בית המלך (בוים) טז

דנותר דנפק"ל מלא יאכל כי קדש הם וכל היכא דכתיב לא יאכל נפק"ל גם איסור הנאה וע"כ דעל הנאה ליכא חיוב וכדברי רבינו עכ"ד. והנה לפי דברינו הנ"ל יש ליישב גם זה דכיון דאיסור הנאה לא מחייב רק בשוה פרוטה א"כ הא רש"י כתב בשבועות דף כ"ד ע"ב אהך דיש אוכל אכילה אחת דמיירי בכזית אחד ואף דעל יוה"כ הא אין מחויב רק בככותבת כבר יישבו המפרשים דהוא מטעם דאמרינן מיגו דאחשבי' האי כזית לענין שאר איסורים אחשבי' נמי האי כזית לענין איסור יוהכ"פ. [ומה שקשה ע"ד רש"י מגמ' מפורשת בכריתות דף י"ד שם דמוקי לה כגון דאכל כוליא בחלבה כתבתי במקו"א] וא"כ מיושב קושיתו דשפיר י"ל דלא חשיב רק כל הני איסורים מכזית אחד ולא שוה פרוטה אך בשו"ת הגרעק"א ז"ל סימן ק"צ נסתפק באמת בהך איסורי הנאה דילפינן מלא תאכלו אי חייבין בכזית כאיסור אכילה או דאין חייבין רק בשוה פרוטה כשאר איסור הנאה ע"ש וא"כ יש לומר דהמשלמ"ל ס"ל דעל הנאה חייב בכזית ולא בשוה פרוטה וא"כ שפיר הוכיח מזה דאין לוקין על הנאה ודו"ק

ובעיקר ספיקת הגרעק"א ז"ל עלה בדעתי להעיר מהא דאמרינן בפסחים דף כ"ב ע"א בהא דפריך והרי דם דא"ר לא תאכלו ותנן אלו ואלו נמכרין לגננין לזבל ומועלין בהם ומשני שאני דם דאיתקש למים מה מים מותרין בהנאה אף דם ולכאורה יש להעיר דלמא לעולם דם אסור בהנאה רק בפחות מכזית מותר בהנאה כמים אבל בכזית מנ"ל דמותר בהנאה ואף דקיי"ל כריו"ח דח"ש אסור מן התורה מ"מ י"ל דקרא דאיתקש למים היינו למעט שיהי' מותר בהנאה. אך לק"מ כיון דקרא דלא תאכלו כל דם מיירי בכזית אי אפשר לומר דסיפי' דקרא על הארץ תשפכנו כמים דמיני' ילפינן דאיתקש למים דמיירי בפחות מכזית דאטו סכינא חריפא מפסקא לקרא. אך אי נימא דעל איסור הנאה דנפק"ל מלא תאכלו אינו חייב רק בשוה פרוטה ולא בכזית שוב הדרא קושיותינו לדוכתי' דשפיר י"ל דדם אסובה"נ ומ"מ הך היקשא דעל הארץ תשפכנו כמים היינו לכזית וא"ל דא"כ ל"ל היקש הא אי נימא דעל הנאה אין חייב רק בש"פ א"כ למה צריך היקש למים להתיר הנאה ז"א דהא בלא"ה צריך היקש לענין הכשר כדקאמר התם דדם שנשפך כמים מכשיר ודם שאינו נשפך כמים אינו מכשיר ע"ש. וא"כ שפיר אין ראי' מזה דדם מותר בהנאה אפי' בשוה פרוטה וע"כ מבואר מזה דאיסור הנאה דנפק"ל מלא תאכל חייב בכזית דומיא דאכילה ודו"ק. ובזה אמרתי ליישב מה שהקשה הגאון אבד"ק טארנאפאל שליט"א בס' חבצלת השרון ע"ד התוס' פסחים דף י"ז ע"ב ד"ה אבל שכתבו דדם זבח פסול דאינו ראוי לזריקה מכשיר כיון דאז נשפך כמים ע"ש והקשה למאי דפריך הגמ' והרי דם דא"ר לא תאכלו ואפ"ה מותר בהנאה ומשני דדם איתקש למים דמה מים מותרין אף דם. ולפ"ז שוב שפיר נימא דדם קדשים דאסור בהנאה דהא קיי"ל בזבחים דף צ"ב דבעי שריפה דם פסול. וא"כ לא הוי דומיא דמים שוב לא יהי' מהני הכשר דנהי דנשפך כמים מ"מ כיון דאין מותרין בהנאה שוב לא הוי דומיא דמים לענין הנאה ולפ"ז מיושב מאד דהא איסור הקדש הוא אסור רק בשוה פרוטה ועיין משלמ"ל פ"א מהל' מעילה ובחי' על הרמב"ם הל' בכורות וא"כ שפיר נוכל לאוקים הך קרא דעל הארץ תשפכנו כמים גם בדם קדשים כגון דהוי דם בכזית פחות משוה פרוטה דמותר בהנאה אפי' בהקדש וא"כ שפיר דם קדשים מכשיר לעולם כיון דבכזית פחות משוה פרוטה הוא מותר בהנאה כמים שפיר מכשיר דהוי דומיא דמים ודו"ק. עוד נ"ל בקושיות הגאבד"ק טארנאפאל שליט"א דהא בפסחים שם מבואר דר' אבהו מוקי להך היקש דדם למים לענין היתר הנאה וחזקי' מוקי לה לענין הכשר ע"ש וא"כ לר' אבהו בלא"ה ל"ק קושיתו די"ל דלא ס"ל כלל הך היקש לענין הכשר רק לענין היתר הנאה ודם קדשים לר"א בלא"ה יהי' טהור משום משקה בית מטבחייא דכן כמבואר בפסחים דט"ז. ורק לחזקי' דיליף מהך היקש דדם למים לענין הכשר דדם קדשים אינו מכשיר שפיר יש לומר דחזקי' יליף מהך היקש רק מה דכתיב מפורש בקרא דהא גלי קרא על הארץ תשפכנו כמים דמשמע רק היכא דאינו נשפך אינו מכשיר אבל מה דלא דמיא למים בשאר דברים כגון לענין הנאה שפיר י"ל דלא איכפת לן ושפיר ילפינן מיני' לענין הכשר וא"ש דברי התוס' אלא שלפ"ז יש מקום ליישב קושיות התוס' פסחים דף י"ז הנ"ל שהקשו דדם יותר ראוי לטהר משום דלא איתקש למים. לפמ"ש התוס' פסחים דכ"ב ע"א ד"ה ור"ש דעכצ"ל דר"ש ס"ל כר' אבהו דלא כחוקי' וא"כ לר"ש לא מוקמינן הוקשא דדם למים לענין הכשר רק לענין היתר הנאה. והתם דאמר ר"פ הא דאמרת בקרקע טהורין ל"ש אלא מים אבל דם לא. קאי אליבא דר"ש ושפיר ס"ל דדם קדשים מקבל טומאה ועיין צל"ח פסחים דף כ"ב מש"ש דבלא"ה צ"ל דלא ילפינן לר"ש מהיקשא דדם למים דדם קדשים אינו מכשיר דהא ר"ש ס"ל דדם שחיטה אינו מכשיר כלל וע"כ ילפינן אליבי' דר"ש למישרי דם פסוהמ"ק כמבואר חולין דף ל"ה ודו"ק

ובעיקר מ"ש הגאון הנ"ל להוכיח מזבחים דצ"ב דמבואר דדם קדשים בעי שריפה דיהי' אסור גם בהנאה. תמוה דמאי ראי' מהא דשריפה להנאה דאף דילפינן שם מקרא דבאש תשרף. מ"מ מאי ראי' מזה לאסור בהנאה הא גם דם כשר דראוי לזריקה הוי בכלל קודש ואפ"ה מעטה התורה מאיסור הנאה. איברא דבצל"ח ברכות דף ל"א עדתו"ס ד"ה המזיק מבואר שם דתוס' ס"ל דדם קודם זריקה אע"ג דנתמעטה ממעילה מדרשת חז"ל מקרא ואני נתתי לכם על מזבח לכפר שלכם והא דרק ממעילה נתמעטה אבל מאיסור הנאה לא נתמעטה כבשר קדק"ל קודם זריקה דאסובה"נ משום דעדיין לא התירו