בית אפרים יורה דעה נג

כשאין שם רק השורש לבד אף עפ"י שאין כאן תואר ובשביל דזוטר בשיעורא לא מטריף דלפי מנהגו כציפורן אגודל שפיר איכא כעובי אצבע בשיעור הזה: אך כבר כתבתי דהא ודאי ליתא שאין זה ענין כלל לנחלק דמחמת השורש חשוב כחדא והדברים נראים כי הר"ץ שמיעה שמע דעת המקילין שהביא הרמ"א דשינתה בראשה ולמדוהו מנחלק על הדרך שכתבתי לעיל די"ל דאע"ג דמהני צירוף שלא לחשבם שנים וכנטול מ"מ אין צירוף מועיל לחשוב אותו לתואר שעיקר ענין תואר הוא טוב למראה עינים ולא לפי מראה עיני השכל המקבץ חלקים נפרדים שע"י קיבוצם יהיו תואר והר"ץ לא עמד על בורי' של שמיעה זו וסבור שנאמרו הדברים ללמוד מזה שהכל הולך אחר השורש ונלמד משם דאף שאין שם רק השורש לבד ובלי תואר כלל כשר ובאמת ליתא דהמקילין לא הקילו אלא כשיש תואר בשורש שאז נראה לעין שהוא וורדא ולא יתרת מקמא ואף שאין תואר בראשה זה למדו מנחלק דאף שאין צירוף מועיל להיות תואר מ"מ כשר והמחמירין ס"ל שאין ללמוד מזה שלא להצריך תואר בראשה דנחלק שאני שהשורש מצרפן להיות אחד וכיון שבצירוף יש תואר הו"ל כחד וורדא ותוארה עלי' ונקט רמ"א כדעת המקילין הואיל ובלא"ה רבים מכשירין בכל ענין ועיין מ"ש לקמן בהבנת הש"ך בזה בדברי הר"ץ: ועתה אבאר דעת מהר"מ בעהמ"ח ס' מח"ב הנה בב"ה שם ה' חסר הביא דברי הר"ץ אם נתקטנה ונתמעט' עד שלא ניכר רק השורש לבד שנוהגין להכשיר והוא כתב ע"ז שמי שנהג כן מאכיל טריפות לישראל הוא ושם הראה מקום ממ"ש בב"ה ה"ל יתר ששם השיג על הר"ץ בזה שמביא ראיה מנחלק לשנים ושורש אחד גם הראה מקום למ"ש במח"ב שם דבנתקטנ' איכא למיחש לחרותה אם לא ניכר שמתחלתה לא היתה גדולה יותר מט"ד ובתה"ג הל' יתר כתב אם לא נמצא בריאה רק שורש עינוניתא טרפה והכי נהוג ולא כהר"ץ ועל דברי הרמ"א שכתב אם יש לה תואר וורד בשורש שלה ה"פ שיש בו תואר השורש שהוא עובי אצבע שהוא שייך בשורש כו' עיין בביאורי לש"ך שהבאתי דבריו ונראה מדבריו דבשורש כאצבע לא יתכן שיהא נקרא עליו שם תואר וורד ומ"ש שם שהחתיכה נמצא דבוקה למקום אחר ביארתי שם שז"א ועיין במח"ב הל' חסר ס"ז שהביא שם דברי הרמ"א לענין אם נמצא החתיכה החסירה שנמצא בשמאל דא"כ הו"ל שינוי מקום לוורדא ואפשר לומר דהכא מיירי שא"צ לצירוף זה רק לענין תוארו ולא לענין שיעורו כו' ומזה מבואר כמ"ש בחיבורי פ"ת דלענין השיעור אין מצטרף וע"ש בת"ה שכתב העינינותא אם חסרה משיעורה המבואר בפנים טריפה ועיין במח"ב ודלא כהר"ץ כו' משמע דמפרש מ"ש הר"ץ בנתקטנה העינינותא שחסר השיעור ובאמת למ"ש שם במח"ב דקי"ל כצפורן בין לקולא ובין לחומרא א"כ מה בכך שנתקטנה כיון שעכ"פ שורש ניכר והשורש כעובי אצבע הרי יש כאן כשיעור ואפשר דאינו מפרש כעובי היינו ברוחב וכמ"ש אא"ז אלא היינו עובי ממש וא"כ י"ל שהוא פחות מציפורן ואנו אין לנו אלא דברי הפוסקים דכדי להתיר משערין בפרק אגודל או בשני רחבי אגודל וכמ"ש בפ"ת סי' ל"ה ס"ק ג' וכן מבואר בד"מ שאחר שכתב שם הפלוגתא אם כפרק או כצפורן כתב ואני מצאתי קבלתי שאנו נוהגין להטריף הכל דאין אנו בקיאין בשיעורי ט"ד עכ"ל מהרא"ק עכ"ד הד"מ מבואר מדבריו דאזלינן בהא להחמיר והנה לענין אם נמצאת החתיכה הדביקה דעת מח"ב להחמיר וכמ"ש הש"ך בשמו ומבואר לקמן: ועתה אבאר דעת הש"ך לדינא היכא שאין לה תואר וורד כלל ס"ל דהנוהג כן מאכיל טרפות והיכא שהוורד' אין בה חסרון ניכר רק שנתקטנה ומחמת זה אין לה תואר בראשה רק בשורש ס"ל כדעת הרב להקל אך ביש כאן חסרון הניכר ונמצא החסר דבוק באונא ס"ל להטריף אף בגדיים וטלאים ומכל שכן בגסה ומ"ש בסעיף קטן כי קבלתי מאדונינו מ"ו כו' היינו לדחות דברי מוהר"ר ליברמאן שרוצה ללמוד מזה שא"צ תואר וורד כלל וע"ז כ' דאף המכשיר בחסירה מודה דצריך תואר אלא שבאמת יש תואר ע"י צירוף ושוב כתב ועוד שגם בהנשאר יש תואר וורד ר"ל וא"כ אין ללמוד מזה היכא דליכא תואר וורד כלל וכדי שלא תאמר דאין חילוק בין אם אין תואר כלל ובין יש תואר בקצתן כיון דליכא תואר בראשן ע"ז כ' וכדכתב הרב וכן יש מכשירין כו' ור"ל דהא קמן דיש תועלת במקצת תואר וא"כ ה"נ בצירוף החתיכ' שפיר מהני להשלים החסרון למ"ד הכי וליכ' למילף מיני' לאין תואר כלל אבל מ"מ לא בא לדמו' הך דינא לדין דשינתה בראשה דודאי תרי מילי נינהו דהתם ליכא חסרון והכא הרי חסר לפניך שהרי החתיכו' הדבוקות מוכיחים עלי' וא"כ יש להטריף מטעם חסר כמו היכ' שיש חסרון מבחוץ באונא ופשיט' שאין לחלק בכה"ג בין חסרון כ"ף כפופה או פשוטה דהא קמן שחסרון בתולדה הוא וטרפה להרמב"ם ואפי' להמכשירין שם נרא' דבכה"ג שנמצ' החסרון דבוק למקום אחר מודו דטרפה ודוק' היכא שאין כאן רק חסרון מבחוץ דרך ברייתו אין זה מזיק כיון דהעור קיים לא דיינינן לי' כחסרון דכך הית' יצירת' של זו מתחל' אבל אם יש כאן חתיכות דבוקות למקום אחר הבאים למלאות חסרון זה ע"כ שחסרון זה קלקול היציר' היא ומה שיש ממנו במקום אחר מה מועילו וסופו להתקלקל ולנקב וטרפה וא"ל דא"כ כדפריך בש"ס על ר"י לענין חסרון מבפנים ממתני' דקתני או שחסרה נימא דמיירי בכה"ג שיש במקום אחר למלאות אותן י"ל דטעמ' בכה"ג משו' שסופו לינקב ובכלל נקובה הוא וגם י"ל כיון שמחמת החסרון בעצמו לא הי' טרפה לא ה"ל למיתלי הטרפ' בחסרון וה"ל לפרושי ומה שלא כתבו הפוסקים דין זה נראה דהיא מלת' דלא שכיח ואי מתרמי לענ"ד טרפה אף אם החסרון ככ"ף פשוטה שלא שייך בזה שסופו להתרפאות ולא חידשו דין זה רק בוורדא שהוא שכיח למצוא לפעמים כמ"ש הפוסקים: ולענ"ד שלזה כיון הרמ"א מ"ש בד"מ ודין זה תמוה ואם קבלה נקבל דס"ל דיש להטריף מטעם חסר וכן מבואר ממ"ש הר"ץ בשם הרמ"א שכ' הטעם שזה דרכו לפעמים מה שחסר כאן כו' משום דקשי' לי' שיש להטריף מטעם חסר וע"ז אמר דרבותייהו בהכי ומ"מ מסוים אם קבלה. אנקבלך הר"ץ הבין שהגמגום בדין זה משום שינתה מקומה ולזה כ' דדיינינן לי' כיתרת מקמא ולית' דגמגום זה של הרמ"א הוא מטעם חסר ונראה שגם כוונת מח"ב שהבי' הש"ך כן הוא שכ' על דברי הרמ"א שמלשונו משמע שאין ברור לו להכשיר ונ"ל טעמו כיון שהוא דבוק לאומא ה"ל יתרת בעלמ' ואין לו לעונינותא כלום כו' ר"ל וא"כ הרי יש כאן חסרון הניכר בוורדא וטרפה ולאו משום שינוי תואר אתינן עלה אך לענ"ד יש להטריף בזה גם מחמת שינוי תואר דלא דמי שינוי תואר שלא ע"י חסרון לשינוי תואר הבא ע"י חסרון: ועכ"פ דבר ברור הוא מ"ש הש"ך וכדכ' הרב וכן יש מכשירין אינו רק ללמוד משם דיש מעלה לתואר בשורש ולדחות בזה דברי הבא ללמוד מדעת המכשירין ע"י צירוף שא"ל תואר וורד אבל לדינ' לא דמי לאהדדי וכדכתיבנ' דהש"ך ס"ל בזה לדינו כהר"ץ ומח"ב דהך חתיכ' כיון שדבוק' הוא במק"א אינה מצטרפות וא"כ יש כאן חסרון בוורדא אך בזה שהש"ך מפרש דברי הר"ץ שכ' אם העינונותא נתקטנה כו' הוא דינו של הרב ביש תואר וורד בשורש ולכן כ' על ר' ליבר מאן שהאכיל טרפו' אם נהג כן ועל דין הר"ץ כ' שהו' דין אמת הוא תמוה שהדבר ברור דהר"ץ מכשיר באין תואר כלל כמש"ל ונרא' דהש"ך מפרש דברי הר"ץ מ"ש שנתקטנה אינו בדרך שיהא חסרון ניכר בה אלא כך הוא שלימות' מתחל' ברייתה ובגדול' דרכה שלמעלה מן השורש עולה חתיכה עגולה משא"כ כשהי' קטנ' דאין כאן רק השורש אין כאן מה שיתעגל ואין כאן תואר וורד הנהוג ובזה ס"ל להש"ך דכיון דיש כאן שורש ניכר כשר לזה דווק' שלא בדרך חסרון מה שאין כן בדרך חסרון שדבוק במקום אחד דהא קמן שמקלקלת לענינה שמה שחסר כאן נברא במ"א ע"ד יתרת ולא ס"ל כמ"ש הר"ץ בשם הרמ"א דהכי רבותייהו ואיהו גופא מגמגם בה וכ' ואם קבלה נקבל ונראה מהר"ץ שלא קיבלו קבל' זו ונהגו להטריף בגדי