בית אפרים יורה דעה סד

שכ' להדי' ודאי אותו הולד לכהן שקודם לכן לא ילדה ולכאורה נראה דאפרה ורחל קאי דאי אעז שפיר אפשר שתלד קודם אלא שאין חוזרת ויולדת תוך שנתה ודוחק לומר דמ"ש רש"י דקודם לכן לא ילדה היינו כיון דילדה עכשיו לפנינו ע"כ דקודם לכן לא ילדה: ואמנם נראה שבזה מדוקדק מאד לשון רש"י שכ' עז בת שנתה שילדה בתוך שנתה ולכאורה הוא שפת יתר דשפיר מצינן לפרש בת שנתה ממש לרבותא דאפי' בת שנתה שכלתה לה שנה ביום זה דינא הכ'. ולפמ"ש א"ש דס"ל לרש"י דודאי מילתא דר' ישמעאל אית לן לאוקמי בחד טעמא וא"כ גבי עז שפיר משכחת לה בת שנתה שילדה וכבר ילדה מקודם וכמ"ש רש"י לקמן דנתעברה אחר חודש ללידתה וילדה לה' חדשים ושוב שהתה חודש וחזרה וילדה וע"כ לומר הטעם משום דיולדות אינה חוזרת ויולדת תוך שנתה וא"כ אינו טעם א' עם פרה ורחל דהתם הוי טעמא משום דקודם לכן אינה יולדת כלל דודאי שנה אחר שנה אפשר שתלד וגם קשה לפמ"ש רש"י לקמן דמצינן למימר דת"ק דר"ש סבר דאפי' יולדת חוזרת ויולדת תוך שנתה וא"כ מ"ט דר"י גבי עז לכן כ' רש"י בת שנתה היינו שילדה תוך שנתה וכי תספור ירחי עת לידתה משעה שנתעברה א"א כלל שתלד קודם וחד טעמא הוא עם פרה ורחל ולא צריך הוא לטעמא דיולדת אינה חוזרת ויולדת תוך שנתה אף בעז והוא נכון בכוונת רש"י ז"ל. ומ"ש שיש כאן סתירה ממ"ש תו' בחולין דף מ"ו למ"ש בבכורות אין כאן סתירה שהתו' בחולין כתבו כן לשיטת רבינו אפרים דלא מסתבר לי' הך מילתא לומר שנשתנו הטבעי' ולדידי' כ' אם לא שנאמר דכשיולדת בשנה השני' תשש כחה כו' ולדידי' צריך לדחוק בהא דפריך בע"ז פחותה מבת ג' מי קילדה כו' היינו משום דמ"מ אינו רק מיעוט דמתרמי הכי שיולדת בשנה שני' ולא מסתבר לי' לאוקמי הך דואת בניהם כלו בבית שאותן הפרות היו מהמיעוט ומ"מ צריך לטעמא דאם יולדת בשנה שני' תשש כחה כו' משום דאל"כ אע"ג דלא הוי מיעוטא הא אמרינן בבכורות התם מחוורת' דר' ישמעאל סובר כר"מ דחייש למעוטא אבל לשיטות רש"י שם בחולין דאחדא עינונות' קאי וע"כ דס"ל דנשתנו הטבעי' ההיא דבצורות כפשט' וזה שיטת התו' בבכורות ובע"ז ע"ש. ועכ"פ אין מקום למה שרצית להרכיב מ"ש התו' בחולין לשיטת רבינו אפרים על דברי רש"י בההוא דטלה חלב שהרי רש"י גופה באותה סוגיא עצמה בעז פרש"י בהך דבכורות תנן הלוקח כו' עז בת שנתה כו' דודאי לא ילדה גבי נכרי וכמ"ש ג"כ בבכורות וכמ"ש לעיל ופוק ועיין בחיבורי שכתבתי דהא אמרינן שם בע"ז דפרה פחותה מבת ג' לא ילדה דתנן כו' ולפ"ז הא דתנן נמי בבכורות כו' עיניך הרואות כי תמכתי יתידותי על ההוא דע"ז שהיא המכרעת דמטעם לא ילדה קודם לכן אתינן עלה ומה שרצית לחלק בין פרה לרחל כבר כתבתי דליתא דא"כ מנ"ל להש"ס להקשות דלמא גבי פרה נמי כן הוא ואמנם אף לפמ"ש התוס' בחולין לדברי רבינו אפרים לומר הך סברא דתשש כחה כו' לפי"ז צריך ליישב הש"ס בע"ז משום דלא מסתבר דקרא דואת בניהם כלו כו' אתרמוי אתרמי הכי דלא שכיחה וכמ"ש לעיל א"כ גם קרא דטלה חלב דוחק לאוקמי בהכי. אך באמת א"צ לזה דאנן בשיטת רש"י קיימינן ואין לנו לדחוק את השמועות רק כפשוטו דלא ילדה כלל וכמ"ש ומ"ש מדברי הש"מ סי' שט"ז דגם תוך שנתה הוא ספק וכתבת די"ל דש"ע סובר דבזמן הזה נשתנה כו' טעות הוא כי לא מן השם הוא זה רק מטעם דקי"ל כר' יהושיע דאמר טינוף פוטר ומטנפת חוזרת ויולדת וחוששין לטינוף ועיין בדברי הראשונים ומ"ש על מ"ש בשפת אמת סי' ל"ה ס"ק ד' בשם הרשב"ץ שהקשה על הרז"ה כו' וכתבתי שי"ל דהוי תר"ל דמה שהעינוניתא משלים הוי ריעותא עכ"פ ועוד דהוי ג' בשמאל ואף דהוי בדרי יש לדמות למ"ש מכ"ת בעצמו בזר זהב ס"ק י' לענין היכר סדק כיון דיצאה ריאה זו וכו' וטעית בדמיונך דאם נאמר דעינוניתא משלים היינו משום כיון דאין דרך להמצא יתירות כזה רק שאנו מכשירין אותו משום כל חיווי כו' טפי יש לדון בו היכא שחסר בימין שבא להשלים אונות הימין וא"כ מדב שיש ג' בשמאל מ"מ כשאנו דנין על הוורדא שבצד ימין טפי יש לתלות שבא להשלמ' ממה שנדון בו שהוא כיתרת מקמא הנוהג בחיוי ברייתא משא"כ בנ"ד כיון שאין כאן דבר המחייב אותנו לדין בו דין חילוק האונות רק מצד שי"ל דמסתמא ריאה זו כשאר ריאות וכיון שיש שינוי לפנינו שיש ג' בשמאל אפשר כיון דאשתני אשתני ולכן שפיר כ' הרשב"ץ דמוכח מהכא דאין העינוניתא משלים ומ"ש דהא הוי ריעותא דחסרה הוורדא כו' מצטרף לריעות' דלעיל אם רצונך לומר דמצטרף לריעותא דנאמר שהעינוניתא מקמא משלים א"כ מה"ט נאמר דאין כל הוורדא חסר בימין לחוד אף דלא הוי חלוף ואם נפשך דמצטרף לריעותא דג' בשמאל גם הא ליתא לפמ"ש אך בלא"ה למ"ד עינינותא משלים אין חסרון הוורדא ריעותא כלל דהא אדרבה הוורד' בריעותא הוא שאין דרכה להמצא רק אם נמצאת מכשירין משום כל הני חיוי כו' ועכ"פ אין כאן ריעותא מחמת שחסרה ועיין מ"ש בכ"ת סי' ל"ה ס"ק פ"ז ויתיישב לך עוד יותר: אך כ"ז לדבריך אבל באמת אין לזה מקום כלל לתת טעם לדברי רבא בחלוף משום תר"ל דפשיטא דכה"ג לא חשיב תר"ל מכמה אנפי עיין בכללי שלי מן סעיף כ"ה ואילך רק ענינו כמ"ש הפוסקים לפעמים כיון דאיכא ריעותא כ"ד דמצטרף לסייע ידי האוסרין וזה מחומרת האחרונים שלא להקל באיסור תורה אבל מ"מ אין בזה כדי ליתן טעם לדברי רבא דמטריף בחלוף והנכון כמ"ש בשפת אמת שם דרבא לא מיירי מריאה דאית בה עינונותא כמבואר שם וזה נכון לדעת הרז"ה ושפתי אמת תכון לעד. ומ"ש על מ"ש וע"כ מטעם חסר הוא כו' לא הבינותי האיך מוכח דילמא כמ"ש הרשב"ץ דטריפות מצד עצמו הוא עכ"ד לא דקדקת יפה שאני כותב זה לשיטת הרז"ה דלא שמיע לי' כלומר לא ס"ל הך דכ' הרשב"ץ שהוא טריפות בפ"ע ומ"ש וע"כ הטריפות מטעם חסר הדברים סובבים כלפי מ"ש שם שא"ל מטעם יתיר בשמאל דהא בדרי הוא וע"כ דמטעם חסר הוא וזה שיטת הרז"ה ע"ש בלשונו דוק ותשכח. ומ"ש על מ"ש בפ"ת סי' ל"ה ס"ק פ"ז על הת"ח דדייק מדקאמר חלוף ות"ל משום חסר כו' עיין באותו ס"ק בסופו שהבאתי שם לשון הריב"ש מ"ש על קושי' זו מי ששלחה אליך לא ראה מאורות כו' ועיין מ"ש בשפת אמת שם ובק"ה השייך לסי' ל"ה ומ"ש על מ"ש כיון דגלי לן דהשלמה מועלת אין חילוק כו' דמה ענין משלים לחלוף נהי דמשלים האיך נוכל לומר דלהוי כעומד בצד זה דלא להוי חילוף עכ"ד והדברים פשוטים ומבוארים למעיין דהמטריפים מפרשים חלוף שהוחלף אונא ממקום שראוי להיות וגם ד' בימין וא' בשמאל בכלל חלוף והת"ח סובר דחלוף אצדדים של אונות שמה שראוי להיות בימין הוא בשמאל וע"ז כתבתי דאפי' יהיבנא לת"ח דחלוף היינו חלוף צדדים וא"כ אין בכלל חלוף ד' בימין וא' בשמאל מ"מ מטעם חסר טריפה דאין השלמה מימין לשמאל כמו דחזינן דמטרפינן חלוף והיינו דאמרינן דהיינו ג' בשמאל הם עקרי האונות בצד זה כדרך גדולתו ושבימין הם עקרי האונות בצד זה כדרך גדולתו ושבימין הם עקרי האונות שבצד זו בימין ולא יותר וה"ל חלוף ואמאי לא נימא דאין כאן חלוף שעקרי האונות שבצד שמאל הם שני' והשלישית באה להשלים חסרון הימין אע"כ דהכי גמירי דאין חסר כיון דבצד א' ב' ובצד א' ג' וס"ד דאין קפידא באיזה צד יהיה היתר ובאיזה צד יהיה הפחות וקמ"ל דמ"מ ה"ל חלוף דתנאי צדדין ב' בימינה כו' הוא ג"כ עיכוב' ועכ"פ למדנו מדקרינן לטריפות זה בשם חלוף והיינו משום דהאונות שבכל צד כל חד תיקום אדוכתי' כי הם עקרי האונות השייכין לאותו צד דוקא ולא להשלמה א"כ גם אם יש חסרון בשמאל ויתר בימין אין משלימין מימין לשמאל ג"כ להת"ח כמ"ש שם דאין אומרים בטריפות זו דומה לזו וחלוף גמירי דטריפה ולא תלינן שבא להשלמה אבל היכא שאין בו תורת חלוף שפיר תולין להשלמה ולדידי לא משמע הכי אלא מהא דגמירי חלוף טריפה ע"כ דטעמא משום דלא תלינן בהשלמה דאי הוי תלינן בהשלמה ישנה דין כל בני חליף דהא י"ל דעיקר האונות הם מספר הראוי והיותר להשלמה