בית אפרים צח

מחיצות בטל ממנו שם ר"ה ונעשה רה"י ולכן חצר שהרבים נכנסין לה בזו ויוצאין בזו רה"י לשבת אף על פי שרגל הרבים מצוי שם בכל שעה מכל מקום כיון שהמחיצות קיימות נעשה רה"י והרשב"א לטעמיה אזיל שכ' איזה ר"ה כל מקום שרחב ט"ז אמה על ט"ז אמה ומתקבצין שם בני אדם לסחור' ולעשות שם כל צרכיהם כשווקים שבמדינות ואף על פי שדלתי המדינה ננעלות בלילה וזו היא פלטיא שאמרו כו' מבואר דס"ל דר"ה גמור שרבים מתקבצין שם אף שהוא מוקף מחיצות לא מהני והח"צ בתשובה סוף סימן ל"ז הביאו וכתב נראה דעתו דוקא במבואות המפולשין שהם מיוחדים לאנשי המבוי ההוא ואין יד כל אדם שוה בו הוא דמהני נעולות בלילה ולא בפלטיא שיד כל אדם שוה בו וכנראה שזו היא דעת רבינו אפרים שהביא בעל המאור ובאמת דעה נכונה היא והכי דייק לישנא דמבואות נקט מפולשין ולא בפלטיא אלא שאני תמה שלא ראיתי לאחד מהפוסקים כו' וביחוד הרב הגדול הבית יוסף ז"ל כו' עיין שם ואני תמה איך אפשר לומר כן וכי תעלה על דעתך שבירושלים בשלותה לא היה בו הרבה פלטיות כאלה ומדברי ר"י נראה דבירושלים לפי שהדלתות היו ננעלות הוכשרו כל הפלטיות שבתוכן להיות רה"י וכן להדי' אמרינן בעירובין דף ק"א מעשה בשוק של פטמים שהיה בירושלים כו' ואמרינן עלה אמר ר"מ ר"ה ומהדרו רבנן כרמלית דאמר רבה בב"ח אר"י ירושלים כו' מבואר דלא היה בירושלים שום ר"ה וכן מוכח בפסחים דף ס"ו בתוס' שם אהא דשכח ולא הביא סכין כו' ע"ש וגם קשה מהא דאמרינן אי לימא משום דמקיף סולמא דצור כו' בבל נמי כו' מבואר דאי הוה חשבינן להנך כמחיצות לא היה חייב משום ר"ה אף שיש ר"ה בתוך המחיצות עצמם ואפשר לומר דאה"נ קאמר דאם נימא דחשוב מחיצו' שלא יתחייב על ר"ה שבתוכה אם כן בבל נמי אלא על כרחך דכה"ג לא מהני המחיצות המקיפין כלל כיון שר"ה בתוך המחיצות ואפשר שהרשב"א למד כן משום דקשיא ליה קו' התוספות דלרבנן דס"ל לא אתי רבים ומבטלי אם כן א"י ובבל לא הוה ר"ה ולפי מה שכתב' יש לומר כיון דכוונת הש"ס להוכיח דבכה"ג אין המחיצות מועילים לבטל דין ר"ה ואם כן אין חילוק בזה בין ר"י לרבנן אך מדברי הרשב"א נראה דדוקא דלתות נעולות בלילה לא מהני והיינו שיהיה עליה דין רה"י ביום בשעה שהם פתוחים אבל בשעה שהדלתות נעולים גם הרשב"א מודה דאין לפלטיא דין ר"ה ואם כן א"ש בפשיטות הא דאמרינן משום דמקיף סולמא כו' דהתם שהמחיצות מקיפים תמיד יש לומר דמהני להוציא מדין ר"ה והחילוק שבין פלטי' למבואות המפולשין הוא מבואר דמבואות המפולשין אין קביעות שם לרבים כלל רק שרגל הרבים עובר' מר"ה שבצד זה לר"ה שבצד זה דרך המבוי וכיון שמחמת דריסת רגל הרבים דרך המבוי הוא נעשה ר"ה לכן כל שיש דלתות נעולות בלילה ואינו מסור לרבים כל שעה אינו דומה לדגלי המדבר שהיו הרבים עוברים כל שעה בין העגלים ולא הוי ר"ה משא"כ בפלטיא שהרבים מתקבצין שם ומתעכבין שמה ומחמת זה הוא ר"ה כיון שהרבים משתמשין שם לכן אף על פי שבשעה שהדלתות נעולות אין לו דין ר"ה כיון שהוא מוקף מחיצות אינו דומה לדגלי המדבר וכמו ר"ה מקורה דפטור מה"ט מכל מקום ביום שהדלתות פתוחות שפיר יש לו דין ר"ה דמה איכפת לן במה שננעלות בלילה ואין הרבים מחוץ לעיר באים לשם מכל מקום הפלטיא היא מסורה לרבים בני העיר עצמם והיא מסורה להם כל שעה אף שדלתות העיר ננעלין ולכן שפיר הוי הפלטיא ר"ה ביום שהדלתות פתוחות אף על פי שבלילה נועלין אותם וז"ב לענ"ד בדעת הרשב"א ומכל מקום מה שהקשיתי דודאי בירושלים כמה פלטיות היו שם ומדברי ר"י משמע שכל ירושלים בכללה אין חייבין משום ר"ה זה צ"ע ולכן נראה דעת התוספות דאף בפלטיא מועיל דלתות נעולות בלילה ואין להם דין ר"ה אף ביום דכיון שעכ"פ בלילה נועלים אותם הוי שם מחיצה על הדלתות ואף שפותחין אותה לא בטל שם מחיצה ממנה דפתח הוא ואין פתח מבטל שם מחיצה מעליו וכיון שיש כאן מחיצות גמורות המקיפים גם ר' יהודה מודה דלא מבטלי רבים המחיצה אף במקום שהוא מפולש לארבע רוחות כמו שכתבו התוספות לענין ירושלים אבל אם אין שם רק צוה"פ או אפילו דלתות שאין נעולות כלל אפילו בלילה ס"ל לר"י אליבא דר"י דאין שם מחיצה כלל על דלתות אלו וממילא דאתו רבים ומבטלי שם ד"מ כיון שהוא מפולש לד' רוחות אין כאן רק שם ד"מ וזה לא מהני לר' יהודה ולפיכך שפיר כתבו התוספות דמדר"י בשם ד"מ דלא חשיבי לדידי' ס"ל ודדלתות שאין נעולות בלילה לא מהני להשלים המחיצות נשמע לרבנן בב' מחיצות דבעינן נעילת דלתות דוקא דאל"כ אין דלתות אלו חשובים מחיצות כלל שהרי הם פתוחים תמיד ואם כן אף בלא ביטול רבים אין מועיל לרבנן דהא אין רק ב' מחיצות והעיקר מה שאנו לומדים מדר"י לאו לענין ביטול רבים אלא לענין דדלתות פתוחים לא מחשבי מחיצה שאם היו נחשבים מחיצה הא במחיצות גמורות מקיפים גם ר"י מודה וכמו דמודה שאם ננעלין בלילה נפיק מכלל ר"ה אף ביום שהם פתוחים לפי שנעשה מחיצה גמורה לא משגחינן רבים רק היכא שאין ננעלים כלל אין שם מחיצה כלל עליהם וזה יש ללמוד גם לרבנן דכיון דאין מחיצה עליהם ומלבד הדלתות אין כאן רק ב' מחיצות ורבנן סברי ב' מחיצות לאו דאורייתא ודלתות פתוחות לא מצטרפי כנלענ"ד בפי' דברי התוספות: ומ"ש הח"צ על דברי הרשב"א שנראה שזה דעת רבינו אפרים שהביא בעל המאור לפי ענ"ד לא משמע הכי בדברי בעהמ"א דבכל ר"ה מיירי התם וקאמר דלא מעברא בדלתות נעולות בלילה ודעת הר"ר אפרים נראה דיליף לה מדברי הש"ס דעירובין דף ק"א דקרי לירושלים כרמלית ולא ס"ל כמו שכתב רש"י דקרי לה כרמלית לומר שדין כרמלית יש לה אם לא עירבו אלא רצה לומר דהוה כרמלית ממש ולא מהני ליה עירוב וכן מבואר בדברי רבינו יהונתן פ"ק דעירובין שכתב וירושלים נמי מערבא כיון דדלתותיה נעולות בלילה ואף על פי שכל זמן שלא ערבה הוי ככרמלית כדאמרינן בסוף מסכתין כו' וצ"ע גדול היכא מערבא בדלתות לבדן כיון שנקרא כרמלית וכי עירוב מפיק לה מכרמלית אבל אם בנה לו עמוד כו' אפשר דמערבא ע"ש (ועיין בב"י סימן שמ"ה) וזה דעת רבינו אפרים דאפילו בדלתות נעולות בלילה לא מערבא דאכתי שם כרמלית עליה ומה שכתב הח"צ שהיא דעה נכונה ולישנא דגמרא דייק דגבי מבואות נקט מפולשין כו' לענ"ד פשוט דמבואות כל עיקר ר"ה לפי שרבים עוברים דרך עליה מר"ה שבצד זה לצד זה ולכך נקט מפולשין שזה עיקר הר"ה משא"כ בפלטיא שהיא ר"ה מצד עצמה שהרבים מתקבצים שם וקבועים שם ואף אם היא פתוחה לכרמלית או לצידי ר"ה שם ר"ה עליה וכדאשכחן המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו כו' ואין ענין ר"ה שלו מחמת פלוש כלל ועיין בדברי הרמב"ן במלחמות בפרק עושין פסין מה שכתב אבל כנגד הפרוץ אם יש בו פלטיא רחב ט"ז כו' אפשר שחייבין עליו ואף על פי שתוך המבואות מכאן ומכאן אינו ר"ה מפני ב"מ שלהם וזהו פלטיא גדולה האמורה בכל מקום כו' מבואר דפלטיא המוסגרת בין ב' מחיצות לר"י לא הוי ר"ה וה"ה בתוך ג' מחיצות או שם ד' מחיצות לדידן ומשמע דבדלתות אף נעולות בלילה מהני אף לפלטיא וכמ"ש: ובירושלמי דעירובין פרק כיצד משתתפין ר' אלעזר שאל לר' יוחנן ההן פיוסריס זרק מתוכה לר"ה או מר"ה לתוכה אמר ליה על דעתך אין ר"ה לעולם ריש לקיש אמר לעולם אין ר"ה עד שתהא מפולשת מסוף העולם עד סופו מחלף שיטת ריש לקיש דאמר אין ר"ה בעולם הזה אלא לע"ל שנאמר כל גיא ינשא מתניתין פליגא על ריש לקיש איזה רה"י שבילי בית גלגול וכן כיוצא בהן רה"י לשבת ור"ה לטומאה עכ"ל ובקרבן העדה שם פירש פיוסריס מקומות המוקפות הרים (ופירש כן לפי שקודם לזה איתא לא אמר חנניא אלא בים טבריא שהרים מקיפים אותה וכן משמע מדאמר ר"ל אמר כו') ונדחק במאי דקאמר מתניתין פליגא על ר"ל ולענ"ד פי' פיוסריס הוא כהדא דירושלמי דע"ז פ"ח מעשה בר"ג כו' אלא דרך עקמומית היה כגון אהן פסוורוס שהביט בה (וירושלמי הזה הוא גם כן בברכות ושם איתא פופבארוס אך הערוך גרס כמ"ש) ובערוך ערך פווסרוס הביא זה ובמפרש שם פירש בלשון יווני מי שהולך ופתאום מביט נשמט לאחוריו וליתא לענ"ד שהרי הירושלמי קאמר דרך עקמומית היה כגון אהן פסוורנס ונראה שפירושו מקום זקוף והולך בעקמומית ומתעגל ויורד כמו שבילי בית גלגול וכן מתפרש בשקלים פ"ז הלכה ג' ר' יונה אבוך לא כן אמר אלא אמר הלואי כד נשכח נשכח מן פיוסרוס ולגיו (ופירושו שהוא שאל לו שרבנן מכריזין אף במוצא במקום שרבים מצויין א"ל את כו' אלא אמר