בית המלך (בוים) יז

הדם ע"ש אבל זה ודאי לדברי הצל"ח גם דם שנפסל קודם זריקה לא יהי' מותר בהנאה מה"ת ודו"ק. ויש להעיר עוד ע"ד הצל"ח מדברי תוס' בכורות דכ"ה ע"ב ד"ה שער בכור שכתבו וז"ל ועוד קשה ל"ל קרא דם פסולי המוקדשין דשרי בהנאה והלא אף בקדשים דם מותר בהנאה משנעשית מצותיו והתם דליכא מצוה למה יהא אסור עכ"ד ולכאורה תמוה דלמה נקטי התוס' דדם מותר בהנאה לאחר שנעשה מצותו והלא אף קודם שנעשית מצותו מותר בהנאה. וע"כ מבואר מזה כדברי הצל"ח דקודם שנעשית מצוותו אסור בהנאה. אך יש לעיין לפ"ז דדם קדשים שנפסל ג"כ ליכא מצוה להקריבו דיהי' מותר בהנאה ואכמ"ל

והנה בגמ' פסחים דף כ"ב ע"א שם פריך ואימא כמים המתנסכים ע"ג המזבח והקשו בתוס' דא"כ ל"ל קרא לזה לאסור בהנאה הא בלא"ה ידעינן דאסובה"נ דהא נפק"ל איסוה"נ מלא תאכלו ע"ש ואי נימא דעל איסוה"נ דנפק"ל מלא תאכלו חייב בכזית ולא תליא בפרוטה כלל שוב מיושב מאד קושיות התוס' דשפיר צריך קרא להקישו למים המתנסכים ע"ג מזבח למימרא דאסורה בהנאה בשוה פרוטה אפי' בפחות מכזית וא"ש. ובזה אמרתי ליישב מה שהקשה בחידושי הפלאה בפסחים דף כ"ב שם דתיפוק לי' דדם מותר בהנאה מדכתבה התורה למעט דם קדשים ממעילה הא בלא"ה ל"ש מעילה בדם דאין איסור הקדש חל על איסור דם בשלמא אי נימא דדם מותר בהנאה שפיר חל איסור הקדש מטעם דהוי מוסיף הנאה כדאמרי' בכריתות דף י"ד לענין הקדש על חלב דהוי מוסיף אבל אי נימא דדם אסובה"נ שוב לא הוי הקדש מוסיף ולמה צריך קרא למעט דם קדשים ממעילה ע"ש. אך אי נימא כנ"ל דעל איסוה"נ דנפק"ל מלא תאכל תליא האיסוה"נ בכזית ולא בשוה פרוטה מיושב מאד קושיות הפלא"ה הנ"ל דשפיר מוסיף הקדש על דם דאסור בהנאה בשוה פרוטה אפילו פחות מכזית דהא בהקדש תליא האיסור הנאה בשוה פרוטה ולא בכזית ושפיר הוי מוסיף ודו"ק

עוד כתב המשל"מ כאן להסתפק גבי מעילה דקיי"ל הנהנה מן הקדש מעל אם נהנה שלא כדרך הנאתן אם מעל או לא והביא דברי התוס' פסחים דף כ"ו שכתבו דמעילה יליף חטא חטא מתרומה ובתרומה בעינן כדרך הנאתן משום דכתיב אכילה וממילא גם במעילה אינו חייב שלא כדה"נ ע"ש. אולם בשאגת ארי' סימן ע"ו כתב דבמעילה חייב אפי' שלכדה"נ דאע"ג דילפינן חטא חטא מתרומה מ"מ כיון דלא כתיב אכילה בגופי' שפיר לא בעינן כדה"נ וזה להיפך מדהתו"ס פסחים ע"ש. ולפענ"ד נראה להביא ראי' מבכורות דף י' ע"ב דאמרינן התם א"ר נחמן אמר רבה בר אבהו מודה ר"ש לאחר עריפה שהוא וא"ר נחמן מנא אמינא לה דתניא וערפתו נאמר כאן עריפה מה להלן אסור אף כאן אסור מני אילימא ר' יהודא הוא דס"ל פט"ח אסור בהנאה הא מחיים מיסר אסור אלא לאו ר"ש ע"ש. ואי נימא כד' השאג"א דבהקדש חייב מעילה אפילו שלכה"נ א"כ מאי פריך אילימא ר"י מחיים מיסר אסור מאי קושיא הא כיון דבהקדש מועלין שלכדה"נ א"כ גם בעגלה ערופה דילפינן בע"ז דף כ"ט איסור הנאה מכפרה כתיב בה כקדשים בודאי דג"כ יהי' אסובה"נ אפי' שלא כדה"נ וא"כ מאי פריך הא שפיר י"ל דמחיים אע"ג דהי' אסור בהנאה מ"מ לא הי' אסור שלכדה"נ כשאר איסוה"נ דאינן אסורין שלא כדה"נ וממילא לכך שפיר צריך הגז"ש דערופה ערופה מעגלה ערופה לאושמעינן דלאחר עריפה הוא חמור כע"ע ואסור אפי' שלא כדה"נ וא"כ מאי פריך מחיים מיסר אסור וע"כ מבואר מזה כדעת התוס' פסחים דעל הקדש אין מועלין בשלכדה"נ ודו"ק. אך נראה דז"א דבודאי בעגלה ערופה אע"ג דאסובה"נ מקרא דכפרה כתיב בה כבקדשים מ"מ ליכא איסור תורה בשלכדה"נ דהא מעילה אין בו כמ"ש תוס' יומא דף נ"ט ע"ב ורק דנפק"ל מכפרה לאיסוה"נ שפיר יש לומר דהוי דינו כבשר קדשים קלים קודם זריקה דאיסורן לא הוי מכח הגז"ש דחטא חטא מתרומה דהא קדק"ל לאו בני מעילה נינהו ורק איסורן מבואר לקמן ברמב"ם פי"א מהל' מעשה קרבנות הלכה ד' דנפק"ל מקרא לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וכו' ע"ש וגם איסוה"נ בקדק"ל בודאי נפק"ל ג"כ מהך קרא דלא תוכל דקיי"ל כר"א דכ"מ שנאמר לא תאכלו איסור הנאה במשמע. וע"ש בלח"מ ובמל"מ פ"א ממעילה וא"כ בודאי לא אסור שלכדה"נ כיון דבקרא כתיב אכילה ורק במעילה דנפק"ל חטא חטא מתרומה שפיר כתב השאג"א דכיון דלא כתיב בדידי' אכילה שפיר אסור אף שלכדה"נ. אבל בקדק"ל דאסוה"נ שלהם הוא מקרא דלא תוכל לאכול וכו' בודאי דאינו אסור רק כדרך הנאה. וגם לשיטת רבינו בפ"ח ממאכא"ס דעל הנאה דנפקא לן מלא תאכלו אין לוקין בודאי דלא יהי' מלקות בהנאת קדק"ל קודם זריקה וז"ב. ולפ"ז גם בעגלה ערופה דנפק"ל איסור הנאה מכפרה כתיב בה בקדשים היינו כקדק"ל דמותר שלא כדה"נ וגם ליכא חיוב מלקות על הנאה וא"כ א"ש הך דבכורות דף י' דשפיר פריך לר"י דס"ל פט"ח אסובה"נ ל"ל הך היקש דערופה ערופה הא מחיים מיסר אסר ודו"ק

ובאמת יש לעיין בהא דקאמר עולא בבכורות דף ט' ע"ב טעמא דר"י דס"ל פט"ח אסור בהנאה הוא משום שאין לך דבר שהקפידה עליו התורה בשה ויהי' מותר ע"ש דיהי' אסור גם בשלכדה"נ כמו כלאי כרם ובב"ח דכיון דלא כתיב אכילה בגופי' שפיר אסור שלא כדה"נ וא"כ הא הכא ג"כ לא כתיב אכילה בגופי'. וכן להאיבעית אימא דקאמר דר' יהודה ור"ש בהאי קרא קמיפלגי ע"ש ומבואר ברש"י שם ד"ה בשלך דלר"י פט"ח מסברא אסור דלא גרע מבכור בהמה טהורה ע"ש. דמ"מ יהי' אסור אפילו שלא כדה"נ דאע"ג דבכור בודאי לא אסור שלכדה"נ