קריעה. וא"כ שפיר נקט ר"ל מעיל בדקדוק וזה הערה נכונה

אולם לקושטא דמילתא ברור כמו שכתבנו לעיל דבבגדי כה"ג אפי' נפסל ולא יהי' ראוי לעבודה ג"כ איכא איסור לאו דלא יקרע. ודברי הר"ש לתו"כ הנ"ל יוכיחו כן מדהקשה על פירכת הגמ' והא בעי שבעת סממנין ולא הקשה תיכף על דין דר"ל דאיכא איסור דלא יקרע. דאמאי יהי' איסור קריעה כיון דאין מכבסין אותן. וע"כ מבואר דהר"ש סובר דאפי' אם נפסל הבגד ולא יהי' ראוי לעבודה לעולם מ"מ איכא לאו דלא יקרע. אולם יש להעיר מדברי התוס' זבחים דף צ"ה ע"א שם ד"ה מכניסו פחות משלש שכתבו אפי' למ"ד בריש כל הפסולין ביאה במקצת שמה ביאה שאני בגד הואיל ויכול לחתכו לא חשוב כאילו נכנס כולו ע"ש וכבר תמהו ע"ז הא איכא איסור דלא יקרע וא"כ האיך כתבו דאפשר לחתוך ועיין בסדרי טהרות למס' כלים דף ר"ס ע"א בפא"ר שם שכתב דכיון דהא דאין יכול לחתוך הוא מחמת איסור לאו דלא יקרע ורק אריא דרביע עלי' ולכך שפיר מיקרי יכולין לחתוך ע"ש אבל למאי דמבואר בסוכה דכ"ג דהיכא דאינו ראוי מחמת איסור מיקרי אינו ראוי ואפי' היכא דאין ראוי מחמת איסור דרבנן ס"ל התם לר' יהודה דמיקרי אינו ראוי ועיין בב"ב דף פ"א דאפי' אינו ראוי מחמת ספק הוי אינו ראוי ועיין יומא דף נ"ז ע"ב שוב הדרא קושיותינו ע"ד התוס' לדוכתי' דהאיך כתבו דאפשר לחתוך הא אינו ראוי מחמת איסור מקרי אינו ראוי לכן נראה דהתוס' ס"ל דהיכא דנפסל הבגד מהעבודה ליכא לאו דלא יקרע ולכך שפיר כתבו כיון דאם לא יהי' עצה להכניסה בפחות מג' שוב לא יכולין לטהרה וממילא יהי' נפסל לעבודה וממילא שפיר ליכא איסור קריעה ושפיר יכולין לחותכו וממילא שפיר בזה אמרינן ביאה במקצת ל"ש ביאה וממילא שפיר יכולין להכניסה בפחות מג' ודו"ק. אך באמת אי אפשר לפרש כן בד' התוס' דאם לא יהי' העצה להכניס פחות מג' שוב יהי' נפסל כלל לעבודה ולא יהי' איסור קריעה. דז"א דאם לא יהי' עצה להכניסו פחות מג' שפיר לא יהיו צריכין לכבס אותו ויכולין לטובלו לטהרו מטומאתו דהא הבגד אינו נפסל בעצם ורק משום שאין יכולין לטובלו מחמת שצריכין לכבסו והטבילה יעביר הדם וממילא השתא דלא יהי' יכולין לכבסו שפיר יהיו יכולין לטובלו ולא נקיים בזה מצות כיבוס כלל ושוב יהי' הבגד ראוי לעבודה וצ"ע בזה

שוב אחר החיפוש מצאתי בס' כלי חמדה להגאון אבד"ק אסטרוב ז"ל פ' פקודי בתשו' להגאון ממעזריטש ז"ל שהביא דברי התוס' זבחים הנ"ל ותמה עליהם כקושיות המפרשים וכ' ג"כ ליישב דכיון דאם אין יכולין להכניס יפסול הבגד שוב לא יהי' לאו דלא יקרע ע"ש. ולפענד"נ כמו שכתבתי דכיון דאין יכולין להכניס לכבסו שפיר יכולין להטבילו להבגד אע"ג שלא יקויים מצות כיבוס וממילא שוב יהי' ראוי הבגד לעבודה ודו"ק. ועוד כתב שם לחדש דלמאי דקיי"ל בגד"כ שנתעגלו אין מכבסין אותן דאם כבסו אותן יהיו פסולין לעבודה ואפי' כאן שצריך לכבס אותן מחמת מצות כיבוס ג"כ יהי' פסול לעבודה והביא ראיות לזה. ובמחכ"נ ז"ל אישתמיט לי' דברי הר"ש לתו"כ הנ"ל דמפורש דהא דבגדי כהונה שנתעגלו אין מכבסין אותן הוא רק מדרבנן ובכה"ג שמצוה לכבס אותו לא גזרו ודו"ק. אולם נראה תנא דמסייע לי' להגאון ז"ל דהנה הא דהר"ש ז"ל הכריח דין הנ"ל דהא דבגד"כ אין מכבסין אותן הוא רק מדרבנן ובמצוה לכבס לא גזרו הוא משום דמפרש הא דפריך הגמ' והא בעי שבעת סממנים דקאי אהך דר"ל דאשמעינן דאפי' מעיל שניתז עליו דם חטאת ג"כ מכבסין אותו וע"ז פריך דהיאך יכולין לכבס אותו הא בעי ז' סממנים ואין מכניסין מי רגלים למקדש וגם בצפון נמי אין יכולין לכבס אותו דצפון מעבר ציבעא דתכלת וממילא נפסל הבגד משום דבעינן כליל תכלת והיאך מותר לפסול בשביל מצות כיבוס. וע"ז שפיר הקשה הר"ש ז"ל כיון דבלא"ה נפסל הבגד לעבודה משום דמכבסין אותו ואין עניות במקום עשירות אמאי יהי' איסור להעביר התכלת ממנו. וע"ז הוצרך לחדש דהא דאין עניות במקום עשירות בבגד הוא רק מדרבנן ובמקום מצוה שפיר לא גזרו שיפסול לעבודה. וממילא שפיר פריך דאיכא איסור להעביר הצבע ממנו מטעם כליל תכלת. וזה דוקא להר"ש ז"ל לשיטתי'. אבל באמת בזה הוא פלוגתא דרש"י ותוס' בזבחים שם דתוס' מפרשים שם דפירכא והא בעי שבעה סממנים קאי אדר"ל כפירוש הר"ש