בית אפרים צו

לר"ה משמע דמיירי בזה כנ"ז ואף על פי שעירבו אסור מטעם מפולש וכבר כתבתי שבטור וש"ע כתב בפירוש להתיר אף זה כנ"ז וכ"כ הרשב"א בעבודת הקודש בית ראשון שער ב' וז"ל ואף על פי שפרצת המבוי ופרצת החצר שבצד רה"ר מכוונים זה כנ"ז ואפילו רבים בוקעין בחצר ונכנסין לה בזו ויוצאין בזו אף על פי כן החצר כרה"י ומותר לטלטל בכולה עכ"ל וכ"כ שם בשער א' בחצר פרוצה מב' רוחותיו לרה"ר אפילו זו כנ"ז כו' ואביא דבריו לקמן: אמנם יש לומר בשיטת הרי"ף אליבא דהרמב"ן דס"ל כמש"ל דגם ר"י דירושלים כו' אית ליה כסתם מתני' דטהרות חצר כו' אלא דפליג ארבה דס"ל שאין לחלק לר"י בין ניח' תשמישתי' ור"י ס"ל דשפיר מחלקינן בהכי ואם כן שפיר כתב הרי"ף הך דחצר דהתם טעמא משום לא ניחא תשמישתיה אך לענ"ד מבואר למעיין דלאו מה"ט אתינן עלה וכמש"ל דגם גבי חצר איכא לפעמים ניחא תשמישתיה דליכא גידודי ובכל גווני שרינן וגם א"ל דהתם בפרצה שאין בה יותר מעשר מיירי כבר כתבתי לעיל דאף על גב דהפוסקים כתבו כן היינו משום דמיירי לענין היתר טלטול וכל שחצר פרוצה יותר מעשר אסורה בטילטול ככרמלית מכל מקום פשיטא לענין דהוי רה"י לא מפלגינן בין יותר מעשר או לא וכן אם היה שם צה"פ אפי' ביותר מעשר מותר בטלטול וזה מוכרח דהא רחבא מקשה מהא על רבה ולא שני ליה דהתם מיירי שאין רוחב הפרצה י"ו אלא ודאי דהתם לענין דלהוי רה"י דאורייתא אין חילוק בין פרצה עשר או יותר או כשיש צה"פ הוי רה"י לטילטול גם כן וגם כבר כתבתי דלענין דנימא אתו רבים ומבטלי אין חילוק בין הרוחב אם הוא י"ו או לא כמ"ש הריטב"א בהא דפריך אמתני' דפסין מדר"י דאמר ירושלים וכן בהא דפריך רבנן אדרבנן ע"ש: והנה התוספות בדף כ"ב ד"ה והאמר ר' יוחנן הקשו גם כן קו' זו וא"ת שאני ירושלים דהוי רחב ט"ז אמה ופסין ליכא אלא י"ג אמה ושליש וכתבו די"ל הואיל והיה לירושלים צה"פ דחשיב כמחיצה לא היה לרבים דבקעי לבטל המחיצה כו' וכבר כתבתי לעיל בזה ואא"ז מהרש"א שם הקשה דלפ"ז מאי מקשה דרבנן אדרבנן דאימ' הך דב' בתים ברחב ט"ז ופסין ליכא ט"ז וזה לא מתרץ בתירוצם עכ"ל וראיתי במפורשים לתרץ קושי' מהרש"א ע"פ מ"ש התוספות בסוף דבריהם ולפי פירוש אחר כו' אלמא דהתוספות בקושייתם קיימו לפי פי' הראשון שפירשו לעיל דף ו' ושם פירשו דלמסקנ' הך דיתר על כן אמר ר"י כו' נמי איירי בר"ה שאינו רחב ט"ז ואם כן פריך שפיר דרבנן אדרבנן אליבא דמסקנ' דהתם דהך דיתר על כן מיירי במבוי המפולש ואין רוחב ט"ז אמ' ולענ"ד אין זה מעלה ארוכה דלפום הך תירוצ' מפרשינן בהך דיתר על כן הא בדלתות מערבא כמ"ש התוס' וזה אליבא דחנניה ואליבא דת"ק אמרינן אבל בצה"פ מערבא כמ"ש הריטב"א שם ואם כן פשיטא דל"ק רבנן אדרבנן דאף על גב דרבנן ס"ל דרבים לא מבטלי מכל מקום הרי בכל מבואות המפולשין לר"ה צריך צה"פ דוקא עכ"פ אליבא דת"ק ואם כן בודאי טעמא דפסי ביראות דמשום עולי רגלים הקילו ואם כן מה קשיא ליה דרבנן אדרבנן ואף על גב דהתוספות כתבו שם דה"מ לשנויי דרבנן לא פליגי אלא מדרבנן כו' היינו אם נימא דמיירי ברחב י"ו שהוא ר"ה גמור ובזה שפיר הוה ס"ד דמקשה דרבנן ס"ל דלא מערבא כלל כיון שהוא ר"ה אתו רבים ומבטלי וכדאמרינן בדף ו' מדר"י דאמר ירושלים כו' וע"ז שפיר כתבו דהו"מ לשנויי שהוא דרבנן רק דבעי לתרוצי אפילו למאי דס"ד דמקש' וכבר הבאתי בשם הריטב"א שכתב בשם התוספות לתרץ דהכא אליבא דר"י שקלינן וטרינן כו' משא"כ אם נימא דעיקר קושי' המקשה הכא לפי מסקנ' דלעיל דף ו' ומפרש דמיירי במבואות המפולשין שאין רחב ט"ז ולפום הך מסקנא בכל מבואות מפולשין צריך צה"פ לת"ק או דלת לחנני' וא"כ מאי קשי' ליה טפי מהך דיתר על כן דהא גם ההוא במבוי המפולש מיירי ומתפרשא לת"ק הא בצה"פ מערבא ואם כן אדרבא מוכח דרבים לא מבטלי ומה שאין לחי וקורה מועיל בשני בתים בצידי ר"ה הוא מדרבנן כמו כל מבואות המפולשין לר"ה ועל כרחך לומר דהך מקשה נמי אזיל בשיטת המקשה דלעיל דף ו' דס"ל דהך דיתר על כן היינו ברוחב ט"ז והיה סובר דרבנן ס"ל דאין מערבין כלל ואף מדאורייתא ושפיר קשיא ליה למהרש"א למה שהתוספות מחלקין בין רחב ט"ז לפחות לענין בקעי רבים רק דס"ל דצה"פ מועיל אם כן יש לומר בלחי וקורה אין מועיל ברוחב ט"ז וצה"פ באמת מועיל והכל בדאורייתא: וליישב קו' מהרש"א אפשר לומר דבדף י"ב אמרינן אמר ר"י מבוי מפולש הכשירו בלחי הזורק לתוכו חייב כו' לחי משום מחיצה כו' ורבא אמר אחד זה וא' זה משום. היכר איתיביה יתר על כן אמר ר"י כו' ופרש"י ואפילו רבנן לא פליגי אלא בר"ה אבל במפולש מודה ומבואר דלמ"ד משום מחיצה ניחא ליה דה"ל כג' מחיצות לר"י ורבנן פליגי בר"ה משום דרבים מבטלי ולהכי קשיא ליה שפיר רבנן אדרבנן וכמ"ש התוס' דצוה"פ היה להועיל כן הוא למ"ד לחי משום מחיצה והריטב"א הרגיש בזה אלא שכ' שהוא מדרבנן משום מחיצה לדופן רביעית וז"א דהא ס"ל דהזורק לתוכו חייב ועיין בעירובין פ"ו בתוספות שכתבו שם גם כן דלמ"ד לחי משום מחיצה הוא דאורייתא אלא בקורה למ"ד משום מחיצה נסתפקו שם ולכך צריך לחלק בין שם ד' מחיצות דשם איכא עמוד רחב אמה ולא מבטלי ואף על גב דהתוספות שם בדף י"ב פירשו בע"א ממ"ש רש"י וכתבו דאפילו רבנן לא אסרו אלא דמדרבנן בעי ג' מחיצות אך בלא"ה כתבו התו' דהו"מ לשנויי הכי דלא תיקשי דרבנן אדרבנן דהתם מדרבנן וע"כ דהש"ס קושטא דמלתא משני דאפילו תימא שהוא מדאורייתא מכל מקום מפלגינן בין שם ד' מחיצות והתוספות דף י"ב ס"ל דאליבא דמ"ד לחי וקורה משום מחיצה מצינן למימר דרבנן ל"פ אלא מדרבנן ועיין בריטב"א שם מ"ש בשם התוספות וקצרתי: ועדיין צ"ע דמאי פריך דרבנן אדרבנן די"ל דהתם ס"ל לרבנן דלא מהני לחי וקורה כיון דהוא רחב מעשר ור"י לטעמיה דס"ל דאפילו רחב מעשר אין צריך למעט כדאמר אביי בדף ב' דפליג ר"י בברייתא גם ארוחב ואף לפמ"ש התוספות דהך דיתר על כן מיירי שאינו רוחב ט"ז אמה מכל מקום היא רחב י"ג אמה ושליש ולא מהני לחי וקורה לרבנן ואפשר דלישנא דרבנן דייק דקאמרי אין מערבין ר"ה דמשמע דטעמא משום דר"ה הוא ואי מטעם רחב מעשר אפילו מפולש לר"ה נמי אלא על כרחך דחכמים לדברי ר"י קאמרי דאפילו לדידך דמהני ברחב יותר מיו"ד מכל מקום אין מערבין ר"ה ועיין בריטב"א דף י"ב ד"ה קסבר ר"י ב"מ דאורייתא וה"ה מה דמהני לדברי חכמים ביותר מיו"ד דהיינו צוה"פ לא מהני בר"ה ולכך פריך דרבנן אדרבנן וכן בדף וא"ו דפריך ור"ה מי מערב' כו' ולא קאמר בכך הוא דלא מערבא משום דלחי וקורה לא מהני ביתר מיו"ד משא"כ בברייתא שיש צוה"פ בצד א' ודלת לחנניה אלא על כרחך דדייק לישנא דאין מערבין ר"ה ע"ש: והנה מדברי התוספות אלו שכתבו דאף דאיכא ט"ז יש להועיל צוה"פ אליבא דרבנן מבואר דצוה"פ חשבינן ליה כמחיצה עכ"פ אי נימא דרבים לא מבטלי מחיצתא ואף בר"ה גמור ומשמע דאף בב' מחיצות מהני כה"ג דהא השתא אכתי לא אסיק אדעתיה לחלק בין ב"מ לשם ד"מ עד לבתר הכי דאקשי דרבנן אדרבנן אך ז"א דהא לעיל דף ו' דפרכינן מדר"י כתבו התוספות דמדר"י נשמע לרבנן בב"מ דלא מהני בלא דלתות נעולות ואם כן כ"ש צוה"פ דלא מהני וצ"ל דודאי השתא קיימו התוספות בס"ד דש"ס דר"י כאן וס"ל כרבנן אם כן שפיר פריך כמו דמהני לרבנן פסין וחשיבי עכ"פ בליכ' ט"ז כמו כן יהיו חשובים אף דאיכא ט"ז כשיש צוה"פ אבל למסקנ' דר"י באמת כר' יהודה וגם רבנן דוקא בפסין דחשיבי משום דאיכ' שם ד"מ אם כן בב"מ דפליגי הו"ל כמו שם ד"מ לר"י אך מדברי התוספות דשבת דף וא"ו נראה דאף ב"מ וצוה"פ הוי ג' מחיצות שהרי כתבו שם דמתניתין דמערבין למבוי המפולש איכא לפרושי דמערבין בצוה"פ וסבר ג' מחיצות דאורייתא א"נ ה"א דמיירי במפולש אבל אין ר"ה עוברת לתוכה כו' מבואר דלתירוץ קמא איירי אפילו ר"ה עוברת בתוכה ואפ"ה מהני ליה צוה"פ ואף דהתם אליבא דר"י מכל מקום הרי התוספות באו לומר שא"א למעט הך דר"י דמערבין למבוי המפולש דאיכא למימר דגם מ"ד ג' מחיצות דאורייתא מודה כיון דאיכא צוה"פ וכ"כ בפ"י שם דאי ממתניתין ה"א דמערבין בדלתות אלא כיון דלקושטא דמלתא אפילו בצוה"פ ה"ל ג' מחיצות גמורים אפילו לרבנן דר"י הוי רה"י דאורייתא מש"ה ניחא להו לפרש כן ומה שהקשה הפ"י דבריו צ"ע וכבר תמה בזה בס' יד דוד ע"ש. ולפ"ז צריך ליישב הך דעירובין דף ו' דמוכח דאף מדאוריית'