בית אפרים יורה דעה לט

טרחתי והעתקתי כל לשונו למען הראותו כי כל דבריו סרוכים מראשו עד סופו בדברי שגגה וטעות והנה מה שיוצא מכלל דבריו יש להכשיר בכל סרכא כסדרן בריאה מסופו עד ראשו ממש כדרך שכתב הט"ז והש"ך להכשיר בקרום וכענין אופתא שהיא דבוקה כולה בלי שום פירוד אף בשפולי וכן בקרום שכשר אף בשפולי כמ"ש אא"ז ולדעתו כל סרכא שבעולם דנין ביה דין קרום ע"ז אען ואומר אם כך נהג כו' ואין ספק שאם הסרכא גם בראשו ממש שהוא משפולי דטרפה וכמ"ש אא"ז בס"ק כ"ה להדיא דאם השפול נסרך עמו הו"ל כסדרן ושלא כסדרן וע"כ לא שרינן כה"ג אלא בקרום טילא כו' וכן מבואר במהרי"ל שכתב גם אם מכשירין בין אונא לאונא כל שיש היקף בשר למעלה קודם הסרכא כו' והבאתי הדברים בבירור לט"ז ס"ק ח' ע"ש ועיין במשבצות ס"ק ז' שכתב דאם אף בשפולי נדבקה אין לי לומר להתיר ודוקא קרום שקורין טילא כו' (ולקמן אכתוב בדברי המשבצות בזה) ובאמת אף בקרום שכתב אא"ז להתיר בשפולי וכמ"ש בר"א ס"ק נ"ז ולענ"ד זה כוונת הגהת סמ"ק והביאו האגור שכתב ומיהו כי ליכא סרכא קרום כו' והוא דאית ליה חיתוכא דאוני ור"ל דשם בסוף החתיכות המקום מגולה בלא סרכא מזו לזו וע"ד שכתב מהרי"ל (וקרוב היה בעיני לומר שט"ס הוא בהגה"ת סמ"ק וצ"ל והוא דאיתא בחתיכא דאוני ור"ל דקרום דמכשרינן היינו כסדרן מחתוך לחתוך דוקא משא"כ שלא כסדרן כגון מחידוד לחידוד וכמ"ש הב"י והד"מ שם אך מסתפינא להגיה אחרי שגם הב"י העתיק לשון זה אך בכל בו ובשו"ת מהרי"ק סי' ל"ז ליתא) ובגוף הענין הארכתי בספרי בדוכתי טובי עיין בר"א ס"ק מ"ד ובס"ק נ"ז ונ"ח ובביאור לש"ך וט"ז ובק"ה סי' ו' ויו"ד וי"א ובתשוב' שכתבתי לדודי הגאון ז"ל והוא בקונטרס התשובות אחר סימן י"ב המתחלת כל כי האי דודי כו' בענין זה דאופתא ועיין מע"ל שם וימצא הדברים נכוחים כי יתן רוחו עליהם: ואמנם מ"ש לפטפט נגד עדות אא"ז בענין המנהג אינון פטטיא דלאו דאורייתא כי אף אם היה אא"ז מעיד מפי עצמו מי יפאר אחריו להכחיש עדותו אבל באמת לא עינה מלבו ודבריו הם דברי אא"ז הרמ"א אשר כל בית ישראל נשען עליו ובכל מקום שכותב מנהג ישראל תורה היא וכתב בסעיף ד' וי"א להכשיר אם הוא מעיקר האונות עד חציין אפי' מפולש וכן נוהגין להכשיר כי האי כסדרן כו' וראיתי במשבצות זהב שכתב ומ"ש רמ"א וי"א וכו' אמה דסמיך ליה קאי הא בלא חלון י"ל אפילו מחציין כו' ע"ש וזה תמוה דא"כ מה זה שכתב רמ"א תרי גוונא סרכא וקרום דהא כללא הוא כשאין חלון מותר אף למעלה מחציה ולמטה מחציה מותר אף שיש חלון וכן מבואר ממה שמדייק הש"ך דאמצעיתו לאו דוקא דא"כ אין חילוק בין סרכא לקרום ובפשיטות הו"ל למימר כיון דקרום בלא חלון הוא אף בסרכא כשר אך דהא ודאי ליתא דודאי קרום חלוק מסרכא ובסרכא אף בלא חלון אין היתר רק עד אמצעיתו ובקרום כשר אפילו כולו ואמצעיתו לאו דוקא שהרי הרמ"א אפילו מפולש קאמר ומוכח מתוכו דבין מפולש ובין אינו מפולש ההיתר הוא למטה מחציין דוקא רק דכלפי מ"ש תחלה שיש להטריף כל סרכא על זה בא לאשמועינן כחה דהיתרא וי"א להכשיר וכו' אפילו מפולש ואם היה כוונתו שהמנהג להכשיר בלא פילוש אף למעלה מחצייה טפי הו"ל להשמיענו כזאת שהרי מתחלה כתב דטרפת בין בפילוש בין בלא פילוש בין למטה מחציה ובין למעלה וע"ז היה לו לומר די"א להכשיר בלא פילוש בכל גוונא ובפילוש למטה מחציה דוקא אלא ודאי דכל למעלה אין מקום להכשיר כלל אף בלא פילוש וזה מבואר בכוונת רמ"א במ"ש וכן נוהגין להכשיר כי האי בסדרן דייק בלשון כי האי לומר שאין להכשיר כ"א באופן זה שהוא למטה מחציה והאריכות אך למותר שהרי רמ"א חזר וכפל הדברים בסעיף י"ח וכתב כי כבר נהגו באילו הארצות להטריף הכל ואין לשנות כו' ולכן אין להכשיר שום סרכא בריאה אם לא ב' אונות הסרוכות בכסדרן למטה מחציה לצד עקרן כו' הרי מפורש יוצא מדבריו שזולת זה אין להכשיר שום סרכא ופשיטא שא"ל דבחלון דוקא מיירי שהרי לא הזכיר שם מענין חלון כלל ומיירי בין איכא חלון ובין ליכא חלון ועיין ש"ך ס"ק י"ח שנראה דדייק מסתימת הדברים דמיירי גם בחלון ומ"מ פשיטא דמוכח מסתימת דבריו דמיירי גם בלא חלון דאל"כ הי' לו לפרש דבלא חלון אף למעלה כשר אלא ודאי דגם בלא חלון דוקא למטה מחצי וא"ל שהי' לו לבאר בקרום דכשר אף למעל' ז"א דבסרכא מיירי בקרום לא קמיירי דאין שם סרכא עליו ובענין המנהג הלז גם הש"ך החזיק על יד הרמ"א וכתב שם ס"ק מ"ו זה הכלל נקוט בידך בכל הסרכות שבעולם נוהגים למעך כו' חוץ מכסדרן דהיינו מחיתוך לחיתוך למטה מחצי' כו' ואם גם למעלה בלא חלון כשר בלא בדיקה הי' לו להוציא זה מן הכלל של כל סרכות שבעולם ובודאי אין לנו להוציא מן הכלל אלא מה שבפרט דהיינו למטה מחצי' דוקא ועכ"פ הראיתיך בעיניך כי דברי אא"ז מ"ש המנהג מדינות אילו כו' הם דברי הרמ"א והש"ך וכן מבואר ברש"ל וב"ח ושאר אחרונים ועל פיהם כתב המנהג להכשיר למטה מחצי' ואפילו בחלון ובאין חלון סתם הדברים בענין המנהג רק בסעיף קטן כ"ה כתב דאע"ג דבבדיקות מהרי"ל כתב דלא משמע ממהרי"ו ורמ"א ושאר פוסקים כו' והדין עמו דדברי רמ"א ודאי מורים כן כדכתיבנא וכן ממהרי"ו שכתב דלמעלה מחצי' הוי שלא כסדרן ולאו מטעם חלון אתי עלה וכיון דקרי לי' שלא כסדרן אעפ"י שנסרך גם מעיקרו עד ראשו הו"ל כסדרן ושלא כסדרן וכיון שכל מנהג ההיתר בסרכא כסדרן הי' דחוי מעיקרא רק שחזר ונראה עפ"י מהרי"ו כמבואר בד"מ שאחרי מהרי"ו נוהגין במדינות אילו ע"ש וכיון שהמנהג להכשיר נתיסד על פיו ולולי זה דעת הרמ"א בשם רוב האחרונים להטריף אף בלמטה מחצי כמבואר בד"מ הובא בקצרה בת"ש ס"ק י"ח א"כ הבו דלא לוסיף עלה שאין להקל יותר ממה שהקיל הוא ז"ל וכל שנתפשטה הסרכא למעלה מחצי' אף שאין חלון הו"ל שלא כסדרן ויש להטריף אם לא במקום שנהגו בבירור להקל אפילו בכה"ג רק שלא יהא בסופו וסמוך לו דהיינו שיפולן וכמ"ש בשמ"ח ס"ס יו"ד. ועתה אבוא לדברי מע"ל שהי' סבור שדברי אא"ז הם נגד דברי הש"ך שכתב דאין לחלק בין קרום עב לדק כו' והוא טעות דמה ענין קרום לסרכא דאף שהש"ך סובר שאם הוא קרום שרגיל להמצא אין לחלק בו בין עב לדק מ"מ אם אינו על דרך זה שהוא קרום הרגיל א"כ סרכא הוא ואין בו היתר כ"א למטה מחציה והחילוק בין סרכא לקרום מבואר בשמ"ח סעיף י"ז ובת"ש ס"ק כ"ו וכ"כ בשפתי דעת ס"ק י"ד וכן כתבתי בביאור לש"ך שם ומ"ש מע"ל דמ"ש הש"ך ס"ק ט"ז היינו לדעת הרמ"א דמחלק בין סרכא לקרום כו' אבל דעת הש"ך בודאי להכשיר כו' נפלאתי אחרי רואי גודל יגיעתו ושקידתו בענינים אילו מבלי דעת מילין יכביר ואפשר שהי' מתנמנם ובעל החלום הגיד לו בשם הש"ך וא"א בלא דברים בטלים שאל"כ איך בדה מלבו שהש"ך חולק על הרמ"א מה שאין זכר כלל בש"ך מזה וכל מעיין בהשקפה ראשונה יראה להיפך שהרי הש"ך בא לחזק דברי הב"י שכתב שאין לחלק בין עב לדק כו' והרי הב"י שפתיו ברור מללו דקרום וסרכא תרי מילי נינהו ודעתו להכשיר אף משפולי לשפולי או מחדוד לחדוד משום דאין זה סרכא וכמ"ש הט"ז בשמו גם כתב די"ל דכשר אפילו איכא חלון ואח"כ כתב מיהו יש לדחות דלהניח העיקר ולהתחיל מאמצעה לאו סרכא היא ופסולה ואח"כ כתב שאין נ"ל ממ"ש האגור לחלק בין עב לדק כו' ע"ש ובזה הסכימה דעת הש' לדעתו דכל שהוא קרום אין לחלק בו בין עב לדק ומכ"ש מ"ש מע"ל שחולק על הרמ"א ודעתו להכשיר כמ"ש בס"ק י"ד הי נינהו מילי דכזיבי שהרי הש"ך בס"ק י"ד במה שחילק על הב"ח הוא נשען בכל כוחו על הרמ"א שכתב קרום סתם וכ"כ בד"מ בהדיא ותמהני על הב"ח שהשיא דעת הרב כו' וכן מבואר מדבריו ס"ק ט"ו שכתב ואם יש חלון דינא כסרכא ואם אין חילוק בין סרכא לקרום כ"א שזה עם חלון וזה בלא חלון הכי הו"ל למימר אבל אם יש חלון הוי סרכא וכן מבואר ממ"ש בס"ק ט"ז לפרש דברי, הרמ"א אורחא דמלתא נקט שכן דרך קרום להמצא כו' והך עד אמצעיתו הוא מדברי הסמ"ג וע"כ שהש"ך מפרש דברי הסמ"ג כן וכמ"ש הב"ח בתירוץ ב' ופשיטא שאין מקום לתירוץ זה אם