בית אפרים צז

בעי נעולות דלתו' לרבנן בב' מחיצות לחוד וכמו שכתבו התוספות שם וצריך לומר דודאי ר"י ס"ל דלרבנן בב"מ אף צוה"פ לא מהני ומכל מקום בש"ס לא מייתי מתניתין לומר דברייתא ממעט לה כיון דבאמת איכא למימר דגם רבנן מודו בהא דצוה"פ מצטרף להיות ג' מחיצות ודלא כר' יוחנן אבל באמת קי"ל כר"י דאף לרבנן בב"מ בעי נעילה כמו לר"י בשם ד"מ ודלא כהפ"י דמשמע דפשיטא ליה דלרבנן נמי צוה"פ מהני אף בב' מחיצות דלא חשיבי לדידהו דבאמת לפי דברי ר' יוחנן לא הוי הכי: ואמנם דברי התוספות צ"ע דאיך אפשר לומר דר"י מערבין בצוה"פ קאמר והוי ג' מחיצות ומיירי בר"ה גמור דהא ר"י ס"ל דרבים מבטלי וא"ל דדוקא בשם ד"מ אבל בב"מ מודה ז"א דמידי הוא טעמא משום דקסבר ב"מ דאורייתא ולפי מה דקיימינן השתא דמהך דמערבין הוי אמרינן דג' מחיצות בעי רק שצוה"פ חשיב כמחיצה ולפי"ז יש לנו לומר דצוה"פ נמי לא מהני דרבים מבטלי אליבא דר"י וצריך לומר דהתוספות קיימו השתא בתירוץ הב' שכתבו בעירובין ד"ה קשיא ר"י כו' ומשני קסבר ב' מחיצות דאורייתא אי נמי אפילו קסבר ג' מחיצות דאורייתא לא אתו רבים ומבטלי מחיצה ג' כיון דאיכא ב' מחיצות שלימות ובהכי א"ש מה שכתבו התוספות הך א"נ כו' דמי דחקם לזה ומי סני להו מ"ש מעיקרא דר"י סבר ב"מ דאורייתא כיון דהכי מסיק בדף צ"ה ואפשר שלשון הש"ס דחיקא להו דקאמר התם איכא ב"מ מעלייתא כו' משמע קצת דלא נייד מסברת המקשה דבעינן ג' מחיצות אך לפי מ"ש א"ש בפשיטות דמההיא דשבת מוכח הך סברא דאף דנימא ג' מחיצות דאורייתא מכל מקום מועיל ב"מ מעלייתא וצוה"פ ולכך כתבו שי"ל כן גם בדעת המתרץ דר"י אדר"י ואפשר שכ"כ לסברת מאן דאותיב בדף י"ב מהא דר"י אמאן דס"ל לחי וקורה משום היכר דלדידי' טעמא דר"י בהא לאו משום ב' מחיצות דאורייתא ורבא דס"ל משום היכר הוא דמשני ליה טעמא משום ב"מ דאורייתא ולפי"ז יש לומר דע"כ לא כתבו התוס' בשבת דב' מחיצות וצוה"פ מהני אלא אליבא דר"י וכוונתם דהך מתני' דמערבין למבוי המפולש היינו מפרשים דר"י ס"ל דהיינו בצוה"פ דחשיב מחיצה בצירוף הב' מחיצות ואם כן הרי נגמרו מנין המחיצות שלו וליכא למעוטי הך מלתא מדנקט גמורה והשתא מייתי מיתר על כן דר"י ס"ל הכי אפילו בלחי וקורה ואף על גב דאיכא למימר דלחי וקורה משום מחיצה כמו שכתבו התוספות שם אחר כך דמה"ט לא ממעט ליה מסיפא דמבואות המפולשין מכל מקום זהו הדיוק מתיב' גמורה לומר דדוקא הנך דחשיבי הוי נגמרו מחיצות משא"כ תיקון לחי וקורה לא הוי גמר מנין מחיצות משא"כ צוה"פ א"א למעט מזה דנקט גמורה דהא בכל דוכתא חשבינן לצוה"פ מחיצה והא דלרבנן גם צוה"פ לא מהני אין זה משום שלא נגמרו המחיצות אלא משום דכיון דליכא רק ב"מ שלימים אתו רבים ומבטלי למחיצתא דצוה"פ וכמו בשם ד"מ לר"י דאף על גב שנגמרו המחיצות מכל מקום אתו רבים ומבטלי כמו כן לרבנן בב' מחיצות וכפשטא דש"ס דעירובין דמייתי מדר"י דבעי נעילה לפלוגתא דת"ק וחנניא די"ל דאתו כרבנן ובהכי א"ש מה שהקשו בתוספות ישנים שם דנימא איפכא דהך דרה"י גמורה ממעט הא דאם הי' דרך הרבים מפסקתן ולפי מ"ש ז"א כיון דהמיעוט מתיבת גמורה היינו לענין גמר מחיצות במנינן כמו שכתב רש"י ועיין ברשב"א שם אם כן בשם ד"מ הא באמת נגמרו רק דנימא דאתו רבים ומבטלי זה אין נראה לדייק מתיבת גמורה כלל ואמנם לכאורה ממ"ש התוספות שם בשבת דע"כ צריך לומר דר' יודא איירי בר"ה גמורה שבוקעין בו רבים כדמוכח בעירובין דף וא"ו ואפ"ה סיימו למעוטי דר"י דלא הוי רה"י דלחי וקורה לא חשיב מחיצה והיינו כמו שכתב דמתיבת גמורה אין לדייק רק על לחי וקורה שי"ל דלא חשיב מחיצה ואם כן משמע דצוה"פ דודאי חשיב מחיצה מה"ת אפילו לרב כמו שכתבו התוספות בעירובין שפיר מהני אף שבוקעין שם רבים למשוי כג' מחיצות דהוי דאורייתא לכ"ע ולפי"ז תיקשי הך דעירובין דמוכח דגם צוה"פ לא מהני בב"מ לרבנן ודברי התוספות אלו דשבת שהקשו דהו"ל למעט הך דר"י מסיפא דמבואות המפולשין כתבו גם בעירובין בההיא סוגיא גופא וצריך לומר דשפיר ממעטינן גם צוה"פ מתיבת גמורה דאף על גב דצוה"פ ודאי הוי מחיצה מכל מקום כיון דבב' מחיצות אמרינן מבטלי מחיצה שלישית העשויה על ידי צוה"פ ממילא לא הוי גמורה כיון שהיא בטילה על ידי בקיעת רבים וכמש"ל דלישנא דרבנן דאמרי אין מערבין ר"ה משמע הכי דמה"ט אתינן עלה ומכל מקום שפיר כתבו התוספות דלא בעי למימר דאתי למעט הך דר"י דמערבין למבוי מפולש דהוה אמרינן דהתם על ידי צוה"פ וכיון דאיכא ב"מ מעלייתא לא בטלה מחיצה ג' אף על גב דג' מחיצות דאורייתא וכמו שכתבו התוספות סברא זו בעירובין דף כ"ב וכמש"ל ושפיר מיקרי גמורה ולכך נקט למעוטי הך דלחי וקורה דשפיר ממעטינן דלא הוי מחיצה כלל אבל לאמתת הדבר גם בכה"ג לא מהני דמדר"י נשמע לרבנן דבב' מחיצות אתי רבים ומבטלי צה"פ ודלתות נעולות בעינן וצ"ע וע"ש בדברי אא"ז מהרש"א שהקשה על התוספות שכתבו דמסיפא לא מצי למעוטי לדר"י דהוה אמרינן דגם ר"י ס"ל ג' מחיצות דאורייתא אלא דלחי וקורה משום מחיצה והקשה על זה דהא בעירובין דף צ"ה מדייק בפשיטות מהך דיתר על כן דר"י סבר ב"מ דאורייתא ובאמת בעירובין דף י"ב דקאמר איתיביה יתר על כן כו' קסבר ר"י ב"מ דאורייתא מבואר שהמקשה היה סובר דטעמא דר' יודא משום דלחי וקורה משום מחיצה וכמו שכתבו התוספות כאן ד"ה כאן ומכל מקום שפיר מדייק שם דב"מ דאורייתא אליבא דרבה דס"ל משום היכר ולא מסתבר ליה דר' יהודה סבר משום מחיצה אלא ס"ל דכ"ע משום היכר וב' מחיצות דאורייתא וכמו דמשני בדף י"ב ועיין במחנה ראובן שהביא דברי התוספות דעירובין דף פ"ו שהקשו דמאי פריך אביי דס"ל קורה משום מחיצה ותירצו דלשיטת רבה פריך ע"ש: והנה דברי התוספות בעירובין דף ו' שכתבו דמדר' יהודה בשם ד"מ דלא חשיבי לדידיה בעי נעילה נשמע לרבנן בב' מחיצות צ"ע דלכאורה אין הנדון דומה דבשלמא לר' יהודה שפיר קאמר ר' יוחנן דבעי נעילה כיון דאיכא כאן ד' מחיצות המועילים מדאורייתא ואפ"ה לא מהני אם רבים בוקעין דאתו רבים ומבטלי אם כן מה יתן ומה יוסיף אם יעשה גם צוה"פ כיון דמכל מקום רבים בוקעין שם מבטלין ליה ומפילין מחיצות אלו של צפון ודרום ואותן שנים מחיצות של מזרח ומערב לאו מחיצות מעלייתא נינהו גם יש לומר שרבים בוקעין בכל צד ולכך בעי דלתות נעולות בלילה שחוסמת היא את העוברים בלילה ולכך לא מצי מבטלי מחיצות אלו אף על פי שבוקעין בהם ביום מכל מקום הרי אין מסור לרבים כל שעה ולא הוי ר"ה בכה"ג כדגלי המדבר וכמו שכתב הרשב"א בעה"ק טעמא דמלתא מה שאין כן אליבא דרבנן יש לומר דרבים לא מבטלי מחיצה כלל ואף על פי שאין כאן רק ב' מחיצות מכל מקום בצירוף המחיצה ג' דהיינו צה"פ ומכ"ש דלתות מצטרפות להיות ג' מחיצות ולחי וקורה שאני שאינם מחיצות ואין לומר דדייק מלישנא דאין מערבין ר"ה בכך וכמש"ל דא"כ לא הו"ל לאתויי הא דר' יהודה ואדרבה הרי קאמר וכ"ת בכך הוא דלא מערבא כו' ועיקר קושיא הוא רק מדר"י ומדר' יוחנן לא מוכח מידי דדלמא מודה דלרבנן שפיר מערבא בדלתות או בצה"פ דלא איכפת להו בביטול מחיצות ואפשר לומר דודאי לישנא דרבנן דקאמרי אין מערבין ר"ה הכי משמע דטעמא משום ביטול רבים הוא וכמש"ל דלהכי פריך בדף כ"ב דרבנן אדרבנן והכי קאמרי דאפילו תימא דסבירא לן לחי וקורה הוי מחיצה או אפילו ב"מ דאורייתא מכל מקום רבים מבטלי (והא דב"מ דאורייתא אינו אלא לעשותו רה"י במקום שאין בקיעת רבים) ועיין בריטב"א דף י"ב אלא דמכל מקום הוי אמרינן דלא מבטלי רק מחיצות קלושו' כעין לחי וקורה אבל צוה"פ או דלתות לא לכך מייתי מדר' יהודה דס"ל אליבא דר' יהודה דכל דמבטלי רבים אפילו דלתות בטלי ובעי נעילה דוקא ואם כן ה"ה לרבנן דבב' מחיצות חיישינן לביטול רבים בעי נעילה כך יש לומר בשיטת התוספות: אבל לענ"ד נראה דהתוספות לא אזלי בשיטת הרשב"א בהא דס"ל טעמא דדלתות ננעלות משום שמונע רגל הרבים לצאת וליכנס כל שעה אלא טעמייהו דכל שיש דלתו' הננעלות בלילה ממילא שיש כאן ד' מחיצות ואפילו בדלת א' הוה סגי להיות ג' מחיצות דאוריי' רק כיון דהמחיצה הג' על ידי דלת הד' נמי על ידי דלת וכמו שכתבו התוספות שם לעיל מיניה וכיון שיש כאן ג' או ד' מחיצות גמורים גם ר' יהודה מודה שאין בקיעת רבים שבוקעין ביום מבטלין מחיצות כאלו ולפיכך אף שעדיין דרך הרבים שם מכל מקום גם ר"ה המוקף