בית אפרים יורה דעה מט

הסדק הגדול אשר סובב הולך משני עבריו באורך אונא הראוי' להיות ולתפוס הסדק הקטן שהוא פחות מכט"ד: ומ"ש כ"ת שאין זה מקום הראוי להיות אונא דא"כ האמצעית גדולה אין נלענ"ד כיון שמקום הסדק הזה במקום הראוי להיות מפוצל שם שיש די בזה לשיעור רוחב אונא ארוכה ועבה זו והגריעות הוא מחמת האמצעית שהחליפה שדרכה להיות קטנה מזו שאצלה ועכשיו היא גדולה ממנה ואין לנו לדון מחמת זה הסדק הגדול שנראה מענינו שהוא המבדיל בין התחתונה לאמצעית ולתפוס הקטן שהוא פחות מכט"ד וגם לא מסתבר לתפוס שניהם ולומר דבאמת יש כאן יתרת בדרי כמ"ש בספרי שאין הולכין אחר סדק כ"א היכא שבא למלאות מנין הראוי ואם אנו תופסין הגדול לעיקר ממילא דהקטן כמאן דליתא ולפי מ"ש בביאורים שמדברי הרש"ל משמע דאם אנו צריכין לילך בתר סדק להכשי' יש לילך אחריה' להטריף ג"כ ולפי"ז י"ל דגם כאן הולכים אחר כל הסדקי' להכשי' אך הש"ך ודעימי' לא ס"ל הכי וגם אליבא דרש"ל י"ל דדוקא להטריף חיישינן אבל להכשיר י"ל כל שאינו בא למלאו' מנין הראוי רואין אותו כאילו אינו אך נלענ"ד כיון דהט"ז וש"ך והרבה פוסקים מקילין בחילוף זה עכ"פ בהפ"מ ואעפ"י שאא"ז מחמיר משום המנהג כתב שם בס"ק ל"א דיש להקל בספיקן בהפ"מ ונראה דה"ה לענין מ"ש בס"ק ל"ה בחילופים אלו ובכאן מלבד סדק הקטן אפשר להסתפק בסדק הנמצא בין האמצעית לאונא העליונה אעפ"י שגם הוא ארוך כדרך חיתוך האונא מ"מ אין הכרח שהחיתוך הוא בכל ארכו ואמרינן שהוא חתוך רק מעט כשיעור ט"ד או יותר וכל השאר הוא שייך לערוגה ואעפ"י שגם שם יש היכר סדק י"ל שאינו מורה על חיתוך רק הוא כמו שריטה בעלמא ומכ"ש אם נימא הטעם דמבפנים סדורה כהלכתה שי"ל שמצד זה היא מבפנים פרוד בין האמצעה והאונא העליונה רק מעט וא"כ ממילא שהסמוכה לאומא היא גדולה מהאמצעית שהסדק שבינה לאמצעית יש לומר שהוא מבדיל בכל ארכו ונמצא שהסמוכה לאומא שיעורה ככל אונות אלו שבריאה משא"כ האמצעית אף שמצד הסמוכה לאומא אמרינן שהיא פרודה כדרך כל אורך האונא מ"מ בצד השני אינה פרודה רק מקצת לבד ופשיטא דמה דחשיב אונא הוא מה שהוא חתוך ופרוד משני הצדדים ואי אתרמי כה"ג דהסמוכה לאומה יש לה שיעור גדולתה כראוי והאמצעית הסמוכה לה בצד סמיכתה לזו הסמיכה לאומא היא חתיכה כדרכה ומצד השני הסמוכה לאונא עליונה אינה חתיכה ונפרדת רק כט"ד או מעט יותר אף שאם היינו חושבין האמצעית אם היתה חתיכה במקום הזה בשווי עם החתוך שמצדה השני' היתה גדולה מהסמוכה לאומה מ"מ כיון דכמות שהיא חתיכה עתה בצד זה רק מעט היא קטנה אין כאן חשש והנה הסדק שבין האמצעית לעליונה רואין כאילו פרוד קצת ממנה כפי שיעור הצריך בכדי להשלים מנין האונות והשאר רואין כאילו אינו ובין לטעם שנסרכו ובין לטעם שסדורה כהלכתה י"ל כן דמה שלמעלה הוא דבוק בתולדה אף מבפנים וגם זה בכלל שסדקים מועילים להכשיר ולא להטריף היכא שבא להוסיף על מנין הראוי וה"ה היכא שהסדק מוסיף על גדלות הראוי אין חוששין לו ולכן כיון שעכ"פ ספיקא הוה שמא אין כאן שינוי גדלות דאמצעית מארוכה ועבה ודעת האחרונים בלא"ה להכשיר בחלוף כזה בהפ"מ אין להחמיר בזה יותר ושפיר הורה להלכה להכשיר: שאלה יג עוד כתב כ"ת שאלה א' שהי' חסר כל העיגול והקולשית מן הוורדא ואותה החתיכה החסרה נמצאת באומא השמאלית בין אומא לאונא אך לא היתה מקמא רק על חוד האומא כמו בדרי והיה להחתיכה כיס בפ"ע בגיד שפה כדרך שאר כל הכיסי' וכשנפחוה היתה יורדת לכיס' יפה יפה בנטייתה לצד קמא לכיסה והי' נראה בה החרוץ שהחריץ בה הגיד שפה ומחכמי בהמ"ד רצו להכשיר דאף שהת"ש בשם הר"ץ מטריף אם יש להחתיכה כיס היינו אם עומדת מקמא אבל בדרא לא הוי כיתיר וורדא עם כיס דיתרת בשמאל בדרי אף בתואר וורד כשרה ולא נשאר כאן רק ב' ריעותות ולהשלים לחסרון דוורדא א"צ דהא יש לה תואר וורד בשורש שלה ואין כאן רק ב' ריעותות ומלשונם משמע דדוקא ג' ריעותות בעינן וכ"ת הטריף לפי שיש חסרון בוורדא לפנינו וצריך השלמה ונראה לעין שמה שחסר שם יתיר כאן ומה שאמרו דלא הוה רק ב' לריעותא הלא במ"כ לא הזכיר הרמ"א מקמא רק הת"ש וכן אדמ"ו בספרו כתב יש לבדוק מבפנים והיינו למעוטי מצד גבה דטרפה משום דמתחכך בצלעות אבל באמת אם נמצא בדרי ג"כ משלמת כו' עכ"ד כ"ת והנה רואה אני דהני עמודי דבי מדרשא לאו קטלי קניא נינהו ודייקו לישנ' דמקמא ומלתא דפשיט' למכ"ת דאף בדרי משלמת מבעי' לי טובא דשמא י"ל כיון דהדין גופ' תמוה רק קבלה שרגילו' למצוא החסרון בצד ימין או בצד שמאל כמ"ש אא"ז שיש לסמוך על עדות הש"ך והת"ח וא"כ י"ל דהרגילות הוא רק למצוא מקמא אבל לא בדרי ואף שהרמ"א כתב בסתם משום שאין זה רגיל שימצא כן בדרי אלא או מקמ' לא נמצא כלל ואין ראיה מסתימת המ"כ של הרמ"א דכוונתו יש לבדוק באונא כו' ר"ל מקמא שרגילות למצוא שם וזה מבואר שהרי גם הר"ץ מביא הך מ"כ בסתם ע"ש שכתב וכן מצאתי גליון כו' ומ"מ מבואר בדבריו שם לפני זה דמציאות זה הוא מקמא ע"ש גבי מ"ש א"כ מג' דברים טרפה כו' וגם ששם קודם לזה גבי אם העינונותי' נחלק' כו' ע"ש (ומ"ש כ"ת דהר"ץ חשש שלא יטעו כו' לכן פי' בהגהותיו להדיא יש לבדוק מקמא כו' בר"ץ שלפני לא מצאתי לשון זה שכ' כ"ת משמו רק דמוכח מדבריו שם דאקמא קאי וכמ"ש) וגם י"ל כיון דיתרת בדרי קי"ל דהיינו רבותייהו טפי אנו תולין שהוא יתרת מלומר שבא להשלים תואר הוורדא משא"כ ביתרת מקמא דלא רבותי' דכולהו הוא רק דחיוי בריית' א"כ יש לתלות דזה בא להשלים תואר הוורדא שהוא עתה בכל הבהמות מלמיתלי ביתרת דקמא ולכן אי הוה מיקלע עובדא כזו שהחתיכה החסירה היא נמצאת בדרי דאונא לא הייתי מורה כ"כ בפשיטות להקל בזה היכא שבלא החתיכה החסרה ליכא תואר וורדא בשורש שלה ומ"מ בנ"ד יפה אמר מכ"ת שיש להטריף דלא מיבעי' אם נימא דגם בדרי מצרף להשלים התואר לקולא א"כ כ"ש לחומרא אלא אפי' אם נימא דלחומרא לא מצרפינן מ"מ היכא שיש כיס על החתיכה כיון שכבר נהגו להטריף בזה במקום שבא להשלים א"כ אף בזה הרי עינינו הרואות שכשמצרפין אותם הם אחת ומה שחסר כאן יתיר כאן וכמ"ש כ"ת וגם יש עליו כיס שהוא ג"כ הוראת שדרך וורד' יש לה והיא וורדא עם כיס ולא יותרת בדרי וא"כ אדרבה יש להטריף טפי כיון שבא להשלמה ואין כאן מקומו כ"א מקמא ועכשיו שהוא בדרי הוי כשינתה מקומה דדוקא במקום שהוא רגילות שימצא אין זה שינוי מקום וכמ"ש הש"ך: ובאמת מדברי הש"ך בסוף ס"ק י"ח משמע דגם היכא שיש תואר וורד בהנשאר צריך צירוף וכמ"ש ועוד דגם בהנשאר יש תואר וורד וכדכתב הרב וכן יש מכשירין אם יש לה תואר וורד בשורש שלה כו' וכן בס"ק י"ט כ' דהכא השורש במקומו אלא שחסר קצת בראש העינונות כו' ובביאור לש"ך הבאתי דברי מח"ב דמפרק הך וכן יש מכשירין כו' היינו ג"כ ע"י צירוף והשגתי עליו ע"ש (ואני תמה על עצמי שלא כתבתי בביאור לש"ך לפרש לשון הש"ך הנ"ל בסוף ס"ק י"ח שלכאורה צ"ע שנראה דבדין השלמת החסר מיירי דכל חד לחודי' ליכא תואר וורד והיש מכשירין מיירי בלא השלמת רק מחמת שיש תואר וורד בשורש ע"ש וא"כ מ"ש הש"ך ועוד שגם בהנשאר כו' צ"ע ואפשר בקולמוס נשתייר או נשמט בדפוס) ולפי מה דמשמע מדברי הד"מ ובהג"ה בא לומר דיש מכשירין אף בלא צירוף ולפי הבנת הש"ך צ"ל דמעיקרא נמי מיירי שיש בהנשאר תואר וורד וכשר ע"י צירוף ושוב כתב לכן יש מכשירין כו' ר"ל שיש סוברין דאף צירוף א"צ כל שיש תואר וורד בראשה וכן משמע מהש"ך ס"ק כ"א ועכ"פ למדנו ממח"ב והש"ך דחזי לאצטרופי אף ביש תואר וורד בשורש שלה אלא דהיש מכשירין האחרונים ס"ל להקל אף אם אין החתיכה החסירה נמצאת ועכ"פ במקום