בית המלך (בוים) קלג

טומאה וממילא ע"כ ס"ל דחיבה"ק יכול לעשות שני פעולות ושפיר פריך ודו"ק ועפי"ז אמרתי ליישב מה שהקשו התוס' בב"ק דף ע"ז ע"א ד"ה פרה אמ"ש הר"י לתרץ דאין חיבה"ק מועלת לשוויי אוכל שאינו מקב"ט מצד גזה"כ להיות אוכל מקב"ט. והקשו ע"ז מזבחים דל"ג ע"א דאמר אביי הכל מודים דבשר קדש שנטמא לפני זריקה דלוקה דמרבינן והבשר לרבות עצים ולבונה ע"ש והא התם בשר לפני זריקה באמת הוי אוכל רק שאסור באכילה אמאי מהני בי' חיבה"ק ע"ש ומה שתירצו ע"ז כיון דלא בעי לפטור אותו אלא משום דבעי למילף מטומאת הגוף יש לנו לרבות מקו"ח דעצים ולבונה ע"ש צ"ע מאד דאמאי לא נמעוט אותם שפיר מילפותא דטומה"ג וממילא לא יהי' מהני חיבה"ק. אך להנ"ל א"ש מאד דהא התם קאי אביי אליבא דר' יוחנן וריו"ח הא ס"ל דאפי' לאוכל דאסור מצד גזה"כ ג"כ מהני חיבה"ק ודו"ק. ובדרך זה אמרתי ליישב פסקי הרמב"ם פ"ב מביאת מקדש שסובר דציץ אינו מרצה אלא בזמן שישנו על מצחו אבל אם אינו על מצחו אינו מרצה ופוסק ג"כ דטומאה דחיי' בצבור. וכבר הקשה שם הכס"מ דלדידי' יקשה קושיית ר' שמעון על ר' יהודה ביומא דף ז' טומאה לכה"ג ביוה"כ יוכיח שאינו על מצחו ומרצה. ואמרתי ליישב דהנה כבר דקדקו המפרשים דהאיך משכח"ל טומאה לכה"ג ביוה"כ הא ביוה"כ ליכא רק פרים ושעירים הנשרפין. וא"כ הא מבואר בתוספתא דפרה הובא בתוס' בב"ק דף ע"ז ע"א דר"ש ס"ל דפרים ושעירים הנשרפין אינן מטמאין טומאת אוכלין משום דהו"ל אוכל שאינו יכול להאכילו לאחרים ע"ש. וא"כ הא כאן קאמר הכי ר"ש ולר"ש גופי' לא משכחת טומאה בפרים ושעירים הנשרפין ועכצ"ל בקטורת שמקטירים ביוה"כ בקדק"ד משכחת טומאה אך קשה דהאיך קטורת מקב"ט הא לא הוי אוכל. וע"כ דמקבל מצד חיבה"ק. וא"כ קשה לפמ"ש התוס' חגיגה דף כ"ג הנ"ל דגם בעצים ולבונה אין מקב"ט מצד חיבה"ק רק אם הוכשרו. ובקטורת ל"ש הכשר דהא קיי"ל בכריתות דף ה' אהא דכתיב קדש דרשינן שכל מעשי' לא יהו אלא בקדש. וא"כ הא קיי"ל משקה בי מטבחייא אין מכשירין. וא"כ לא משכחת הכשר מים בקטורת וחיבה"ק הא אינו עושה ב' פעולות אך נראה לפמשה"ק המפרשים דל"ל קרא והבשר לרבות עצים ולבונה דחיבה"ק מכשיר הא למאי דס"ל לר"י ור"ש בזבחים דף ק"א מפני הטומאה נשרפה ולפמ"ש הקצוה"ח סי' ת"ו דלשיטת הרמב"ם פי"ב מטומאת אוכלין דהכשר בעינן דעת בעלים לא משכחת בקק"ד טומאה מצד הכשר רק מצד חיבה"ק והא התם חטאת נחשון הוי קק"ד. ומבואר מזה דחיבה"ק דאורייתא ול"ל קרא יתירא דוהבשר. ועיין בשו"ת אור המאיר למו"ר הצ"ל סימן ח' שהקשה כה"ג באופן אחר. לכן נראה דלר"י ור"ש דס"ל מפני הטומאה נשרפה ע"כ יסברו דקרא יתירא דעצים ולבונה אתי לרבות אפי' לעצים ולבונה שלא הוכשרו ולמילף מזה דחיבה"ק יכול לעשות ב' פעולות אפילו בלא הכשר והא דכתבו התוס' חגיגה דחיבה"ק אינו עושה ב' פעולות היינו למ"ד מפני אנינות נשרפה אבל לר"י ור"ש לא ולפ"ז א"ש קושיא הנ"ל דשפיר משכח"ל טומאה ביו"כ בקטורת וא"ל דהו"ל ב' פעולות דז"א דר"ש לשיטתי' ור"י לשיטתי' דהם סוברים דגם ב' חיבה"ק מהני כנ"ל שפיר פריך לי' כ"ג ביו"כ יוכיח ובזה מיושב שיטת הרמב"ם דלהרמב"ם שפיר לא משכחת טומאה ביו"כ דהא הרמב"ם ס"ל בפ"י מטומאת אוכלין דחיבה"ק דרבנן וא"כ זה ברור דלא מהני לדידי' חיבה"ק לעשות ב' פעולות אפי' מדרבנן וא"כ שפיר לא משכחת טומאה בקטרת ושפיר מצי סבור דבזמן שאינו על מצחו אינו מרצה והנה לפ"ז יהי' ראי' מכאן למ"ש הכסף משנה סוף פ"א מהלכות פרה אדומה בשם הר"י קורקיס דהרמב"ם ז"ל סבירא לי' כר"ש דפרים ושעירים הנשרפים אינן מטמאין טומאת אוכלין ע"ש דא"כ אכתי קשה על הרמב"ם הא משכחת טומאה בבשר פרים ושעירים הנשרפין ודו"ק. ובדברי הר"י קורקוס הנ"ל שמעתי מכבוד ידנ"פ החריף ובקי זית רענן וכו' מו"ה נפתלי שמחה יאיר דונקעלמאן שיחי' מק"ק אזערקוב דבר נכון בדרך פלפול בהא דקאמר בזבחים דף מ"ו ג' כריתות בשלמים למה א' לכלל ואחת לפרט ואחת לדברים שאינן נאכלין ופריך לר' שמעון דאמר דברים שאינן נאכלין אין חייבין עליהן משום טומאה לאתיי מאי. ומשני לאתוי חטאות הפנימיות ס"ד אמינא הואיל ואמר ר"ש כל שאינו על מזבח החיצון כשלמים אינן חייבין עליהן משום פיגול משום טומאה נמי לא לחייב קמ"ל והקשה מזה על הרמב"ם דסובר בסוף פי"ח מפסומה"ק כר"ש דדברים שאינן נאכלים אין חייבין עליהן משום טומאה וסובר ג"כ דבחטאת הפנימיות שייך פיגול ע"ש בפרק י"ח א"כ שוב לא צריך קרא לחטאת הפנימיות דהא גם פיגול אית בהו ושוב הדרא קושיא הנ"ל לדוכתי' כרת השלישי לשיטת הרמב"ם למה לי. ואמר ליישב דהנה לכאורה למה לי' למימר לאתוי חטאת הפנימיות משום דס"ל לר"ש כל שאינו על מזבח החיצון כשלמים אין חייבין עליו תיפק לי' למאי דמבואר בתוספתא הנ"ל דר"ש ס"ל פרים ושעירים הנשרפין אין מטמאין טומאת אוכלין. וא"כ למאי דקאמר הגמ' בסמוך ולעיל דף ל"ד ע"א דמקשינן כרת דטומאת הגוף לטומאת בשר כל היכא דקרינא בי' והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל קרינן בי' וטומאתו עליו ונכרתה ע"ש וא"כ שפיר איצטרך כרת השלישי לאתוי חטאת הפנימית לר"ש לשיטתי' דליתנייהו בהו טומאת בשר. הו"א דליתא בהו ג"כ טומאת הגוף ושפיר אתי לאתויי דאיכא בהו חיוב טומאת הגוף. אך לק"מ דהא לעיל דף ל"ד פליגי אביי ורבא בטומאת בשר לפני זריקה אי חייב מלקות דאביי ס"ל דחייב מלקות ולא אמרינן כיון דלא קרינא בי' וטומאתו עליו ונכרתה יהי' פטור משום טומאת בשר ורבא ס"ל דפטור משום דלא קרינא בי' וטומאתו עליו ונכרתה. ולפ"ז יש לומר דהתרצן דמשני הואיל ואמר ר"ש כל שאינו על מזבח החיצון כשלמים וכו' הוא אזיל אליבא דאביי ולכך שפיר