בית המלך (בוים) קלב

כזית ופחות מכביצה אינו מקבל טומאה. ושפיר ל"ש לומר כיון שנגע בו טמאוהו וע"כ דמזה ראי' דחיבת הקדש מכשיר אפילו פחות מכביצה ע"ש ואמרתי ליישב דאינו ראי' מהתם דהנה לכאורה יש סברא לומר דבפחות מכביצה לא מהני חיבה"ק לקבל טומאה לפי מ"ש התוס' בב"ק דף ע"ז ע"א ובחולין דפ"א דלא ילפינן מוהבשר לרבות עצים ולבונה דחיבה"ק מועלת לקבל טומאה רק לשוויי שאינו אוכל כאוכל כגון עצים ולבונה ונותר ופרה שהן חשובים כעפר. אבל דבר שהוא אוכל אלא שאין מקב"ט לר"ש משום דהוי אוכל שאינו יכול להאכילו לאחרים לא יועיל חיבה"ק לעשות האסור כמותר ע"ש וא"כ גם בפחות מכביצה דבאמת קיי"ל בכל דוכתא דאכילה בכזית. ורק בטומאת אוכלין גזה"כ דפחות מכביצה לא מקב"ט ולכך שפיר לא מהני חיבה"ק לאפוקי מגזה"כ ושפיר אינו מקב"ט ודו"ק. אך בעיקר סברת התוס' נראה דזה תליא במחלוקת דהנה בגמ' חולין פריך אקרא והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל האי בשר דאיתכשר במאי וע"כ מוכח דחיבה"ק דאורייתא ודחינן לה דאין ראי' וכדר"י א"ש דמיירי בפרה של זבחי שלמים והעבירה בנהר ועדיין משקה טופח עלי' ואח"כ פשטינן לה מדתניא והבשר לרבות עצים ולבונה ש"מ דחיבה"ק מה"ת. ולפ"ז קשה לי קושיא עצומה דהנה כבר הקשתי אמימרא דר"י א"ש דמיירי בפרה של זבחי שלמים והעבירה בנהר הא למ"ד דאתרוג של תרומה טהורה לא יטול מפני שמכשירה א"כ ה"נ אמאי מותר לשוחטה בזמן שעדיין משקה טופח עלי' הא מכשירה ועובר על עשה דמשמרת וצריך לומר דזה תליא בפלוגתא דרב ורבי יוחנן בחולין דף קי"ח אי אמרינן הכשר תחלת טומאה דרב ס"ל דל"א הכשר תחלת טומאה ור"י ס"ל דאמרינן הכשר תחלת טומאה ולכך שפיר י"ל דר"י דמוקי לה בהעבירה בנהר ס"ל הכשר לאו תחלת טומאה. וא"כ לריו"ח דס"ל הכשר תחלת טומאה ע"כ לא אפשר לאוקמי' בהעבירה בנהר וצ"ל דמכאן מוכח דחיבה"ק מה"ת. וא"כ קשה מאד דלריו"ח למה לי קרא יתירא דוהבשר לרבות עצים ולבונה הא בלא"ה ידעינן דחיבה"ק דאורייתא מקרא והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל דהאיך משכח"ל לטמאות וע"כ מוכח מטעם דחיבה"ק מה"ת וכ"ת דמקרא והבשר אשר יגע בכל טמא לא מרבינן רק בשר דבאמת הוא אוכל ורק שאינו מוכשר ולכך מהני חיבה"ק להיות כמוכשר אבל עצים ולבונה דלא הוי אוכל כלל אימא דלא מהני חיבה"ק. ז"א דא"כ תקשה קושיית התוס' בחולין שם מנ"ל לרבות מקרא יתירא והבשר לרבות עצים ולבונה דלמא לא מרבינן רק בשר קודש שלא הוכשר אבל עצים ולבונה לא ע"ש וע"כ צריכין לומר דבאמת ס"ל להגמ' דבשר קודש שלא הוכשר לא עדיף מעצים ולבונה דהא מבואר בחולין דף קי"ח אוכלין שלא הוכשרו כתנור שלא נגמרה מלאכתה דמי וא"כ אוכל שלא הוכשר לא עדיף שפיר מעצים ולבונה וא"כ השתא דילפינן דבשר קודש שלא הוכשר מקבל טומאה מחמת חיבה"ק שפיר ילפינן ג"כ לעצים ולבונה דמקבל טומאה וז"ב ולפ"ז שוב הדרא קושייתינו הנ"ל לדוכתי' דלמ"ד הכשר תחלת טומאה ולא ס"ל כהך אוקימתא דמיירי כשהעבירה בנהר וא"כ שפיר ראי' מקרא והבשר אשר יגע דחיבה"ק דאורייתא ולמה לי קרא יתירא והבשר לרבות עצים ולבונה. ולכן צריכין לומר דלהך מ"ד הכשר תחלת טומאה יסבור דמוהבשר יתירא נרבה דגם הנך שאינן מקבלין טומאה מצד גזה"כ דמסברא י"ל דלא מהני בהו חיבה"ק כדעת התוס' בב"ק דע"ז וחולין דפ"א הנ"ל ואפ"ה אתי קרא יתירא דוהבשר ומרבה להו דמהני בהו חיבה"ק ולפ"ז ע"כ מבואר דבדברי התוס' בב"ק הנ"ל פליגי אמוראי דלמ"ד הכשר לאו תחלת טומאה שפיר נוכל לומר כסברת התוס' הנ"ל אבל למ"ד הכשר תחלת טומאה עכצ"ל דס"ל דלא כהתוס' הנ"ל ואפילו אוכל שאינו מקבל טומאה ימאה מצד גזה"כ ג"כ מרבינן דמהני חיבה"ק. ולפ"ז מיושב קושיית השעה"מ הנ"ל מהא דאמרו לו חכמים לר' יוסי הגלילי כיון שנגע בו טמאוהו דהנה בחולין דף ק"א ע"א מבואר דחכמים דפליגי על ר' יוסי הגלילי הוא ר' מאיר דס"ל איסור חל על איסור וא"כ א"ש לפ"ד מרן הגה"ק ז"ל בסד"ט כלים הנ"ל דקמ"ח דר' מאיר ס"ל כמ"ד הכשר תחלת טומאה וא"כ ע"כ ס"ל דלא כהתוס' הנ"ל וס"ל דאפילו אוכל שאינו מקבל טומאה מצד גזה"כ ג"כ מהני חיבה"ק וא"כ שפיר פריך לי' לר"י הגלילי כיון שנגע בו טמאוהו דהא אפילו אם הוא רק כזית מקבל טומאה מחמת חיבה"ק דאע"ג דפחות מכביצה דאינו מקב"ט הוא מחמת גזה"כ אפ"ה שפיר ס"ל דמהני ע"י חיבה"ק דר"מ לשיטתי' וא"ש, ובזה יש ליישב גם מה שהקשיתי בהא דפריך בחולין דף ל"ג ע"א אהא דקתני ונאכלין בידים מסואבות דאי בקדשים כי לא יצא מהן דם מאי הוי הא הוכשר בחיבה"ק וקשיא לי דלמא מיירי בפחות פחות מכביצה ולכך אם לא יצא מהן דם לא מהני חיבה"ק לב' פעולות כמ"ש בתוס' חגיגה דף כ"ג ע"ב ד"ה והא דהא דמרבינן דעצים ולבונה מקבל טומאה מוהבשר הוא רק ע"י הכשר אבל בלא הכשר לא מהני משום דחיבה"ק לא מהני לעשות ב' פעולות ע"ש אבל אם יצא מהן דם שפיר מוכשר לקב"ט מחמת דם וממילא מהני חיבה"ק להיות מוכשר אפילו פחות מכביצה ולהנ"ל א"ש מאוד דהנה בעיקר דברי התוס' חגיגה הנ"ל דחיבה"ק לא מהני לעשות ב' פעולות ע"כ צ"ל ג"כ דזה דוקא למ"ד הכשר לאו תחלת טומאה ושפיר צריכין למילף מקרא יתירא והבשר לרבות עצים ולבונה דחיבה"ק דאורייתא דמקרא והבשר אשר יגע אין ראי' דנוכל לאוקמי' כשהעבירה בנהר ושפיר שייך סברת התוס' דחיבה"ק אין יכול לעשות ב' פעולות. אבל למ"ד הכשר תחלת טומאה שפיר ילפינן מוהבשר אשר יגע דחיבה"ק דאורייתא כנ"ל וע"כ צ"ל דקרא יתירא והבשר לרבות עצים ולבונה אתי לרבות דחיבה"ק יכול לעשות ב' פעולות וא"כ שפיר י"ל דקושיית הגמרא חולין הנ"ל הוא למ"ד הכשר תחלת טומאה ובפרט דסתם מתני' הוא ר"מ ור"מ הא ס"ל הכשר תחלת