בית אפרים יורה דעה יח

במדינה והביאו עמם בהמות ופירות וירקות שגידולם משונה מגידול הארצות הללו וכן מביאים ממדינות וואלחיי הרבה עדרים אשר לא היתה כזאת בימיה' ופרות אלו בריאות וטובות תולדותיהן כיוצא בהן והוולד ברי' ומשובח וקרן החזות וארוכתו מהרה תצמח וא"כ נפל פותא בבירא דאף דאא"ז כתב דבעגלים ל"ש שיצמחו קרניו זמן רב אין מחזיקין היתר ממקו' למקום ומזמן והאוחז בסבך בקרניו להתיר אף בדוכתי דשכיח שימצא קודם ח' ימים ותולה עצמו באילן גדול אא"ז ז"ל אין בפיהו נכונה ולא ישפיל לסיפא שאא"ז כותב בעצמו שבגידולי המדינות תליא מילתא ובפרט שאין סימנין אלו סימנין מובהקין דאוריית' דשן וקרן היכי כתיבי רק אחזיק עפ"י בקיאים שסימנים אלו מובהקין לידע על ידם שהם בני ח' ימים וכיון שלפי דברי מעלתו שעמד על החקירה ומעיד ששלימים וכן רבים בחנו הדברים שהם כנים ואמתים פשוט' שמ"ש בשם בדיקות חדשות שנתנו סימן מצמיח קרן ישועה הסומך ע"ז אין לו ישועתה וגם הלום ראיתי בפרי תואר שכתב כי אחר ההשקפה אין לסמוך על סימן מאלו הסימנים כי פעמים רבים יהי' העגל חלש ויצא מהשינים כח וכלי' (נ"ל שהוא ט"ס וצ"ל כממט כולם) ולפעמי' יהי' בריא ולא אחת מהם בו אשר ע"כ אין לנו אלא זה דקאמר בש"ס דבעינן ז' ימים ואין לסמוך על הטבעיים והבקיאי' בזה הגם דהוי מילת' דרבנן לא שרינן לה בנמצא בשינים ולא בקרני' חזקים ולא בראש הגוי' לבן והגם דהוי כלהו סימנין מיידי ספיק' לא נפקינין ואסור עד ח' ימים עכ"ל והנה מ"ש הגם דהוי מילת' דרבנן צ"ע דהא איהו גופא כ' בסוף ס"ק ב' דאזלינן לחומרא בדאוריית' ואפשר שטעמו משום דהוי ס"ס אלא שהוא דשיל"מ וכמ"ש הפ"ת בריש ס"ק זה וא"כ ה"ל כדרבנן ובספרי הארכתי בענין זה ובדברי התוס' שכתבו דספק כלו לו חדשיו אזלינן בתר רוב וולדות אלא שהיא מיעוט המצוי ע"ש בקונטרס התשובות (ובתשובה שכתבתי לק"ק הראדיק בענין גלגולת שנמצא שצומחין בו עוקצין זה לא כביר הארכתי בזה החשש דמיעוט המצוי) ועכ"פ מבואר מדברי הפ"ת שסובר שאין לסמוך על סימנים אלו ואף בעגלים וכמ"ש שלפעמים יצא העגל חלוש ולכן אף אם ידוע מנהג מדינות אלו להקל כפר"ח ואא"ז היינו כשלא נתברר שאין סימנים אלו מובהקים אבל כשנתברר שבמקומות אלו אין סימנים אלו מובהקים ושכיח שימצא קרנים ושיני' קודם זמן ח' ימים פשיט' שהמיקל מיקל שלא בטהר ועתיד ליתן את הדין: ומ"ש לענין אם יש לסמוך על אומד הדעת שהוא בן ג' או ד' שבועו' דאף שכתב הת"ש דגדלות לא הוי סימן דאמרי' ריש מנחות דאיק' בן שנה דמתחזי כבן שתים מ"מ בתוס' זבחים דף ע"ה מבואר דבן ג' או ד' שנים מינכר שפיר אף אנו נאמר דבין בן שבוע א' לבין ג' או ד' שבועות מנכר נמי לפי הדמיון שמדמה הת"ש גדלות דעגלים לגדלות דבהמות קדשים עכ"פ ואין דמיונו עולות יפה דודאי שפיר מייתי אא"ז מהתם דגדלות מעט אינו ניכר דהא חזינן דאפי' ערך גדלות שנה אפשר לטעות דאיכא בן שנה דמתחזי כבן שתים ומכ"ש שיש מקום לטעות בגדלות של ג' או ד' שבועו' שהוא גידול מעט אבל מ"מ גידול ותוספות שניתוסף בגידול הבהמה בב' או בג' שנים שהוא תוספת הרבה ונ' לעין ובזה אין הדעת טועה לומר שהוא בן שנה ואין הענין תלוי בכפל הזמן של הגדלות רק בתוספות מרובה הנראה לעינים וב' או ג' שנים הוא תוספת הנראה לעינים משא"כ תוספת של ב' או ג' שבועות אפשר דגם עגל בריא בן ו' ימים מתחזה כבן ח' ימים. ומ"מ י"ל לעת הצורך אפשר להקל מי שהוא מומחה ובקי בטבע גידול העגלים של מדינה זו וברור לו דלא שכיח כלל שיהי' בן ו' ימים גדול כ"כ כאשר נראה לעין שהוא בן כמה שבועות דאיכ' למימר נמי דאע"ג דאיכא בן שנה דמתחזי כבן שתים היינו משום דהרבה ימים כמו שנה כשהוא בריא אולם הוא הולך וגדל עד כי גדל כבן שנתים הכחוש כידוע בטבע גידול הבהמות אשר בין שה בריא לשה רזה יבקר אבל בימים מועטים מיום הלידה דחוק שיהי' גדול כבן כמה שבועות וגם אא"ז מודה בזה ולא קאמר אלא דאין לסמוך על גדולת מעט שיש מקום לטועה לטעות אבל אומד הדעת שהוא בירור גמור דל"ש כה"ג אפשר להקל ובלבד שיהי' השוחט ירא שמים שלא יקל ראש באומד כל דהו ודעת קל כנלע"ד. שוב נזכרתי שבספרי בית אפרים בק"ה שהבאתי שם מתשובות המכונות דמשמע קצת דלא כאא"ז גם כתבתי שם שי"ל דבתחלת גידולו איכא הכרה טפי ע"ש סי' ל"ח בדין עכו"ם מסל"ת כו' שהבאתי דברי אא"ז אגב גררא: ומ"ש בענין נקבי מורנא וקשי' לי' על דברי אא"ז בתשו' ס"ק ל' שכתב יש לסמוך בהא אמהר"מ והש"ך כו' דהא גם דעת מהר"מ והש"ך י"ל שא"צ להיות ממש כמספר הנקבים כו' אבל מ"מ אין תולע א' מציל כו' פשוט שכוונת אא"ז כלפי מ"ש דעת הב"ח דבעינן שיהא מקצתו בנקב וקאמר דיש לסמוך בזה אמהר"מ וש"ך דמכשרי כיון דאיכא עכ"פ תולעים דמוכחי אנקבים ומ"מ בעינן שעכ"פ נחזי אנן תולע א' יוצא מנקב א' דאל"כ יש לחוש דמעלמא אתי וכן מבואר ממ"ש בספרי ס"ק נ"ה ע"ש מה שכתבתי וכן משמע ממ"ש בת"ש ס"ק ל' כו' ושרשי דין זה מבואר באר היטב בספרי והמה סולת נקי' מדברי הפוסקים ואשר כתב כי יש אשר מקלם יגיד להם ועבדי עובדא בנפשייהו כבר אמר החכם ראמות לאויל חכמות ותולעתם לא תמות וממרום עלינו יערה רוח הבורא: ואשר שאל בענין הוורדא דבר זה צריך לפנים לשפוט למראות העין ואף שרומע"ל צייר הענין באורך קשה עלי לחתוך הדין בענינים כאלה ואם יקרה כה שאינו ברור שהוא השורש לבד נלענ"ד להחמיר כיון שסרכות הוורדא הוא טרפות ברור עפ"י הראשונים ז"ל והכשר דבשורש שלה דהיינו רבותייהו מקבלת האחרונים שהמציאו כן ע"פ שבחנו ומצאו דהכי רבותייהו והבו דלא לוסיף עלה שאין להכשיר כ"א בבירור שלא נדבק רק השורש לבד כנלענ"ד: דברי הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד שאלה ד אליכם אישים חכמי חרשים כו' כתבכם בא אלי בדבר השוחט כו' הלא זיל קרי בי' רב הוא בס' אא"ז ת"ש ואני באתי אחריו ומלאיתי את דבריו בספרי פרי תבואה סי' ל"ט סעיף קע"א שאם הוא בקי אלא שלא חשש לבדוק כראוי והוצי' טרפה מת"י אפי' בפעם אחת יש להעבירו שהרי נמצ' שהוא רשע צא ולמד מ"ש הגאון האמיתי מופת דורינו ז"ל בספרו נ"ב מהדורא תנינא שנדפס מקרוב בחלק יו"ד סי' ג' בשוחט שבדק ושאל אותו השוחט הזקן וויא איזט והשיב בייא מיר איזט עס גיט כשר וצידד הגאון ז"ל בזכותו שהדברים מראים שלדעתו היא טובה כשרה אבל אינו רוצה לסמוך על דעתו דאל"כ הי' לו להשיב בקיצור כו' ואף בזה מבואר שם שלשחיטת הבהמות יהי' הזקן עומד ע"ג ולבדיקת הסכין ולשחיטת עופות כתב הגאון ז"ל שאינו נחשד על איסור תורה כו' ובאמת שלדידי צ"ע בזה דאטו בשחיטת עופות לא משכחת איסורא דרבנן כגון שהי' במיעוט בתרא וכיוצא בו וגם בבדיקת סכין איכא חומרי דרבנן ויראת שמים ומתון וזה חשוד לאותו דבר באיסורי דרבנן: אך כל זה אינו ענין לכאן דהתם הי' חשוד שאינו חושש לבדוק כהוגן ומכשיר אבל זה זדון לבו השיאו ובשאט נפש רצה להאכיל טרפות דאורייתא ועכ"פ ספק טרפות כיון שלא חשש אפי' לבדוק בפושרין ולא הבאתי דברי הגאון ז"ל רק להראות עד היכן הדברים מגיעים ובספרי פ"ת שם כתבתי על דברי אא"ז במ"ש על היש"ש שכתב שהגעילו הקהל הכלים מחמת הבדיקה וכתבתי לחלק בין אם הוא שוחט ובודק או בודק לבד ובנ"ד אין לחלק בכך ובפרט בזה שבשתים עלתה לו ויצא מזה ומזה כו' עד שיעשה תשובה כהוגן ואחר הדברים האלה בא השוחט ואנשים שעמו להתנצל וטען כי יודע בנפשו שבדק יפה והוא חושב כי מאחר שהריאה לנה הלילה אולי החליפוה והכניסו אחרת תחתי' למצוא עונו להעבירו מאומנתו או נעשה הנגלד אחרי כן כי השוחט הזקן כו' הי' לו לאויבים ותואנה הם מבקשים להתגולל ולהתנפל עליו ויש לו יתד לתלות במ"ש בספרי סי' ל"ט