בית אפרים יורה דעה לה

עומד לנגדינו שכתב דאם נתפצלה בעובי' כו' נחשבים לאחד ודוחק לומר דמיירי שחלק התחתון הוא גדול כו' ע"ש נפלאתי כי עיניך הרואות מ"ש בספרי ס"ק פ' ופ"א באורך דדוקא היכא שנראה לעין שהוא פיצול כמו שנראה לפעמים שבא להשלים תבנית האומא וכעין שכתב אדמ"ו אביך הגאון ז"ל אז יש לו דין פיצול מקמא אבל זולת זה אף שנראה כעין פיצול אנו תולין לומר שהוא יתרת ובספרי פ"ת סעיף ס"ד יש שם ט"ס מ"ש אעפ"י שנראה לעין שהוא פיצול והוגה בלוח הטעות אשר פתח השער ח"ב ע"ש וגם שם ט"ס וצ"ל אעפ"י שנראה כעין פיצול ובכה"ג מיירי אא"ז. וכה דברי בסעיף ס"ח אם אמנם כי מלשון אדמ"ו אביך הגאון ז"ל שכתב ולא משכחת אונא שנתפצלה כו' אף בעוביו רק שנחלקה למעלה כו' ובזה יש לחלק בין שורש א' או לא משמע דמפרש שאא"ז סעיף כ"ב מיירי בכה"ג שנחלק לחלקים שוים או שהעליון קצר ובזה מחלק אא"ז בין שורש א' וגם אני כתבתי בסעיף ס"ה שאם אין להם שורש א' יתבאר בסעיף ס"ח כוונתו דשם מבואר דבכה"ג שאינה נראה לעין שהוא פיצול ומחזיקין אותו ליתרת כשאין שורש א' ולכן כשהוא בולט למעלה או למטה דנין בו דין יתרת להקל או להחמיר כמבואר שם וגם בארוכה ועבה שנראה לעין שהוא מפוצל דמכשיר אא"ז בשורש א' ובאין שורש א' מקיל בהפ"מ ובזה בעינן דוקא שיהיו החלקים שוים או שהעליון קצר דאל"כ טרפה משום פיצול מקמא וזה כוונת אדמ"ו שכתב ולא משכחת כו' משום דהיכא שניכר שהוא אונא שנתפצלה ליכא לאכשורי רק בתנאי זה שהחלקים שוים כו' ובזה מחלקינין בין שורש א' אבל דברי אא"ז בת"ש סעיף כ"ב בכה"ג שניכר לעין שהוא מפוצל אתיין כפשטן דשם דנין בו דין יתרת כמ"ש בספרי סעיף ס"ד ובזה כתב לחלק בין שורש א' דאז נחשב לאחד ואין כאן יתרת ושרי בכל גוונא שאין חוששין כלל שנתפצלה אח"כ ויתפרק אלא אמרינן שכך הוא יתר מתחלת ברייתו והוא נחשב לאחד ודברי אא"ז הם לעזר ולא לנגדנו שאם נאמר כדברי המחלקים בין שורש חזק א"כ כשהכשיר אא"ז באין שורש כאצבע ופנימות בולטת לפנים למ"ד דכשר מקמא ה"ל לפרש דעכ"פ צריך שיהי' השורש בריא וחזק אלא ודאי כדכתיבנא דשם איירי בענין שתולין אותו ביתרת וממילא ששורשו חזק ככל יתרת ולא מסתבר לומר דכל פיצול כה"ג שנחלק ואין גומא שורשו חזק דמי לא עסקינן דנחלק חלק דק למטה וכיון שלא נשאר שורש כאצבע מאי עדופתו מפיצול מתוך הגומא אלא ודאי כדכתיבנא: ולענין דינא אין לזוז זיז כל שהוא מדעת מרן ז"ל וגם אני הראיתי פנים בספרי שאף הז"ש מודה בגוונא דנ"ד וזה יותר מעשרים שנה שעברתי דרך ק' פשעוורסק בהיות שם שארינו הגאון המפורסם מו' שמואל ז"ל האב"ד דק"ק פוזנא ובדרך סיפור אמר לי שהוא ואדמ"ו ז"ל קראו תגר על שחיטו' מכתב מאליהו בעסק דין א' שכתב להכשיר ואמרו שהכשיל רבים בזה וכמדומה לי שהוא הי' על נידון שלפנינו אך איני זוכר בבירור אם הדברים מגיעין לדין הלז ושחיטות מכתב אין בידי כו' דברי ב"ד הד"ש באהבה רבה ואהבת עולם הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד: שאלה ד אל הרב אב"ד דק"ק גורייאל בעזה"י יום ו' עש"ק כ"ז תמוז תקע"א לפ"ק בראד: בעש"ק כסא דברכתא. מעילת עילתא. לכבוד אהו' מחו' הרב המאה"ג המופלא ומופלג פרי עץ הדר. בקודש נאדר. כש"ת מו' נתן נטע שפירא נ"י לנצח ישב בצל צח אחד"ש הן היום הגיעני דברות ק' בנידון השוחט והנה מ"ש שאף שהיה מקום להתיר העגל שנמצא בו פיצול מקמא בגומא וגם היה הפיצול כמו תואר וורד אעפ"כ הטריפו אותו כו' יפה כוונו מה שהטריפו שאין לסמוך בזה על הזב"ש ואפי' בלא גומא ג"כ יש לאסור דמה שהשוחטים קוראים נחלק חלק לבם בענין זה וכבר הרימותי ידי בספרי בית אפרים ובררתי הכל כסולת נקי' בעזרת הש"י ושם הבאתי דברי דודי הגאון המובהק ז"ל שכתב שהשוחטים שחברו מחדש דיני שו"ב נתנו מכשול בזה כו' וזה אפי' בלא גומא רק שניכר מענינו שהוא פיגול ומכ"ש כשיש גומא דאין ספק שהוא פיצול ותלוי למטה וסופו להתפרק ומ"ש בזב"ש דאם השורש של הפיצול עב וחזק כשר ליתא דמה שורש נמצא בפיצול הרי הוא התחיל להתפצל מגופה של האונא במקום שאין דרכה בכך ואמרינן שיתפצל עוד יותר ויותר והזב"ש עצמו כתב דפיצול אין לו שורש רק שמתפצל מגוף הריאה ט"ש והחילוק בין פיצול ליתרת שכתב אא"ז וביאור דבריו שפיצול בצד שהתחיל להתפצל אין לו שורש משא"כ יתרת שמחובר לריאה בכל צדדין דרך גידולו ע"ש בחבורי שהארכתי בענין זה בס"ק פ' ופ"א וגם זה מקרוב כתבתי בזה לב"ד הגאון האב"ד דק"ק קרעמניץ ומקולניץ וכתבתי שם דמ"ש אא"ז בת"ש בסעי' ך"ב אם נתפצלה בעוביו כו' היינו כשאין ניכר מענינו שהוא פיצול ויש לדונו ליתרת ומ"מ היכא ששורש א' כאצבע הוי כחדא דאורחי' בהכי כמו יתרת בדרי ואין בו חשש פיצול שיתפרק כיון שתחלת גידולו כך הוא וכמו יתרת בדרי או מקמא אבל היכא שיש גומא או אפי' אין גומא אלא שנראה לעין מענינו שהוא פיצול כענין שהזכרתי בספרי כגון בארוכה ועבה ונתפרד ההר מקמא וכיוצא בו אין מקום להכשיר אף שנדמה שהוא שורש חזק דפיצול אין עליו שם שורש כלל ודרכו להתפצל יותר ויותר ושם הזכרתי שכמדומה שזה רבות בשנים שמעתי מפה קדוש שארי הגאון המפורסם מו' שמואל ז"ל האב"ד דק"ק טארניפאל ופוזנן שאמר ג"כ שהסומך על השו"ב בזה הוא מאכיל טרפות וגם ב"ד הגאון נ"י הסכים להטריף בזה ונראה פשוט דכ"ש בנידון זה שכתבתם שהי' לפיצול תואר וורדא קצת דיש להטריף דאף מהר"ם במח"ב שהבאתי בחבורי דס"ל להכשיר פיצול מקמא למאן דמכשיר יתרת מקמא מ"מ בזה שוב הו"ל כיתרת דוורדא מקמא דמטריפין ומ"ש כ"ת דהכא גומא מוכיח עליו דלא יתרת וורדא הוא אין זה הכרח דהא היכא שהיא קצרה מהגומא ס"ל להט"ז להטריף אעפ"י שיש גומא דהוה יתרת ואף שאא"ז ז"ל הסכים להתיר היינו מטעם דס"ל דאף שיש גומא עדיין אפשר להחזיקו לפיצול משום דתלינן מחמת חולשתו לא נתגדל עדיין אבל בזה י"ל דאיפכא מסתברא דמנין לפיצול שיהי' עליו תואר וורדא ומסתמא לאו פיצול הוא והגומא הוא חסרון מבחוץ וטרפה ועיין מ"ש אא"ז בת"ש ס"ק ך"ג דלדעת קצת חבורי בודקים ס"ל דאם בולטת מהגומא הו"ל יתרת ובעי כט"ד ע"ש הרי מבואר שאין הגומא ראי' מכרחת דפיצול הוא אם לא כששוה לגומא ממש דאז אין תולין ביתרת משא"כ היכא שקצרה או בולטת וא"כ ה"ה וכ"ש כששוה לגומא אלא שיש עלי' תואר וורדא דרגלים לדבר שאינה פיצול דמאין לפיצול תואר זה ויש לדון הגומא לחסרון מבחוץ והא דקמן יתרת דוורדא הוא ואפי' אם נמצא מגבה כה"ג יש מקום להטריף שרגלים לדבר שאין זה פיצול ומ"מ איני מחליט זה למעשה כי אני כותב בחפזי אבל עכ"פ בנ"ד אין מקום להכשיר ושפיר עבדו שהטריפו וקורא אני עליהם לא יאונה לצדיק כל און: ואמנם בנידון השוחט אף אם היה מקום להכשיר אין זה התנצלות כיון שנראה מתוך הענין שנתעצל ולא בדק וחפש בכל מחבואי הריאה לדעת אם יש בה איזה ריעותא ואם הי' מתנצל ואומר שראה זה אבל הי' כמחריש לפי שסמך על מ"ש בזב"ש כיוצא בזה להכשיר אף שלפי האמת טרפה הוא מ"מ מלתא דלא רמיא עלי' הוא לירד לעומק הדין ומ"מ הי' ראוי לקונסו דמה זה שתיקה ומה זה סמיכה וכך חובתו וכך יפה לו אף בריעותא כ"ד לעשות שאלת חכם אך מתוך הענין נראה שהעלים עין לגמרי ובכה"ג אף אי כשרה היא אשמת הבודק הוא כמבואר בתשו' אחרוני' בסרכות שהעלים השוחט עיניו אף שנמצ' כשרו' מ"מ יש להעביר השוחט שפשע ולא בדק כראוי אבל מ"מ בנדון זה שמבואר מדברי כ"ת שהוא נאמן רוח ומוחזק בכשרות ועיין בשו"ת אור נעלם סי' י"ד ובכה"ג מבואר בשו"ת מהרי"ו סי' צ"ז שכתב בעובד' דאירע לר"ש דבדק ריאה שהי' לה סרכא ולא הרגיש הסרכא ולא