בית אפרים יורה דעה קכ

באמת גם מזה אין ראי' דהתם קאי שבתוך המ"ר נמצאו קרטין ואינם אדומי' כו' והנך קרטין לא חשיבי כדם ממש ולפיכך כ' שאם היא מוצאת אח"כ לא מצאתי לה היתר דליכא מידי למיתלי משא"כ היכא שמוציאה דם ממש בתוך מ"ר (וראיתי בתשובת האחרונים שהרגישו בזה וגם הרב המאה"ג מו' העשיל נ"י עמד בזה ויבואר אי"ה בדברינו לקמן) ולכאורה נראה שהב"י ורמ"א למדו לומר כן בשם מהר"מ ממ"ש במרדכי וז"ל אבל בתר דתמו מיא מודה דטמאה ואפי' היכא דאתי עם מ"ר ונמצא בספל דזימנין דמטמא ר"י דביושבת ס"ל לר"י כר"מ כו' ונראה שהם מפרשים מ"ש ואפי' היכא דאתו כו' ר"ל שנמצא דם גם בתוך מ"ר הדין כן דר"י לאו בכל גוונא מטהר דזימנין דמטמא ר"י כו' וע"ש שקצת משמע הלשון כן וכן מבואר ממ"ש בד"מ בשם המרדכי וז"ל דאפי' מאן דמטהר אפי' בעומדת היינו כשהדם נמצא בתוך מ"ר ואינה רואה אח"כ אבל כה"ג דבתר דתמו מיא היא רואה טמאה לכ"ע עכ"ל מבואר שפי' שר"ל דבתר דתמו מיא היא רואה ג"כ אבל לענ"ד אין פירוש דברי המרדכי כן דבאמת מ"ש ואפילו היכא דאתי כו' הוא מלתא באנפי נפשיה ור"ל דאפי' היכא דאתי עם מ"ר ונמצא בספל זימנין דמטמא ר"י ומ"ש במרדכי שלפנינו דזימנין הוא ט"ס וצ"ל זימנין וכן הוגה בגדולת מרדכי וכן הוא בתשובת מהר"מ סי' תרלמ"ד וכוונתו פשוטה דלא מבעיא כשנמצא אחר ההטלה בעד דטמא אלא אפילו בנמצא בספל מ"מ טמאה דחיישינן דלמא לא אתי עם מ"ר בשעה שזינקה אלא אח"כ בשעה ששתתה ובהא מודה ר"י וא"כ כ"ש בנמצא על העד אח"כ דאיכא למימר השתא אתי או מעיקרא ע"י שתיתה והתם מיירי שלא ישבה על שפת הספל א"כ אף אם היתה מוצאת גם במי רגלים היתה טמאה משא"כ היכא שיושבת על שפת הספל ומזנקת לתוך הספל ונמצא דם ממש בספל אף שמצאה אח"כ דם אפשר שגם המרדכי ס"ל דתולין שזה הדם הבא אח"כ הוא מתמצית הדם שבא עם מ"ר וטהורה: איברא שלולי דברי הב"י שהמציא הך סברא שתולין דם הבא אח"כ מתמצית הדם הראשון הייתי אומר דלק"מ על אא"ז רמ"א שכתב בזה פלוגת' בין המרדכי להר"ן שבאמת הדין עמו בזה לפי מה שבארתי לעיל דודאי גם הר"ן אזיל ומודה שאין תולין הדמים זה בזה ומה"ט טמא לר"מ בנמצא גם על שפת הספל והא דמטהר לר"י היינו משום דליכ' הוכחה לומר דבתר דתמו מיא לגמרי אתי שהרי נמצא גם בתוך הספל וא"כ י"ל שהמכה הוציא דם מתחלת יציאת המ"ר עד לבסוף שהיתה שותתת ואז יצא על שפת הספל או נשאר בבית החיצון וזו שמצאה בעד ומלבד מה שהוכרחנו לעיל כן בדברי הר"ן הוא מבואר ממ"ש הר"ן בסתם להתיר החצץ הנמצא במ"ר ועל העד ולא חילוק בין אם מצאה כשהיא שותתת או יושבת באמצע הספל דהי' מקום לומר שגם אותם הנמצאים במ"ר הוא מחמת דהדור מ"ר למקור או בתר דתמו מיא לגמרי וע"כ משום דאליב' דר"י קאי דמתיר בכל גווני היכא דליכא הוכחה וא"כ כמו שאותן הקרטין הנמצאין במ"ר אין חוששין להם דלמ' אתו בתר דתמו מיא כמו כן אותן הנמצאים בעד לא אתו בתר דתמו מיא לגמרי רק מתמצית מ"ר בשעת שתיתה וטהור' לר"י א"כ כל זה להר"ן דמטהר היכ' דליכ' הוכחה אליבא דר"י משא"כ לשיטת מהר"מ במרדכי דס"ל דגם לר"י אם שותתת או יושבת באמצע הספל טמאה כיון דליכא הוכחה דלא אתו בתר דתמו מיא חיישינן לי' וליכ' פלוגת' בין ר"מ לר"י רק דר"י ס"ל דעומדת לא גרעה מיושבת וכל שהיא עומדת או יושבת בשפת הספל ומזנקת לתוכו כו' טהורה אבל אם נמצא גם בשפת הספל דליכא הוכחה שבא ממקום מ"ר שפיר חיישינן שבא בסוף בשעת שתיתה דהדור מ"ר כו' ואין סברא כלל לומר דתולין שהיא מתמצית הדם שלפניו וכן נראה ג"כ שהרי הר"ן כתב דלר"מ בתוך הספל ועל שפת הספל טמאה וכבר ביארתי דדייק הכי מלשון הש"ס וא"כ הרי כתב המרדכי דר"י לא פליג אר"מ כ"א בעומדת אבל ביושבת גם ר"י ס"ל דטמאה בהנך גווני דטמאה לר"מ ואע"פ שבד"מ העתיק דברי הב"י ומשמע מדבריו דס"ל ג"כ דטעם הר"ן משום דתולין זה בזה וז"א כמ"ש דלפי"ז אין מוכרח דהמרדכי יחלוק ע"ז מ"מ דינו מ"ש בשם המרדכי אמת שגם הר"ן גופי' לא ס"ל הך סבר' דתולין רק דמתיר מטעם אחר ובזה ודאי המרדכי חולק עליו: והנה אחר כותבי ראיתי בשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' פ"ד שהרחיב קצת בענין זה וראיתי שבקצת דברים כוונתי לדעתו ומקצתו הם סתורים מתוך מה שכתבתי ונלאיתי להאריך ודעת לנבון נקל כי יתן רוחו עליהם אך את זה אגיד מ"ש על הב"י שכתב על דברי המרדכי דלדעת הרא"ש והר"ן תולין אותו דם בתמצית דם הנשאר ממ"ר וכתב דלפי"ז קשה קושי' חזקה על הב"י לפי מ"ש בסוף הסי' לחלק בין עובד' דהר"ן לעובד' דהמרדכי שהמרדכי מיירי בנמצא דם ממש על העד בהא מודה הר"ן דלא תלינן שבא מחמ' הקרטין כו' אלא ע"כ דהרב ב"י הבי' דברי המרדכי על דינו דהגמי"י דאם אחר השתנה בדקה ומצאה דם טמא ללמוד ממנו דינ' דהגמי"י דמטמא' בכה"ג אם לא שדם מכה הוא ומיירי שמצאה דם בהשתנה וע"ז כ' שנראה מדברי הר"ן דמטהר כו' וכן מבואר שם מדברי הפמ"א אח"כ דעיקר כוונת הב"י דהר"ן פליג על ההגמי"י דהגמי"י מיירי שמצאה דם במ"ר ואח"כ על העד וכבודו במקומו מונח וכאן נלענ"ד שאין דבריו נכונים דודאי הגמי"י מיירי בנמצא דם אחר שהשתינה בלבד ודברי הגמי"י הן הן דברי מהר"מ שבמרדכי ולשון זה של הגמי"י הוא לקוח מלשון שבמרדכי שכ' וכי היכ' כו' במזנקת אבל בתר דתמו מיא לגמרי ובדקה בעד ומצאה דם טמאה והנה תיבת אבל הוגה במרדכי שלנו ובאמת שאין הגה זו נכונה שבאמת יש חיסור לשון לפני זה כמש"ל וכצ"ל וכי היכא דלא מטהר ר"מ ביושבת אלא בכה"ג ה"נ לר"י לפי שיטת ר"י שפירש דכולה מתני' בין עומדת בין יושבת איירי במזנקת ומכ"ש אם בתר דתמו מיא לגמרי בדקה בעד כו' והוא הלשון המובא בהגמ"יי בשם מהר"מ בזה דוק ותשכח שכוונתו דאפילו היכא דאתי עם מ"ר זימנין דמטמא ר"י כגון שאינה יושבת על שפת הספל כו' וכ"ש אם בתר דתמו כו' וזהו הלשון שכתב בהגמ"יי ופשיטא שאם אחר ההשתנה כו' ע"ש ותמצא כדברי וגם הב"י נראה שלא כיון לפרש זה בלשון הגמי"י ע"ש ואין להאריך: ומ"ש קושיא חזקה על הב"י שדבריו סותרים שכתב שאף הר"ן מודה בדם ממש דלא תלינן שבא מן הקרטין ולעיל כתב שנראה לו להתיר להר"ן דתלינן דאתי מצחצוחי דם כו' אני תמה על פה קדוש יאמר דבר זה שהדבר ברור לכל בעלי עינים שמהר"מ שבמרדכי והר"ן פליגי בפירוש הסוגיא וכמבואר להדיא בתשובת הר"ן דאייתי שם התשובה בשם מהר"מ ונחלק עליו במקצת וח"ו לתלות בוקי סריקי ברבינו הב"י לומר שרצה להשוותם בזה רק לפי שהר"ן כתב בזה סברא מחודשת דבקרטין ל"ח כלל לומר שבאו ממקור ע"ז כתב הב"י שי"ל דהמרדכי לא פליג בהא די"ל דההיא דהמרדכי הוא מין חול אחר א"נ דהתם מצאה בבדיקה דם ממש אבל לענין זה אם תולין בדם שבמ"ר ודאי ס"ל להב"י דפליגי וכמש"ל: וזה כתבתי לפי משמעות מלשון הפוסקים ושו"ת האחרונים שהב"י בא לתרץ דלא תיקשי מהמרדכי על הר"ן ובאמת לענ"ד מבואר למעיין בב"י שאין הפשט כמו שהבינו הם ז"ל דע"ז לא היה מתחבט לחלק בחילוקים דקים בין חול לכמין חול ומי סני ליה למימר דפליגי וגברא אגברא קרמית אבל האמת הברור דהב"י התם קאי על מ"ש על תשובת הר"ן וז"ל ול"נ דבלאו הני טעמי אתתא שריא דבהדיא תניא מעשה באשה אחת שהיתה מפלת כמין קליפת כו' בהא נמי כיון שידוע לרופאים שאין דרך חצץ אדום להוולד בחדר כו' אין חוששין לה וע"ז כתב ומ"ש המרדכי כו' אינו דומה לנידון דתשו' הר"ן ר"ל שאעפ"י דבעובדא דהר"ן י"ל דבל"ה שריא מדברי הש"ס הנ"ל ולפי"ז לכאורה היו דברי המרדכי תמוהין ביותר מדברי הש"ס שהתירו בכיוצא בזה שאינו רק כמין קליפות וכה"ג ע"ז כתב דהתם לא היה אלא כמין חול ור"ל ולכך לא דמי לההיא דקליפות או שערות אדומות דבאמת זהו דהמרדכי מין אחר הוא שאם היה חול היה דומה להך דקליפות ושערות שאין דרכם להוולד בחדר המקור