בית אפרים יורה דעה קלב

טפי מן דם המכה והצדדין מ"מ בתר מקומות אזלינן וכמו כן יכול דם הנמצא להסתלק מן החלק המועט כמו מן החלק המרובה וכדכתיבנ' אך מ"מ באין ידוע שהמכה מוציא דם הדבר צ"ע דכה"ג לא חזי לאצטרופי כיון שיש כאן ס' אם מוציאה דם כלל ובמקור ודאי איכא דם מנין לנו לתלות במכה וכבר האריך הח"צ בתשובה שגם הרשב"א מצריך שיהי' ידוע שמוציאה דם וכדברי הש"ך אף שהאחרונים דחו ראיותן ולא רציתי להאריך בזה כיון דנ"ד האשה מרגשת שהדם יוצא מן המכה ובכה"ג ליכא מאן דפליג שאין לחוש שיצא דם מן המקור עמו ואפי' בשעת ווסתה דעת הרמב"ם והרשב"א להתיר אפי' אם אינה מרגשת שדם זה בא מן המכה אלא שהיה יודעת שמכתה מוציאה דם וכמ"ש הב"י וד"מ: ונפלאתי על הד"מ שכתב וז"ל אמנם כתב הב"י שהרמב"ם והרשב"א חולקין וס"ל דאף בשעת ווסתה תלינן במכה וכ"כ לקמן סי' קצ"א בשם מהר"א כו' ע"כ וכוונתו למ"ש שם סי' קצ"א בשם הגהת ש"ד תשובת מהר"י קולין על אשה שראתה דם תוך כו' צריכין כו' אע"פ שיש להקל אפי' בזה וכמ"ש מהרמ"א דאפי' בשעת ווסתה תלינן במכה אי ווסתות דרבנן כו' ע"ש: ובאמת מבואר למעיין בהגה' ש"ד דמהר"מ שם לענין שמרגשת צער וכאב בשעת מעשה ומרגשת דהמכה מוציאה דם כו' וע"ז כתב דאפי' בשעת ווסתה מהני ע"ש שמהרי"ל כתב להדי' שדברי מהר"מ בזה מועתק מתוס' פרק כל היד וכן מבואר למעיין במ"ש ולא חיישינן דגם מן המקור יצא דווסתות דרבנן מזה מבואר בהדי' דמיירי במרגשת שדם הבא עכשיו הוא מן המכה וכה"ג גם הגהמ"י והמרדכי וש"ד שהביא דברי סה"ת מודים דאפי' בשעת ווסתה תולה במכה כיון דווסתות דרבנן דבזה לא שייך וכי לעולם לא תהי' טמא' דשפיר תהיה טמאה כשלא תרגיש שדם זה שזב עכשיו היא מן המכה ועכ"פ היכ' שידוע שדם זה הוא מן המכה ומכ"ש שלא בשעת ווסתה דאין כאן בית מיחוש כלל ולא מיבעי' שאין לאוסרה על בעלה משום רואה מ"ת אלא אפי' נקיים אינה צריכה ונראה בנ"ד איכ' טובא למעליות' כיון שהדם שמוצאת אחר התשמיש אינו דומה לדם ראייתה והוא מעורב עם מוגלא שנראה לעין שדם זה הוא מן המכה וכמ"ש מהגהת ש"ד בשם תשו' מהרי"ל וכן הוא במהרי"ל גופי' שכ' וז"ל גם יש קצת סמך דלאו מן המקור בא הואיל ואינו דומה למראית דם אלא מוגלא כמ"ש אף כי אין אנו בקיאים במראית דמים מ"מ שינוי גדול כזה הואיל ואיכ' למיתלי דממקום מ"ר אתו מסתמ' כו' ע"ש וכ"כ בשו"ת דבר שמואל סי' פ"ז לעשות סניף להקל היכא דדם ראייתה משינה מדם ראייתה ועיין בשו"ת ב"ח סי' פ"ג ופ"ד ופ"ה ובשו"ת פני יהושע חלק יו"ד סי' א' שיש ללמוד משם קולות הרבה לנ"ד ואין הפנאי מסכים עמדי כעת לישא וליתן בדבריהם עוד אחת היא מה שיש לצדד להקל בנ"ד לפי מ"ש הפ"י בחידושי כתובות לתרץ קו' אא"ז מהרש"א שהבאת לעיל דלמ' בבוגרות תלינן לקול' משום דדם בתולים בא ממקום קרוב שאפי' ע"י העראה יוצא דם בתולים והו"ל קורבא דמוכח משא"כ דם נדות בא מן המקור שהוא רחוק ואע"ג דאף בקורבא הולכין אחר הרוב דוקא היכא שההוכחה מחמת הקורב' משא"כ הכא הוי הוכחה גמורה כיון שהדם בא בשעת תשמיש מוכח שהוא דם בתולים עכ"ל: ובקונטרס אחרון שם כתב ונ"מ לענין דם מכה בכה"ג ואף שכתב שלא למעשה כתב זאת כ"א להתלמד במקום אחר היכא דאיכ' סברות אחרות להתיר גם בנ"ד סניף גדול הוא להתיר שלפי סברות הפ"י משמע דבכה"ג יש להתיר אף שאין ידוע שהמכה מוציאה דם תלינן בה ובנ"ד נמי שהמכה הוא בשפת המקור לצד הפרוזדר וראייתה מחמת תשמיש הוא קורבא דמוכח טובא ואזלינן בתרה: ועוד נראה דאם אינה מוצאת כתמים הללו רק ע"י בדיקה שמכנסת העד לשם ומוצאת הדם פשיט' דמוכחא מלת' טובא דמשם בא הדם ואמרינן כאן נמצא כאן הי' ולא מן המקור בא לכאן וזה מבואר ממ"ש הרמב"ן בחידושיו לב"ב ך"ז אהך דאמרינן אבל עינבי מצנעי וז"ל דאפי' לר"ח דאזיל בתר רוב אסירי משום דהם במקומם ממש וחזקה כאן נמצא כאן הי' וה"נ מוכח בקדושין כרם הנטוע ירק וירק נמכר חוצה לו אסור והיינו משום דדרכם למכור על פתח הגן הלכך כמי שהוא במקומו דמי וכיון שהן במקומן ומצוי ליכא למ"ד רוב עדיף ע"כ והביא הנ"ל שם אך אפי' בנמצא הדם בפרוזדר ממש או יצא לחוץ מ"מ אית לן למיזל בתר קורבא כמ"ש הפ"י דהוי קורבא דמוכח מדחזינן שבא ע"י תשמיש לפענ"ד א"צ לזה דע"כ לא אמרינן דרוב עדיף אפי' מקורבא דמוכח אלא היכא שאין שום חזקה כגון בעגלה ערופא וכיוצא משא"כ היכא דחזקה מסייעו לקורבא אפשר דחזקה וקורבא עדיפי מרוב דהא חזקה וקורבא תרווייהו דאורייתא ועדיפי מרוב' ואדרב' אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה וקורבא ואזלינן בתרייהו טפי מרוב וכל זה לרווחא דמלתא אבל באמת אין אנו צריכין לכל זה בנ"ד שיודעת שדם זה מן המכה לכ"ע אתתא שריא בלא נקיים כלל: שוב בא לידי ספר שו"ת מעיל צדקה ואיתא שם בסי' ס"ז תשובה מהגאון ח"צ שכתב לתמוה על הסוברים דאף שאינה יודעת שדם זה מן המכה תולה בה בלא עת נדתה ואמאי הא מסתמא דם המקור רב מדם המכה ובש"ס אמרינן הכי לענין מ"ת דאין דרך דם המקור לבא מ"ת אדרבה דם המכה שכיח טפי לבא מ"ת או מחמת חיכוך האבר עצמו במכה או מחמת פגיעת הזרע היורה כחץ ופוגע במכה והוא מתגלה ומוציאה דם והך דפרק כל היד הרואה דם מחמת מכה כו' ההוא בברי לה שהדם מן המכה שותת ויורד אבל בבודקת ומצאה אף שיש לה מכה בחדרי בטנה אין ראיה מפורשת בתלמוד דתולה בה אלא שיש לנו ליישב דבריהם כיון דבמכה זו יש בה ודאי דם הוי לה היא מצוי' ותדירה לזוב שלא בשעת ווסתה יותר מן המקור דהמקור אינו מצוי' לזוב שלא בשעת ווסתה מדהדר ביה רבא ממאי דאמר מעיקרא רוב ומצוי קאמרת ומוקמי לי' ברוב לחודי' ש"מ דביש לה ווסתה אינו מצוי' הוא מיהו לית להו להפוסקים ראי' לסברתם מן הגמרא ותיובתא להפוסקים הסוברים דאפילו אינה יודעת שמכתה מוציאה דם תולה בה דמה כח מכה זו יפה מכח העלי' שדמים לה ויש לה פתח פתוח לפרוזדר ואפ"ה אין תולה בה וצ"ע עכ"ל הגאון ח"צ ז"ל שם והגאון המחבר מעיל צדקה ז"ל כתב לתרץ קו' הח"צ שאף אם נאמר שיותר קרוב הי' לתלות בפתחי של העלי' מבמכה זאת כשהוא לבדה מ"מ עכשיו שנהיתה המכה נוסף על פתח העלי' שפתוח בכל הנשים ומשתיהם נולד לנו ספק כעין ס"ס וכמ"ש הפוסקים ס' מן המקור ס' מן הצדדין והעלי' בכלל צדדי' ואת"ל מן המקור שמא מן המכה הרי שלשניהם כח בהיתר זה ואף כי לפי ס"ס אין כאן ס"ס גמור מ"מ י"ל דכל שיש לדם לבא גם ממקום אחר הלך לו הרוב שיש לדם מקור על דמי העלי' ואדרבה נתרבה דמי טהרה של אותה האשה ותלינן בהו טפי מדם מקור כשהוא שלא בשעת ווסתה ועוד י"ל להני דסברי דתלינן במכה עפ"י גרסתם ופירושם בסוגיא דפרק התינוקת שאפילו באינו ידוע שמכתה מוציאה דם תלינן בה צ"ל מפני שהגרת המכה שכיחא מכל הגרות וספקות הרגילות עדיף מס"ס הנה העתקתי דבריהם ז"ל למען תשכיל כי בעזה"י שאלתינו כשאלת הראשונים ז"ל האי קושיא והאי פירוקא ואני הרחבתי הדברים בעזה"י ומ"ש הגאון הח"צ ז"ל שאין להפוסקים ראי' לסברתם זאת מן הגמרא לענ"ד דהפוסקים ס"ל דאין לחלק בין רואה מחמת תשמיש או לא שכמו שי"ל שע"י התשמיש עלולה לראות מן המכה כמו כן עלולה לעורר דם המקור וזה מבואר ממ"ש הר"ן באשה שאין לה ווסת דאסורה לשמש דבתחלתה חוששין לה שכיון שאין לה ווסת נראה מענינה שראיותי' באות לה כפי המקרים שקורין לה בקפיצות או אכילות וכיוצא ולפיכך יש לחוש לה שמא אף מחמת תשמיש תראה ומשום הכי בעי בדיקה ג"פ הרי מבואר דיש לנו לתלות שע"י התשמיש תראה דם המקור וכן אמרינן תבעוה לינשא ונתפייסה דמחמת חימוד רואה ומכ"ש די"ל מחמת חימום דתשמיש גופא י"ל שבא מן המקור ואף דגם זה אפשר שיבא מן